Page 19 - etmol 24
P. 19
מסתבר שהעיר לא היתה גדולה .בתקופה D'inn ראשוני המתיישבים באיזור ת״א—יפו
הכנענית התיכונה השניה שימשה אולי של ימינו הגיעו אליו שנים רבות לפני
ש nוnו שנוסדה יפו .שרידי הישוב הראשון ב
יפו ,לראשונה ,כעיר נמל. איזור נתגלו ברחוב סמאטס של היום,
I'lK ini לא הרחק מהירקון ,על גבעת כורכר,
המצרים השתלטו מחדש על הארץ שבה התיישבו אנשי תקופת האבן ה
ותוחיתמס השלישי כבש את יפו ב מאת אבי יוסח חדשה) ,הניאוליתית( ,בשלב המכונה ״ה
עורמה .בעיר הוקמו מעתה אסמי המלך תרבות הירמוכית״ ,באלף החמישי לפני
והיא שכנה לא הרחק מ״דרך הים״ ה המתיישבים הראשונים הספירה .בחפירות שנערכו בידי ד״ר
באיזור חיו ליד הירקון; יעקב קפלן ,נחז6פו שרידי בורות-מחסה
נודעת ,המובילה ממצרים צפונה. ה״עיד׳ הראשונה קמה ובתוכם כלי חרס ,כלי צור ,גרזנים ,ל
בהר־נפוליון)תל־גריסה(; הבי מגל וראשי חיצים .תגלית מעניינת
בתקופה הכנענית המאוחרת גדלה ה תל־קסילה שימשה מרכז היו שתי אלות פריון ,שאחת מהן מכונה
עיר בתל-גריסה ,ביפו נחשפה מצודת ה
עיר ,שנבנה בזמנו של רעמסס השני, פלשתי ונמל ליהודה ״ונוס התל-אביבית״.
ונחשפו אבני המזוזה שעליהן חרוטים
תוארי המלך המצרי .יתכן ששער זה ״אלת פריון״ פלשתית מתל־קסילה באלף הרביעי לפני הספירה ,בראשית
נהרס בידי ״גויי הים״ )הפלשתים( ש התקופה הכלכוליתית )נחושת-אבן( ני
פלשו לדרום הארץ והתנחלו במישור כרת התפשטות הישוב באיזור תל-אביב.
החוף .הפלשתים לא נאחזו ביפו עצמה, שרידים מאותה תקופה נחשפו ברחוב
אלא בחרו מקום חדש לבנות שם את סמאטס ,בגבעת בית-המטבחיים )רחוב
עירם ,מצפון לירקון ,במקום המכונה יהושע בן-נון( ,בגני התערוכה ,בבני-
ברק ובגבעתיים .מהשלב המאוחר של ה
היום תל-קסילה. תקופה )ה״גסולי״( נמצאו בגבעת בית
המטבחיים מערות ומחילות ,חצובות ב
שני חרסים בתל-קסילה אבן ,ששימשו למגורים .בין המימצאים
— מחצבות ובזיכים המצביעים על מרעה
תל-קסילה עוררת את תשומת לבם
של הארכיאולוגים עם גילויים שם של ותעשיית חלב בצד חקלאות.
שני חרסים שעליהם כתובות ממימי בית
ראשון :״זהב אופיר לבית חרן שקלים ראשית ההתיישבות
שלושים״ ובשני :״למלך אלף שמן ו
מאה חיהו״ .הרשיון לחפירת המקום ניתן באלף השלישי לפני הספירה ,בתקופה
לפרום׳ בנימין מזר בחודש אוקטובר המכונה הכנענית-הקדומה ,נבנו הערים
.1948זה היה רשיון החפירות הראשון הראשונות בארץ .שרידים מהתקופה אנו
במדינת ישראל .ארבע עונות החפירה מוצאים בתל גריסה )הר נפוליאון( ליד
העלו ,כי הישוב ,ששמו איננו ידוע ,נוסד הירקון .בגבעת בית המטבחיים ובשד-
במאה ה 12-לפני הספירה על-ידי אחד רות-נורדאו נתגלו שרידי ישובים קט
מגויי הים )פרום׳ יגאל ידין העלה את נים מאז .מראשית התקופה הכנענית
ההשערה שהיו אלה ״הדננים״( .גילויים התיכונה — האלף השני לפני הספירה
של כלי חרס פלשתיים במקום ,המשו — נתגלו באיזור רמת-אביב קברים
חים משח לבן ומקושטים בדגם ציפור ובתוכם ,בין השאר ,פגיונות נחושת .ב
ובציורים גיאומטריים ,חיקוי לכלי-החרס תקופה זאת היו התושבים נודדים ו
המיקניים ,מחזקים את ההשערה שה
פלשתים וגויי הים באו מן האיים ה עסקו בעיקר במרעה ובציד.
יווניים ,מכרתים ואולי מקפריסין. בשלב השני של התקופה הכנענית-
התיכונה ,המכונה ״תקופת האבות״ ,ברא
בתקופת השופטים גדלה העיר ומספר שית המאה השמונה-עשרה לפני הספי
תושביה הגיע לאלף ,באיזור הדרומי רה ,הגיעו מהצפון גלי פולשים המכו
של התל נחשפו רובעי מגורים מתוכנ נים ״חיקסוס״ ,ששטפו את הארץ ב
נים ובהם רחובות ישרים ומקבילים .טי סערה ,חדרו לאיזור הדלתה במצרים ו
פוס בית המגורים של אותו זמן שנמצא הקימו שם ממלכה .יש הקושרים את
במקום הוא בניין מרובע ,חדר מגורים, מסעות אברהם עם הופעות ה״חיקסוס״
מחסן וחצר הפונה לרחוב .בחצר מצויים ■ השמיים .ה״חיקסוס״ הביאו לראשונה
היו מתקנים שונים ובמרכזה ״אסם״ לאיזור סוסי מלחמה והנהיגו שיטת בי
לאגירת התבואה .כלי החרס הרבים ,כלי צורים המכונים ״חלקלקות״ .ממזרח ל
הקיבול לשמן ויין ,עשרות הכלים היפים נחל אילון נבנתה מחדש עיר בתל-גריסה
ושרידי כבשני הנחושת מלמדים על קיום )הר נפוליאון( ,ובחפירות שנערכו ב
יחסי מסחר מפותחים עם הצידונים ב מקום בהנהלתו של פרופ׳ א .ל .סוקניק
צפון ועם ערי הפלשתים ששכנו לאורך נחשפו ביצורים גדולים .יתכן שבאותה
חופי הארץ .נמלה של העיר היה בירקון, תקופה נבנתה גם יפו .מאותה תקופה
ונמל זה ראה פרופ׳ בנימין מזר כ״ים נתגלו שרידי ישוב באיזור בית המט-
יפו״ ,המוזכר בתנ״ך ,כמקום הבאת ה בתיים ,ליד נמל תל-אביב וברמת-אביב.
ארזים מלבנון לבניית בית-המקדש בימי בחפירות יפו ,שנערכו בידי ד״ר קפלן,
נחשפו קטעי חומות וחלקלקות ,אבל
שלמה וזרובבל.
העיר הפלשתית נשרפה כליל ,יתכן
שבידי דוד בעת כיבוש מישור החוף
19
