Page 12 - etmol 18

‫דוד ‪ nr^u‬נ‪ 1‬ל ^‪1‬ד מר‪ 1‬י שר^ו‬

‫אברהם שמואל הירשברג מתא‬
‫את שחיתותה של פקידות ן‬

‫מאת ישרןי‬ ‫כית־חרושת המצד בענייני מסחר‪,‬‬ ‫״התבוננתי אל המקוס שאני הולד‪ ,‬אל‬
‫מלאכה ותעשיה‪ ,‬בעל השקפה מפוכחת‬ ‫ארץ אבותינו‪ ,‬ונפשי מלאה געגועים‬
‫צעית זכרון־יעקב חברים במכבי־אש‬ ‫על המציאות הישובית בארץ ישראל‬ ‫וחלומות נעימים ש ‪ r‬שעוני‪ ,‬כי ציירתי‬
‫גדולה וחזקה‪ ,‬של הזקנים התמימים‬ ‫ועל המרחק בין התמונה המצטיירת‬ ‫ברוחי את מושבות בני ישראל הנוסדות‬
‫האלה‪ ,‬בעלי החלוקה‪ ,‬הנמצאים בפיך‬ ‫בעיני חובבי‪-‬ציון ב ח ח־ל ארץ לבין‬ ‫בארץ חמדתנו‪ ,‬את כרמי החמד והפרד­‬
‫כשונאי ציון‪ ,‬או שלך ושל חבריך‬ ‫סים ואת שדות הזרע אשר בזיעת אפם‬
‫ההוויה המתרקמת בארץ‪.‬‬ ‫של אחינו החלוצים הם נושאים בעת פרי‬
‫ו ח ב רו תיךן״‬
‫ראיית ה״ישוב החדש״ כיסוד ל שינוי‬ ‫ביקור בתקופת מעבר‬ ‫למכביר‪ .‬שיוויתי לפני חיי איכרים תמי­‬
‫רב צדדים העתיד להתרחש בחיי האומה‬ ‫מים וטבעיים‪ ,‬רחוקים מחיי מותרות‬
‫מביאה את היר שברג להבעת חששות‬ ‫שהייתו בארץ־ישראל היתה בתקופת‬ ‫ותאוות גסות‪ ,‬חיים משוחררים מכל‬
‫בדבר יסודות קלוקלים‪ ,‬רופפים ולקויים‬ ‫מעבר גורלית בתולדות הישוב‪ :‬ימי‬
‫הקיימים‪ ,‬ואחד מחששותיו הכבדים הוא‬ ‫העברתן של מושבות ״העליה הראשו­‬ ‫עזעבוד ועבדות חיצונית‪ ,‬חיי מופת של‬
‫מפני גידול השפעת המזרח על יו שבי‬ ‫נה״ מהאפוטרופוסות של פקידות הברון‬
‫הארץ‪ .‬חשש נוסף הממלא את מרבית‬ ‫לאדמיניסטרציה של חברת יק״א‪ ,‬ימים‬ ‫יהודים החיים על‪-‬פי חוקי היהדות והט­‬
‫דפי הספר הוא מפני השפעתה המזקת‬ ‫של מבוכה וחוסר בהירות לגבי עתיד‬ ‫ב ע״‪.‬‬
‫של פקידות הברון רוטשילד‪ ,‬שניהלה‬
‫עד אז את רוב מושבות הארץ‪ .‬אין הוא‬ ‫מפעל ההתיישבות כארץ‪ .‬המתח הרעיו­‬ ‫אלה היו הרהוריו של אברהם שמואל‬
‫מתעלם מערכה הגדול בהנחת התשתית‬ ‫ני של בני הישוב החדש ירד וכמעט‬ ‫הירשברג שיצא לבקר בארץ‪-‬ישראל‬
‫להתיישבות‪ ,‬אך נזקה גדול לרוח‬ ‫נעלם‪ ,‬הבעיות הכלכליות של המושבות‪,‬‬
‫המתיישבים‪. ,‬שכן ו ס הפכו על ידיה‬ ‫עם תום תקופת התמיכה והחסות של‬ ‫בשנת ‪ , 1899‬שעה שהרכבת הובילה‬
‫לנתמכים תמידיים‪ ,‬חסרי כל רצון לעבו­‬ ‫הברון רוטשילד גברו‪ ,‬והירשברג שואל‬ ‫אותו מווינה לקושטא‪ ,‬מסע בן שתי‬
‫דה ונטולי יוזמה עצמאית‪ .‬מידותיהם‬ ‫את נ ציג חובבי־ציון ביפו‪ :‬״מדוע אתם‬ ‫יממות‪ ,‬ומשם הפליג בספינה לארץ־‬
‫המוסריות והתרבותיות נשחתות‪,‬‬ ‫מכחידים עד היום את האמת תחת לשו­‬
‫ובמושבות החיות במותרות משתלטת‬ ‫נכם‪ ,‬והינכם אומרים רק דברי שירה‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫רוח צרפתית שטחית‪ .‬ביחוד נתבלטו‬
‫מגרעות אלו לעיניו בביקוךיו בראש‪-‬‬ ‫לישוב החד שן״‬ ‫פרי ביקורו של הירשברג בארץ היה‬
‫ביקורתו על ״הישוב החדש״‪ ,‬שנתה­‬ ‫הספר ״בארץ המזרח״ בן ‪ 540‬עמודים‪,‬‬
‫ווה בארץ מאז תחילת פעולות חובבי‪-‬‬ ‫ספר המסע שהוא מעין ״צילום של ארץ‬
‫ציון ב־‪ , 1882‬היא לא על עצם קיומו של‬ ‫ישראל היהודית״ בפרוס המאה העש­‬
‫המפעל ההתיישבותי‪ ,‬אלא על דרכי‬ ‫רים‪ .‬שנה ומחצה עשה היר שברג בארץ‪,‬‬
‫הקמתו‪ ,‬על פעולת העומדים בראשו‪,‬‬ ‫מזה קזשה חודשים בירושלים‪ .‬רשמי‬
‫ועל הרכבו החברתי ומעמדו הרוחני‬ ‫מסעו הראשונים נתפרסמו זמן קצר‬
‫והתרבותי‪ .‬זוהי ביקורתו של א‪1‬הב‬
‫המחפש פתרון ומרפא לכמה מנגעיה‬ ‫לאחר שובו לרוסיה בספר ״משפט הי­‬
‫החמורים של ההתיישבות היהודית‬ ‫שוב החדש בארץ־י שראל״‪ ,‬שיצא לאור‬
‫בארץ בראשיתה‪ :‬חוסר התכנון‪ ,‬הפזי­‬ ‫בוילנה בשנת תרס״א )‪ ( 1901‬ולאחר‬
‫זות והבורות ביצירת התשתית החקלא­‬ ‫‪ J3p‬הופיעו פרקי מסע בכתבי־עת שד‬
‫ית של המושבות‪ ,‬שחיתותה של פקידות‬ ‫נ^‪ 11‬רק^נ שנ ת תר״ע )‪ ,(1910‬כעשר‬
‫הברון‪ ,‬אישיותם הבינונית של פעילי‬ ‫שנים לאחר שובו מן הארץ‪ ,‬יצא לאור‬
‫חיבת״ציון ביפו‪ ,‬רמתם התרבותית‬ ‫סיפור המסע השלם — מותאם‪ ,‬מעובד‬
‫ומתוקן לפי מה שנתחדש באותה תקופה‪.‬‬
‫הדלה של אנשי המושבות‪ ,‬החיקויים‬
‫החיצוניים של התרבות הצרפתית‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫אברהם שמואל הירשברג נולד בשנת‬
‫שלא כרבים מאנשי חיבת־ציון של‬
‫אז‪ ,‬אין הוא מתייחס בזלזול לבני ״ הי­‬ ‫‪ 1858‬לאב שהיה בעל בית״חרושת‬
‫שוב הי שן״ בירושלים‪ .‬אף־על־פי שאין‬ ‫לאריגים‪ .‬הוא למד בוארשה לימודי‬
‫הוא מסכים לדרכם ולאורחותיהם ומדבר‬ ‫קודש ולימודי חול‪ .‬היה מראשוני תנועת‬
‫בשינויים חברתיים וכלכליים נחוצים‬ ‫״חיבת צי ח״ וחבר באגודת ״ בני‬
‫בערי מושבם‪ ,‬הוא עונה לאחד מפקידי‬ ‫משה״‪ .‬הוא איחד באישיותו ובפעילותו‬
‫חובבי־ציון‪ ,‬שנלווה אליו לביקור‬ ‫תכונות שהכשירוהו לראיית היישוב‬
‫בירושלים‪ :‬״חיבת ציון של מיז טבעית‪,‬‬
‫בארץ־ישראל בצורה בוחנת‪ ,‬מעמיקה‪,‬‬
‫ביקורתית ומיוחדת במעט בטיבה בין כל‬

‫תרי הארץ היהודיים של שלהי העליה‬
‫הר^זזתה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬למדדמשכיל בעל‬
‫ידיעות רחבות ואיש מחקר חכמת ישר­‬
‫אל — ומצד אחר‪ ,‬איש המעשה‪ ,‬בעל‬