Page 2 - etmol 25
P. 2
העורך :שלמה שבא מועצת
המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון ,ד״ר שלמה שביט,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המעצב :אריק קרמן
מינהלה :יוסף אלקוני
המו״ל :הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל־אביב
המערכת :ע ת־ מול ,בית התפוצות ,אוניברסיטת תל־אביב
הפצה ומנויים :ת.ד — 23078 .תל־ אביב
סדר :דפוס מבט ,לוחו ת :רשת קו
מחיר הגליון — 1 5 .ל״י ,מנוי לשנה — 8 0 .ל״י
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד התיניר והתרבות עתג־ן לתולךחת <*י־ץ ישראל רעם י׳שדאל
התוכן החיים כתערופה
בשער — פקק שנהב בצורת ראש איל מתקופת המלוכה במשך שלושת אלפי שנה ב ע ין ,מ הווי ם ה מ קורו ת הכ תובי ם התעו
שנמצא בערד — אחד מהמוצגים חיפים בתערוכה הנערכת דות ,המסמכים ,יצירות הספרות ,הזכרוגות — מ קור עיקרי לכתיבת
עתה ב״מוזיאון הארץ״ עם העשור ל מכון לארכיאולוגיה של ההיסטוריה ,א ם־כי אנו נעזרים במידה רבה בשרידי ארכיטקטורה,
אוניברסיטת תל־ אביב )ראח מאמר חמערכת בעמוד זה(.
מא מרי ם נוספים בגליון זח מוקד שים ל ת קו פו ת עתיקו ת ב תול מלאכה ותעשיה ,ביצירות אמנות ו או מנו ת וכדומה.
דות הארץ .בעמוד 3מתפרסם מאמרו של צבי אילן על מצבות לא כן בתקופות המוקדמות .הכתבים מאז מועטים מאוד והמקור
יפו היהודיות ,המ ספר על ה מ אורע חח שוב :שבע מצבו ת עתי העיקרי ל תולדו ת אותם ימים ,חיי האנשים ואמונותיהם ,משמשים מוצגים
קו ת כ תובו ת עברית חזרו לארץ אחרי כשבעים שנה .הן נ מצ או של ממש ,שנחפרו ונחשפו — השרידים הארכיאולוגי ם של או ת ם ימים.
עד עכשיו במרתף של אחד המוזיאונים באו סלו שבנורווגיה ; במאה האחרונה הגיע חקר שרידים אלו לדרגה כזו שאנו יכולים ,בעזרת
מקורות נוספים ,לתת תמונה שלמה על אותם ימים ועל החיים אז;
הברון יוסטינוב עם רעייתו בגינתם ביפו
לא רק ״ליצור תמונה״ — אלא גם להציגה 1
אגב ,צבי אילן מספר במאמרו על ״הברון״ יוסטינוב )סבו של בימים אלו נערכת ב מוזיאון הקרמיקה של מוזיאון הארץ ברמ ת־אביב,
השחקן הנודע פיטר יוסטינוב( שישב שנים רבות במושבת תערוכה משותפת עם המכון לארכיאולוגי ה של אוניבר סיט ת תל־אביב,
ה״טמפלרים״ ליד יפו .בין חשאר אסף ע תי קו ת והוא מוזכר במלאות עשור לפעולת המכון .תערוכה זו )בה מוצג גם האיל שבתמונת
גם פעמים רבות בספרי חזכרונות של או ת ם ימים .הגינה שליד השער( ממחישה ו מאירה צדדים שונים של חיי אבו תינו בארץ בתקופת
ביתו הגדול ,ששרידיח מצויים עד היום ,היתה מיוחדת במינה ההתנחלות והמלוכה .כמחווה למייסד המכון ,פרופ׳ יו חנן אהרוני ז״ל,
באותה תקופח ,חיו שם קופים ותוכיים בכלובים והיא שימשה מוצגים בתערוכה זו ממצאים מהת קופה הישראלית בלבד שעל מחקרה
מקום טיול לבני יפו • מאמר אחר המוקדש לתקופה העתיקה וגילוייה שקד כל ימיו .הממצאים נחשפו באתרים שחפר המכון :ב א ר־
הוא על ה״מגאליתים״ — חגילגלים ,בר מ ת־ הגולן שהלהיבו שבע ,לכיש ,אפ ק ,עזב ת־צר ט ה ,תל־ מ שו ש ,ת ל־ מל ח ה ,כונ תיל ת־עג׳רוד ,ת ל־
א ת דמיונם של תושבי חמקום בדורות הקדומים )עמוד ,(21 מיכל וערד .התערוכה בנויה לפי מדורים :תיכנון עירוני ומינהל ממלכתי,
מא ת יהודח זיו • ו מא מר מאת נתן שור )עמוד (18על נוסעים קנקני ״למלך״ ,אוצרו ת דגן ותירוש ויצהר ,מדור חקלאי ,מדור לפולחן,
לאורך כל תקופת חחיסטוריה שביקרו בנקבת השילוח • לעדיים ועוד .מדור חשוב בתערוכה מוקדש לכתובות עבריות עתיקות
פרופ׳ יעקב טורי מספר בעמוד 6על העתונים היהודיים ובכללן שרידי ארכיונו של מפקד מצוד ת ערד ושרידים מ ארכיונו של פקיד
הראשונים בעולם • עזיי ח לוי מספר על מסעו של יוסף ממלכתי בלכיש .מוצג מעניין — שעליו נכתב בזמנו ב ״ ע ת מול ״ — הכתו
ישראל )״בנימין חשני״( בפרס בראשית המאה הקודמת • בת עם סדר האלפבית מתקופת השופטים ,שנמצאה בעזב ת־צר ט ה; זוהי
עם חתימת חוז ח־ ח שלו ם בין מצרים וי שראל כותב פרופ׳ י הודה הכתובת העברית בכתב קדום העתיקה ביותר שנמצאה עד כה ,ובה ,בין
ו א לן )עמוד (11על חמלחמה בת שלושים השנה בינינו ובין
מצרים ועל חמש מערכותיה • ד״ר רוברט רוקאווי מספר השאר ,ה״פא״ ,קוד מ ת ל״עין״.
על הגנגסטרים חי חו די ם ב א רצו ת־ ה ברי ת ב שנות העשרים ו ה וכך ,יש לכ ם הזד מנו ת לא רק ל ק רו א היסטוריה אל א גם לר או ת ה ב מו
שלושים • מכתבח של חלוצה בשנת • 1911בשנת 1924
עברה ישיבח ,על מוריח ותלמידיה ,מליטא והשתקעה בעיר עיניכם !
חברון ,מאת יעקב אדלשטיין )עמוד • .(22ובעמוד אחרון —
ציון לשבח
חידונים וסתרוגיס.
ציון לשבח הוענק לעתוננו
ע ת־ מו ל ב ת ח רו ת הספר היש
ראלי הנא ה ,1979שנערכה
במסגרת יריד הספרים הבינ
לאומי בירושלים בחודש
אפריל .19 79
