Page 13 - etmol 18
P. 13
jי הי ה שני □ ב1גופו וברורו
ר את הארץ בראשית המאה,
זכרון ואת התקוות לעתיד
ביקור בגן המושבה סיפרו לי ,למשל ,כי לצמאם שתו 1ל ברטל
שיכר־אקספורט אנגלי ,אשר מחיר כל
הירשברג מתאר את אנשי זכרון- פינה ובזכרידיזנקב .הוא מתאר m
rקב בקבוק שני פר אנ ק...״.
יסורי המתיישבים הראשונים בזכרון־
״ב שבת אחר־הצהרים יצאתי לטייל, היר שברג אמנם מציין ,כי ״ בזכרוד יעקב אולם מציין ,כי לאחר שבאו תחת
נכנסתי לגן־הציבור ואשב שם על אחד יעקב נראה את המלחמה הקשה ,אשר אפוטרופוסות הברון ופקידיו ,נשתנה
הספסלים והתבוננתי אל המטיילים בגן, היתה בין הטבע הפרוע ובין ידי אדם, מצבם מהר.
והנה כולם נכבדים והדורים במלבושי אשר ניחתו עליו לכבשו ,וידי האדם עלו
הם ,בתואר פניהם ,במקזמן בשרם ,בזיו על העליונה ,כי נהפכו סלעי המקום שיכר אקספורט אנגלי...
עור בשרם הרך והענוג' ובקומתם הזקו ואבניו לגנים ולכרמי חמד״ ,ואומר ,״ כי
פה — טיפוסים אשר לא ראיתי דוגמתם אלמלי הברון ומיליוניו ,אי׳אפשר היה ״אחוזת זכרודיעקב )היר שברג קורא
לישוב להתקיים אף רגע א חד׳ .אבל: למושבה בשם ״אחוזה״( נהפכה בידי
ביתר האחוזות ,אשר שם הם כמעט כולם ״תולדות קשות מאלה הביאה הנהגתו הפקידות לנחלת מטעי גפן ויהיו הקולונ־
שזופי שמש ,דלי-ב שר ,אכולי חורב... יסטים למפקחי העבודה ,הנעשית באמת
בגן ראיתי גם אומנת נוצרית מפקחת על הרעה למעמד המוסרי של בני הישוב. בידי הפועלים העברים והערבים ,אשר
בשיטת התמיכה המית בלבב הקולוניגד התקבצו מסביב לתון־ האחוזה ,ותהי
ילדים אחדים של פקיד המושבה״. טיס כל רוח חיה וחפץ העבודה ,גם את מלאה המון ערבים ,עד כי יש בה רחוב
ביקורתו של היר שברג נכתבה בסמי הזריזות וההשתדלות להתפרנס מיגיע ערבי וגם איטליז של בשר טריפה.
כות זמנים לדבריו הנוקבים של אחד- כפיהם ,עד כי היו בהמשך הזמן למקב ובימי העבודה המרובה היו הערבים
העם ,שנתפרסמו בשנות התשעים למאה לים פשוטים ,החיים חיי בטלה על מכריזים מאחד הגגות את שקיעת החמה,
הי״ט ובראשית המאה העשרים .שני חשבון הברק? בהנהיגו רוח שלטון בימי הצום רמדאן ...ויש מן הקולונים״
הסופרים הבחינו במגרעות דומות בחיי טים אשר אם היה להם חפץ לבקר את
הישוב ,החל בתכנון החקלאי וכלה והשתעבדות בלי כל תועלת לישוב, כרמיהם ,היו באים לבית הפק Tות,
ברמתם הרוחנית של בני הישוב .אך לשאול למקום כרמיהם .הקולוניסטים
שניהם לא לדבר אחד נתכוונו .אחד- השפיל בזה את נפש הקולוניסטים ,הזיק היו ,לפי זה ,רק קבלני העבודה ...כמעט
העם היה בעל השקפה לאומית חילונית, לרוח הישוב הישראלי בחיי הישוב, כולם בחרו יותר לחיות חיים מרווחים.
ואילו הירשברג בעל זיקה חזקה למסד על־ידי הנהגת פקידיו ועל-ידי בנות
רת וגישה שניתן לכנותה לאומית- הקולוניסטים שהתחנכו על־ידו בפאריז
ותהיינה למפיצות השכלת צרפת ונימו
דתית.
סיה בכל המושבות; עד כי הסכיל
סגנון הירשברג בדברי ביקורתו הוא והרשיע האיש ההוא )הכוונה לאליהו
מיזוג של אירוניה ולגלגנות במידה שייד ,הממונה מטעם הברון להשגיח על
מסוימת של פאתוס לאומי .פאתוס זה הנהלת המושבות( להרכיב עלמה פוחזת
מתון בהרבה מהלשון הגבוהה שסיגלו כזאת לראש הרב בזכרון־יעקב ,החכם
לעצמם כמה מסופרי ״חיבת ציון״ והוא המפורסם רבי זאב יעבץ ,כי יסור
בולט במיוחד בקטעים המדברים על חזון למשמעתה בהנהגת בית־ספר המושבה' ,
העתיד של הישוב או בתיאורי ובשביל זה עזב את משמרתו בזכרון־
התרשמותו מערי הארץ .סגנונו מבטא
את השקפת עולמו :תעוזתו לומר דברים י ע ק ב״.
שהם בגדר פגיעה בעיקרי המוסכמות
הלאומיות שהלכו ונוצרו בארץ ,מלווה היר שברג מאשים את ראש פקידי
אירוניה דקה שקשה לעיתים לעמוד הברון ,אליהו שייד ,בירידה המוסרית
ומספר ,כי בבוא שייד לארץ לעקוב אחר
עליה בקריאה ראשונה. הנעשה במושבות ,״היה מבלה כל זמנו
בחברת העלמות חניכותיו ,והיה מקבל
היר שברג מתאר את השינוי שחל
ביחס היהודים לארץ־י שראל :״זכורני, את פני זקני וראשי הקולוניסטים בשב
ואני אז ילד כבן שלוש או ארבע, תו במסיבתן! לפני עלמותיו אלה היה
מציע הצעותיו ועל כל שינוי ושינוי
ותקחני אמי בזרועותיה ותוליכני לקצה שהיה ברצונו לעשות באחת האחוזות
העיר ותביאני לבית אחד שפל ודל ובו היה מקדים להודיע להן .גם היה מבכר
חדר אחד קטן וצר והוא מלא מפה אל פה את בני משפחות העלמות לטובה ,לחלק
»12ת וילדיהן ,ובתוך החדר עומד איש
להן משמרות ופקידות״.