Page 10 - etmol 18

‫עתה‪ ,‬משכבשו הפלמ״חאים את מנזר‬ ‫תחילה באמצעות שיירות של משאיות‬ ‫והפעיל אותו כמדידיר‪ .‬עמדה זו היתה‬
‫סן־סימון — הנקודה החולשת על קטמון‬ ‫משוריינות‪ .‬בחודש מארם ‪ 1948‬הקיץ‬ ‫חשופה ומסוכנת ומשום כך לא הניח‬
‫כולה — ידעו‪ ,‬כי עליהם להחזיק ביעד‪,‬‬ ‫הקץ על שיטת השיירות‪ .‬בזו אחר זו‬ ‫לאחד מפקודיו לאייש אותה‪ .‬שעה אחר‬
‫אף במחיר אבידות כבדות‪ ,‬עד שתימצא‬ ‫חוסלו שיירות גדולות‪ :‬שיירת יחיעם‪,‬‬ ‫שעה הפעיל ״ ר פו ל״ את המקלע בקצה‬
‫דרך להחיש אליהם תגבורת‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬ ‫שיירת חולדה)בדרך לירושלים(‪ ,‬שיירת‬ ‫״סימטת״המוות׳‪ /‬עד שנפצע בראשו‪.‬‬
‫הם ידעו כי אפילו יעלה בידם לפרוץ‬ ‫לאחר שנחבש והתאושש‪ ,‬שב אל מקל'‬
‫החוצה ולסגת‪ ,‬תוך ניצול שארית‬ ‫נבי״דניאל )בחזרה מגוש״עציון לירוש­‬
‫התחמושת שנותרה ברשותם‪ ,‬לא יוכלו‬ ‫לים(‪ ,‬שיירת ״הדסה״ )אמבולנסים‬ ‫עו‪.‬‬
‫לשאת עמם את הרוגיהם )שמספרם‬ ‫שביקשו להעלות אחיות־רחמניות‪,‬‬ ‫מאחר שאי־אפשר היה להחיש תגבו*‬
‫הגיע ל‪ 16-‬לפני צהרי־היום‪ 1 ,‬במאי(‬ ‫רופאים ואנשי־מדע אל הר־הצופים‪,‬‬ ‫רת לכובשי המנזר‪ ,‬הלך מצבם והחמיר‬
‫ואת פצועיהם )‪ 40‬במספר עד לאותה‬ ‫משעה לשעה‪ .‬מספר ההרוגים גדל והלך‬
‫שעה(‪ .‬מן הקרבות הקודמים שבהם‬ ‫שעליו היו בית־החולים ״הדסה״‪,‬‬ ‫וכמוהו גם מספר הפצועים‪ .‬כאשר עלה‬
‫השתתפו מאז פרצה המלחמה‪ ,‬ידעו‬ ‫האוניברסיטה העברית ובית־הספרים‬ ‫השחר‪ ,‬נותרו להם חומרי־חבישה מע ­‬
‫הפלמ״חאים‪ ,‬כי הערבים אינם נוהגים‬ ‫הלאומי‪ .‬בשיירה זו נהרגו כ־‪ 80‬נשים‬ ‫טים‪ ,‬ותחמושתם הלכה ואזלה במהירות‬
‫על־פי כללי אמנת דנבה בכל הנוגע‬ ‫וגברים בשכונת שייך־ג׳ראח אשר‬ ‫מדאיגה‪ .‬היו לפניהם כעשר שעות של‬
‫ליחס כלפי שבויים‪ ,‬פצועים והרוגים של‬ ‫חצצה בין ירושלים העברית ובין הר־‬ ‫אור־יום‪ ,‬ובהן היו הסיכויים לקבל‬
‫האויב‪ .‬הם הרגו אז שבויים ופצועים —‬ ‫תגבורת קלושים ביותר‪ .‬מולם היו ערו­‬
‫לעיתים קרובות בעינויים נוראים —‬ ‫הצופים(‪.‬‬ ‫כים מאות ערבים‪ .‬לפני המפקדים ניצבה‬
‫ואחר־כך התעללו בגופותיהם‪ .‬איש‬ ‫בעיה חמורה; האם להמשיך ולהחזיק‬
‫ירושלים היתה אף היא נצורה‪ .‬מזון‪,‬‬ ‫ביעד‪ ,‬בתקוה שלא ייכבש בידי הערבים‬
‫מהלוחמים לא היה מוכן לנטוש אל חברו‬ ‫דלק‪ ,‬ציוד רפואי‪ ,‬תחמושת‪ ,‬נשק ולוח­‬ ‫קודם שתגיע התגבורת — או לעשות‬
‫מאחור‪ ,‬בשטח האויב‪ .‬שבעתיים חשו‬ ‫מאמץ עליון ולסגת מבעד לטבעת‪-‬‬
‫בזאת המפקדים‪ .‬כאשר היה צורך לסגת‬ ‫מים צריך היה להזרים אליה בשיירות‪.‬‬
‫מכפר הקסטל שנכבש מידי הערבים —‬ ‫כאשר חוסלה שיטת השיירות‪ ,‬החמיר‬ ‫המצור?‬
‫בדרך לירושלים — קרא אחד המפק­‬ ‫מצבה של ירושלים מאוד‪ .‬היו בה אזו­‬
‫דים‪ :‬״המפקדים יחפו! הטוראים ייסו­‬ ‫רים ערביים שחצצו בין אזורים יהוד­‬ ‫קרבות קשים‬
‫גו ! ״ וזמן קצר לאחר מכן נהרג בהפעילו‬
‫יים‪ .‬הרובע היהודי בעיר־העתיקה היה‬ ‫היה זה בוקרו של ה‪ 1-‬במאי —‬
‫את מקלע־החיפוי‪.‬‬ ‫נתון במצור ממושך‪ ,‬וסופו שנפל בידי‬ ‫שבועיים לפני ההכרזה על קום המדינה‪.‬‬
‫הערבים‪ .‬הר־הצופים הפך למובלעת‬ ‫מצבו של הישוב היהודי בארץ־ישראל‬
‫להתאבד עם הפצועים‬ ‫יהודית בשטח ערבי‪ ,‬ושכונת מקור־חיים‬ ‫היה בכי רע‪ ,‬ומצבם של ‪ 100,000‬יהודי‬
‫ירושלים — חמור ביותר‪ .‬מאז החליטה‬
‫כעת ניצבו המפקדים בסן־סימון לפני‬ ‫שבדרום־ירושלים נותקה מירושלים‬ ‫עצרת האומות המאוחדות‪ ,‬ב־‪ 29‬בנוב­‬
‫השאלה הנוקבת‪ :‬אם לא יסוגו וינטשו‬ ‫המערבית על־ידי שכונת קטמון הער­‬ ‫מבר ‪ , 1947‬על חלוקתה של ארץ־ישראל‬
‫את היעד החיוני ואת ההרוגים והפצועים‬ ‫בית‪ ,‬החזקה‪ .‬בקטמון ריכזו הערבים‬ ‫למדינה יהודית ולמדינה ערבית‪ ,‬לא‬
‫שבו‪ ,‬לא נותר אלא להמשיך בלחימה עד‬ ‫כ‪ 300-‬לוחמים עיראקים ויותר ממאה‬ ‫פסקה המלחמה וקשה היה לראות את‬
‫לאיש האחרון‪ ,‬או עד לכדור האחרון‬ ‫לוחמים מקומיים‪ ,‬וממנה המטירו אש על‬
‫ורימון־היד האחרון‪ .‬אבל אם לא יישאר‬ ‫סופה‪.‬‬
‫עוד במה להדוף את הערבים‪ ,‬והם יחדרו‬ ‫השכונות היהודיות הסמוכות‪ ,‬ובמיוחד‬
‫פנימה‪ ,‬כיצד למנוע מהם להתעלל‬ ‫על מקור־חיים‪ .‬היה חשש שמא תיפול‬ ‫בחודשים הראשונים של המלחמה‬
‫בשבויים‪ ,‬בפצועים ובהרוגים? למפקדים‬ ‫מקור־חיים‪ ,‬ובעקבותיה יפלו שכונות‬ ‫התמקדו הקרבות על הדרכים‪ .‬הערבים‬
‫לא היתה אפשרות לקיים ״מועצת‪-‬‬ ‫יהודיות מבודדות נוספות‪ .‬ירושלים‬ ‫הטמינו מוקשים‪ ,‬הקימו מחסומי‪-‬אבנים‬
‫מלחמה״‪ .‬כל העת היה עליהם לנהל‬ ‫העברית לא תוכל לעמוד זמן רב בתנא­‬ ‫לרוחב הכבישים והציבו מארבים בצי‪-‬‬
‫התקפות״נגד ולהדוף ערבים שקרבו‬ ‫דם‪ .‬כך ניתקו ישובים רבים ממרכזי‬
‫למנזר‪ :‬לעלות על הגג ולהטיל משם‬ ‫ים כאלה‪.‬‬ ‫האוכלוסיה והכוח של הישוב היהודי‪:‬‬
‫רימוני‪-‬יד‪ :‬לירות מבעד לחלונות ולנ­‬ ‫יד־מרדכי‪ ,‬כפר דרום‪ ,‬יחיעם‪ ,‬רמות־‬
‫מגיני ירושלים לא יכלו להושיע את‬ ‫נפתלי‪ ,‬מנרה‪ ,‬עטרות‪ ,‬גוש־עציון ועוד‬
‫סות לקיים קשר אלחוטי עם המפקדה‪.‬‬ ‫מקור״חיים‪ .‬מרותקים היו לעמדותיהם‪,‬‬ ‫— היו במצור ממושך‪ ,‬ואחדים מהם‬
‫בין פעולה לפעולה הוחלפו דעות והער‪-‬‬ ‫נפלו בידי הערבים‪ .‬הקשר בין מרכזים‬
‫והיה חשש שאם יפונו לוחמים מעמדות‬ ‫יהודיים ובין נקודות מבודדות קוים‬
‫אחרות כדי ליצור כוח לכיבוש קטמון‪,‬‬

‫יכבשו הערבים את העמדות המדולד־‬
‫לות‪ .‬משום כך צריך היה להכניס‬
‫לירושלים את יחידות הפלמ״ח‪ ,‬שעד אז‬
‫לחמו על הדרך לירושלים ועל המשלטים‬

‫שמסביב לה‪.‬‬

‫יחידת פלמ״חאים‬
‫על גבעה‬
‫ממול למנזר‬ ‫‪#‬‬