Page 22 - etmol 24
P. 22
בית חרושת ללבנים שמה הוא כשם הספר בעברית :״תל wm
אביב״ .ואולי לא במקרה אירע הדבר,
שליש שנים לאחר מכן העלה זי Tנר שכן העיר החדשה שיוועה לחומרי בניין nionn
לפני הרצל את מחשבתו בדבר בי ת־ ובית־ החרושת ללבני סיליקאט היה א m׳n
החרושת ללבני סיליקאט ומאז לא נח
ולא שקט עז־ שהגשימה .לפני מלחמת מור לספק את הדרישה. מאת שולמית לסקוב
העולם הראשונה נוסדה חברה להקמת למעשה ,לא היה הרצל הוגה הרעיון
המפעל בתל־אביב בהשתתפותו שלו ו ועל כך מע Tהוא עצמו .ב־ 18במארס המהנדס זיידנר ,חברו של
של המהנדס והעסקן הציוני הנודע 1901רשם ביומנו שורות אלו :״זי Tנר הרצל ,הקים בית־חרושת
יואן קרמינצקי מווינה .בשנת 1914 אמר ,כי אחד הדברים הראשונים שב ללבנים בתל־אביב; כעבור
היתה בידי זי Tנר תכנית לבית־החרושת דעתו לעשות בזמן מן הזמנים בארץ־ שנים שימש המקום כמחסן
והוא שלח ארצה להקמתו את הביל״ויי ישראל הוא להקים בית־חרושת ללבנים נשק סודי של ה״הגנה״.
יעקב רוסטובסקי ,שבשנים 1884—1883 מחול ומס ,Tלפי השיטה הנודעת זה
עבד במקוה־ישראל ובראשון־לציון יחד שנתיים״ .ואכן ,נתגלגלה זכות למהנדס הרומאן האוטופי של תיאודור הרצל
עם חבורת הביל״ויים החלוצית .רוסטו־ המכונות יוסף זי Tנר ,שבשעת הצורך ״אלטנוילאנד״ גדוש תוכניות דמיוניות
בסקי הספיק לרכוש את האדמה למפעל הפך גם למהנדס בניין ,להגשים את על פיתוח ארץ־ישראל .אמרנו ״תוכניות
— שטח חולי חשוף שהשתרע בערך דמיוניות״ ,כי כך נראו הדברים בשנת
בין בית־הקברות הישן שברחוב טרומ־ מטרתו. ,1902כאשר חובר הספר .אולם אף
פלדור לכיכר צינה דיזנגוף דהיום .מש שאותן תוכניות נראו מופרכות בשעתן,
פרצה מלחמת העולם הראשונה נדחה אדמה בגולן בכל זאת יצאו רבות מהן מן הכוח אל
ביצוע התוכנית עד לשנת ,1920ואז הפועל במרוצת הזמן ,וביניהן — רעיון
עלה זי Tנר לארץ ועמו התוכניות למפ זי Tנר ,תושב יקאטרינוסלאב שברוסיה, הקמתו של בית־חרושת לייצור לבני
על .את ההון הדרוש סיפק בוריס גול היה חובב־ציון ותיק .בשנת 1891יצא
דברג ,מן הבולטים שבפעילי ונדבני ה בשליחות אגודה של חובבי־ציון בעירו סיליקאט בארץ־ישראל.
תנועה הציונית ,מהנדס אף הוא ,זי Tנר לקנות בארץ־ישראל אדמה להתיישבות מקומו של בית־החרושת ביצירתו של
ניגש לבניה עם בואו ,ופרט מעניין: מאה משפחות .באותה תקופה רבו רוכ־ הרצל הוא בחיפה ,אך צירוף המקרים
תוכניתו היתה להתחיל בייצור מיד ל שי הקרקעות בארץ למען עולים חדשים,
אחר הקמת השלד ,כדי שבית־החרושת כי איסור העליה ,שהטילה ממשלת תור
עצמו יהיה בנוי מלבני סיליקאט .אך כיה שבע שנים לפני כן ,הוסר אז.
הדבר לא נסתייע ויצא שדווקא מפעל מבקשי הקרקעות נשאו את עיניהם גם
המייצר אותן לבנים היה בנוי בלוקים לעבר הירדן המזרחי; ושם ,בגולן ,קנה
זי Tנר למען שולחיו כ־ 80,000דונם.
של מלט. אולם גל העולים שהגיע לאחר ההקלה
בכניסה ארצה ובולמוס קניות הקרקע
בראשית שנת 1921כבר עמד המבנה שבא בעקבותיו ,הבהיל את השלטונות
על מכונו ואז ניגשו לייצור ,כאשר זייד־ התורכיים והם אסרו מחדש את העליה
נר משמש מנהל בית־החרושת וגולדברג ואף גזרו על רכישת אדמה בארץ־ישר
נמנה עם חבר המנהלים .לא לאורך
ימים נשא גולדברג בתפקיד זה ,כי אל בידי יהודים מכל נתינות שהיא.
נפצע במאורעות 1921ומת מפצעיו אז מכר זיידנר חלק מן הקרקע לבא־
כוח של אגודת חובבי־ציון בארצות־
שנה לאחר מכן. הברית והשטח כולו הועבר לרוטשילד,
בתקווה שישיג את הרשיונות הדרושים
׳סיליקאט׳ חולל מהפכה בדרכי הבניה לרכישה .ואומנם ,הדבר עלה בידו אחרי
בארץ .ע ד־ כה שימשה לכך אבן הכור מאמצים ממושכים ,אך נסיון ההתיישבות
כר .עתה באה במקומה לבנת הסיליקאט שנעשה שם בחסותו ב־ 1894במושבה
שאת יסוד החול שבה לקחו משטח בית־ בשם ׳תפארת בנימין׳ סוכל בידי השל
החרושת .למפעל ,שהונע בכוח הקיטור, טונות .קרקע זאת ושטחים נוספים ש
היו מערבלים משלו ושישה תנורים ש ריכז רוטשילד בידיו בגולן הופקעו בידי
כל אחד מהם הכיל 6,400לבנים .התפו ממשלת סוריה סמוך למלחמת העצמ
קה נעה בין 12ל־ 15מיליון לבנים
לשנה ,שהספיקו ל־ 600בתים גדולים אות.
ו־ 300קטנים .הבניה בתל־אביב ברובן
של שנות העשרים נעשתה כמעט כולה זי Tנר התיישב בווינה ועבד כמהנדס
בלבנים אלו .אולם עוד באותו עשור מכונות בבית־חרושת .הוא הצטרף ל
גברה הקידמה על לבנת הסיליקאט ו אגודה היהודית הלאומית ״קדימה״ ש־
בלוקים שהיו עשויים ממלט יוצרו שנוסדה בשנת 1882והיתה מן הגופים
במקום שבו הוקמו הבניינים עצמם ,ה הראשונים שתמכו בהרצל .וכך נוצרה
חלו לדחוק את רגליה .בשנת 1928החלה הזיקה בין זי Tנר לבין המנהיג הציוני.
התפוקה לרדת וסמוך ל פ ר ח מלחמת ה הקירבה בין השנים נתהדקה ,וכאשר יצא
עולם השניה ,כאשר נ Tלדל גם מקור הרצל לארץ־ישראל לפגוש את וילהלם
החול בסביבות בית־החרושת והעיר תל־ השני קיסר גרמניה ב־ ,1898נמנה זי T־
אביב סגרה עליו ,עקר לראשון־לציון נר עם ארבעת מלוויו .בראיון שהעניק
ושם הוא קיים עד היום בממדים מצומ הקיסר להרצל בירושלים ב־ 2בנובמבר,
נתן האחרון פתחון פה לידידו המהנדס
צמים מאוד. להרצות לפני הקיסר על ניצול המים
בארץ באמצעות סכרים.
22