Page 13 - etmol 18
P. 13

‫‪ j‬י הי ה שני □ ב‪1‬גופו וברורו‬

                                                                                             ‫ר את הארץ בראשית המאה‪,‬‬
                                                                                               ‫זכרון ואת התקוות לעתיד‬

    ‫ביקור בגן המושבה‬                         ‫סיפרו לי‪ ,‬למשל‪ ,‬כי לצמאם שתו‬                                                        ‫‪1‬ל ברטל‬
                                             ‫שיכר־אקספורט אנגלי‪ ,‬אשר מחיר כל‬
‫הירשברג מתאר את אנשי זכרון‪-‬‬                                                                  ‫פינה ובזכרידיזנקב‪ .‬הוא מתאר ‪m‬‬
                                   ‫‪r‬קב‬                          ‫בקבוק שני פר אנ ק‪...‬״‪.‬‬
                                                                                             ‫יסורי המתיישבים הראשונים בזכרון־‬
‫״ב שבת אחר־הצהרים יצאתי לטייל‪,‬‬               ‫היר שברג אמנם מציין‪ ,‬כי ״ בזכרוד‬                ‫יעקב אולם מציין‪ ,‬כי לאחר שבאו תחת‬
‫נכנסתי לגן־הציבור ואשב שם על אחד‬             ‫יעקב נראה את המלחמה הקשה‪ ,‬אשר‬                   ‫אפוטרופוסות הברון ופקידיו‪ ,‬נשתנה‬

‫הספסלים והתבוננתי אל המטיילים בגן‪,‬‬           ‫היתה בין הטבע הפרוע ובין ידי אדם‪,‬‬                                               ‫מצבם מהר‪.‬‬
‫והנה כולם נכבדים והדורים במלבושי­‬            ‫אשר ניחתו עליו לכבשו‪ ,‬וידי האדם עלו‬
‫הם‪ ,‬בתואר פניהם‪ ,‬במקזמן בשרם‪ ,‬בזיו‬            ‫על העליונה‪ ,‬כי נהפכו סלעי המקום‬                 ‫שיכר אקספורט אנגלי‪...‬‬
‫עור בשרם הרך והענוג' ובקומתם הזקו­‬           ‫ואבניו לגנים ולכרמי חמד״‪ ,‬ואומר‪ ,‬״ כי‬
‫פה — טיפוסים אשר לא ראיתי דוגמתם‬             ‫אלמלי הברון ומיליוניו‪ ,‬אי׳אפשר היה‬              ‫״אחוזת זכרודיעקב )היר שברג קורא‬
                                             ‫לישוב להתקיים אף רגע א חד׳‪ .‬אבל‪:‬‬                ‫למושבה בשם ״אחוזה״( נהפכה בידי‬
‫ביתר האחוזות‪ ,‬אשר שם הם כמעט כולם‬            ‫״תולדות קשות מאלה הביאה הנהגתו‬                  ‫הפקידות לנחלת מטעי גפן ויהיו הקולונ־‬
‫שזופי שמש‪ ,‬דלי‪-‬ב שר‪ ,‬אכולי חורב‪...‬‬                                                           ‫יסטים למפקחי העבודה‪ ,‬הנעשית באמת‬
‫בגן ראיתי גם אומנת נוצרית מפקחת על‬            ‫הרעה למעמד המוסרי של בני הישוב‪.‬‬                ‫בידי הפועלים העברים והערבים‪ ,‬אשר‬
                                             ‫בשיטת התמיכה המית בלבב הקולוניגד‬                ‫התקבצו מסביב לתון־ האחוזה‪ ,‬ותהי‬
      ‫ילדים אחדים של פקיד המושבה״‪.‬‬           ‫טיס כל רוח חיה וחפץ העבודה‪ ,‬גם את‬               ‫מלאה המון ערבים‪ ,‬עד כי יש בה רחוב‬
‫ביקורתו של היר שברג נכתבה בסמי­‬               ‫הזריזות וההשתדלות להתפרנס מיגיע‬                ‫ערבי וגם איטליז של בשר טריפה‪.‬‬
‫כות זמנים לדבריו הנוקבים של אחד‪-‬‬             ‫כפיהם‪ ,‬עד כי היו בהמשך הזמן למקב­‬               ‫ובימי העבודה המרובה היו הערבים‬
‫העם‪ ,‬שנתפרסמו בשנות התשעים למאה‬              ‫לים פשוטים‪ ,‬החיים חיי בטלה על‬                   ‫מכריזים מאחד הגגות את שקיעת החמה‪,‬‬
‫הי״ט ובראשית המאה העשרים‪ .‬שני‬                ‫חשבון הברק? בהנהיגו רוח שלטון‬                   ‫בימי הצום רמדאן‪ ...‬ויש מן הקולונים״‬
‫הסופרים הבחינו במגרעות דומות בחיי‬                                                            ‫טים אשר אם היה להם חפץ לבקר את‬
‫הישוב‪ ,‬החל בתכנון החקלאי וכלה‬                ‫והשתעבדות בלי כל תועלת לישוב‪,‬‬                   ‫כרמיהם‪ ,‬היו באים לבית הפק ‪T‬ות‪,‬‬
‫ברמתם הרוחנית של בני הישוב‪ .‬אך‬                                                               ‫לשאול למקום כרמיהם‪ .‬הקולוניסטים‬
‫שניהם לא לדבר אחד נתכוונו‪ .‬אחד‪-‬‬              ‫השפיל בזה את נפש הקולוניסטים‪ ,‬הזיק‬              ‫היו‪ ,‬לפי זה‪ ,‬רק קבלני העבודה‪ ...‬כמעט‬
‫העם היה בעל השקפה לאומית חילונית‪,‬‬            ‫לרוח הישוב הישראלי בחיי הישוב‪,‬‬                  ‫כולם בחרו יותר לחיות חיים מרווחים‪.‬‬
‫ואילו הירשברג בעל זיקה חזקה למסד‬             ‫על־ידי הנהגת פקידיו ועל‪-‬ידי בנות‬
‫רת וגישה שניתן לכנותה לאומית‪-‬‬                ‫הקולוניסטים שהתחנכו על־ידו בפאריז‬
                                             ‫ותהיינה למפיצות השכלת צרפת ונימו­‬
                                      ‫דתית‪.‬‬
                                             ‫סיה בכל המושבות; עד כי הסכיל‬
‫סגנון הירשברג בדברי ביקורתו הוא‬              ‫והרשיע האיש ההוא )הכוונה לאליהו‬
‫מיזוג של אירוניה ולגלגנות במידה‬              ‫שייד‪ ,‬הממונה מטעם הברון להשגיח על‬
‫מסוימת של פאתוס לאומי‪ .‬פאתוס זה‬              ‫הנהלת המושבות( להרכיב עלמה פוחזת‬
‫מתון בהרבה מהלשון הגבוהה שסיגלו‬              ‫כזאת לראש הרב בזכרון־יעקב‪ ,‬החכם‬
‫לעצמם כמה מסופרי ״חיבת ציון״ והוא‬            ‫המפורסם רבי זאב יעבץ‪ ,‬כי יסור‬
‫בולט במיוחד בקטעים המדברים על חזון‬           ‫למשמעתה בהנהגת בית־ספר המושבה‪' ,‬‬
‫העתיד של הישוב או בתיאורי‬                     ‫ובשביל זה עזב את משמרתו בזכרון־‬
‫התרשמותו מערי הארץ‪ .‬סגנונו מבטא‬
‫את השקפת עולמו‪ :‬תעוזתו לומר דברים‬                                                 ‫י ע ק ב״‪.‬‬
‫שהם בגדר פגיעה בעיקרי המוסכמות‬
‫הלאומיות שהלכו ונוצרו בארץ‪ ,‬מלווה‬            ‫היר שברג מאשים את ראש פקידי‬
‫אירוניה דקה שקשה לעיתים לעמוד‬                 ‫הברון‪ ,‬אליהו שייד‪ ,‬בירידה המוסרית‬
                                             ‫ומספר‪ ,‬כי בבוא שייד לארץ לעקוב אחר‬
                  ‫עליה בקריאה ראשונה‪.‬‬        ‫הנעשה במושבות‪ ,‬״היה מבלה כל זמנו‬
                                             ‫בחברת העלמות חניכותיו‪ ,‬והיה מקבל‬
‫היר שברג מתאר את השינוי שחל‬
‫ביחס היהודים לארץ־י שראל‪ :‬״זכורני‪,‬‬           ‫את פני זקני וראשי הקולוניסטים בשב­‬
‫ואני אז ילד כבן שלוש או ארבע‪,‬‬                ‫תו במסיבתן! לפני עלמותיו אלה היה‬
                                             ‫מציע הצעותיו ועל כל שינוי ושינוי‬
‫ותקחני אמי בזרועותיה ותוליכני לקצה‬           ‫שהיה ברצונו לעשות באחת האחוזות‬
‫העיר ותביאני לבית אחד שפל ודל ובו‬            ‫היה מקדים להודיע להן‪ .‬גם היה מבכר‬
‫חדר אחד קטן וצר והוא מלא מפה אל פה‬           ‫את בני משפחות העלמות לטובה‪ ,‬לחלק‬
‫»‪12‬ת וילדיהן‪ ,‬ובתוך החדר עומד איש‬
                                                               ‫להן משמרות ופקידות״‪.‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18