Page 14 - etmol 24
P. 14

‫פועלים • מוצריו‬                                                                            ‫ליאון שטיין הוא אבי‬
       ‫והמצאותיו עזרו‬                                                                                 ‫התעשיה בארץ •‬
‫להתפתחות הפרדסנות‬                                                                                      ‫בראשית המאה‬
                                                                                                            ‫העסיק ‪125‬‬
             ‫והחקלאות‬

        ‫רא שי תה‬
‫של‪ .‬ה ‪1‬ו ש ה ‪n m u n n‬‬

‫שטיין‪ .‬וילבושביץ הציע לחקלאי המו­‬               ‫המפעל של ליאון שטיין בראשיתו‬                          ‫מאת שמואל אביצור‬
‫שבות להעמיק את הבארות הקיימות‪ ,‬כדי‬              ‫לא היה עדיין בית־חרושת‪ ,‬אבל היה‬
‫להגיע למקורות מים שופעים יותר ול­‬               ‫יצירה חדשה בארץ‪ :‬בית מלאכה לתי­‬                  ‫בשנת ‪ 1887‬הוקמה השכונה נוה־צדק‪,‬‬
‫עשות זאת לא על־ידי חפירה‪ ,‬כי אם‬                 ‫קון מוצרי מתכת מודרניים ולייצור כ­‬               ‫שכונה יהודית ראשונה מצפון ליפו‪ •.‬בסוף‬
                                                ‫לים‪ ,‬מכשירים וחלקיהם‪ ,‬שעדיין לא נכ­‬              ‫אותה שנה הגיע לארץ עולה חדש‪ ,‬חדור‬
                          ‫באמצעות קידוחים‪.‬‬      ‫נסו לשימוש במשק המסורתי בארץ ולא‬                 ‫רעיונות ושאיפות של קידום טכנולוגי‬
‫עד אז נשאבו המים להשקיית הפרד­‬                  ‫היו מוכרים לחרשי הברזל המקומיים‪.‬‬                 ‫וייצור מכונות בארץ‪ .‬היה זה ההנדסאי־‬
‫סים באמצעות ״סרט נע״ של אנטיליות‬                ‫אלה סיפקו עד אז כלים ופריטים חקל­‬                ‫מכונן ליאון שטיין‪ ,‬שזה עתה גמר את‬
‫עשויות גלגלי וצירי עץ גדולים ושבי־‬              ‫איים שונים‪ ,‬כגון יתדות למחרשות‪ ,‬מעד­‬             ‫חוק לימודיו בצרפת תוך מיזוג מוצלח‬
‫רים למדי‪ .‬באותם ימים ביקשו להחליף‬               ‫רים‪ ,‬מכושים‪ ,‬מגלים‪ ,‬פרסות לסוסים‪,‬‬                ‫של הכשרה עיונית עם התמחות מעשית‬
‫גלגלי עץ אלה בגלגלי ברזל קטנים‬                  ‫מסמרים‪ ,‬פטישים‪ ,‬קרדומים‪ ,‬גרזנים‪ ,‬צב­‬             ‫בעבודת כפיים בסדנאות‪ .‬ביפו חיכה לו‬
‫יותר ועם זאת חזקים יותר‪ .‬גלגלים‬                 ‫תות‪ ,‬מלקחיים‪ ,‬איזמלים‪ ,‬מפסלות‪ ,‬ציוד‬              ‫אחיו הביל״ויי‪ ,‬הרופא מנחם שטיין‪ ,‬אחד‬
‫אלו וחלקים אחרים צריך היה ליצוק‪,‬‬                ‫וגלגלי מים בטחנות‪ ,‬סכינים ותערים‪ .‬ה­‬             ‫מארבעים־ושמונה המשתכנים של נוה־‬
‫אבל בארץ לא היה מעולם מפעל ל­‬                   ‫מיומנים יותר מביניהם יצרו גם נשק קר‬
‫יציקת ברזל‪ ,‬שיטה שפותחה באירופה‬                 ‫למיניו ואף עסקו בתיקוני נשק חם מה­‬                     ‫צדק‪ ,‬שבניינה עדיין לא הסתיים‪.‬‬
‫רק במאה השמונה־עשרה‪ .‬לפי הצעת‬                   ‫סוג הישן‪ ,‬לפני היות סלילים בקנים ו­‬              ‫כמה חודשים אחר־כך‪ ,‬בפברואר ‪,1888‬‬
‫גדליה וילבושביץ נעשו סידורים להקמת‬              ‫תרמילים לכדורים‪ .‬את הברזל השיגו ב­‬               ‫הקים ליאון שטיין בית־מלאכה קטן ל­‬
‫אגף ליציקת ברזל ונחושת במפעלו של‬                ‫לבנון וכשחדלו להפיקו שם‪ ,‬במחצית‬                  ‫מסגרות ומכונאות שכעבור שנה עבדו‬
                                                ‫השניה של המאה הקודמת‪ ,‬הביאוהו‬                    ‫בו ארבעה או חמישה אנשים כולל שטיין‬
                                  ‫ליאון שטיין‪.‬‬                                                   ‫עצמו‪ ,‬והוא זכה לפירסום בעתונות ה­‬
                                                                                       ‫מאירופה‪.‬‬  ‫עברית ולכינוי ״בית־חרושת״ )באותם‬
‫בעזרתו הכספית של האח־הרופא מנ­‬                                                                   ‫ימים עדיין לא השתמשו במלה תעשיה‬
‫חם שטיין נקנה מגרש בין תחנת ה­‬                         ‫אגף ליציקת ברזל‬
‫רכבת של יפו לבין הים והוקם בניין‬                                                                      ‫ובמקומה אמרו ״חרושת המעשה״(‪.‬‬
‫אבן בן שתי קומות‪ .‬בינתיים נאלץ גדליה‬            ‫בית מלאכתו של ליאון שטיין עסק‬                    ‫רק שנתיים אחר־כך קם מפעל מתכת‬
‫וילבושביץ לעזוב את הארץ לשנים ר­‬                ‫בתיקון מחרשות אירופיות ומשדדות )ש­‬               ‫נוסף בארץ‪ :‬זה של ואגנר‪ ,‬מתושבי‬
‫בות והבניין החדש עם אגף היציקה ה­‬               ‫לא היו במשק החקלאי המסורתי של‬                    ‫השכונה הגרמנית־טמפלרית ליד יפו‪.‬‬
‫ראשון בארץ‪ ,‬נחנך בלעדיו‪ ,‬בשנת ‪.1894‬‬             ‫הפלח הערבי(‪ ,‬דודי קיטור וציוד של‬                 ‫מפעלו של ואגנר‪ ,‬שפעל בגילגולים שו­‬
‫אגב‪ ,‬תוך כדי העברת הציוד מהסדנה‬                 ‫טחנות קיטור‪ ,‬חישוקי עגלות וכן בתיקון‬             ‫נים עד מלחמת השיחרור‪ ,‬הוקם בשנת‬
‫הישנה למקום החדש‪ ,‬נערכה בצריף‬                   ‫מכשירים קטנים שיובאו מאירופה‪ .‬בשנת‬               ‫‪ 1890‬כבית־מלאכה והתפתח למפעל ג­‬
‫הסדנה ההצגה הראשונה כנראה בארץ;‬                  ‫‪ 1892‬הגיע לארץ המהנדס גדליה ויל־‬                ‫דול‪ ,‬אולם עד שנת ‪ 1908‬היה קטן מזה‬
‫חובבי התיאטרון של יפו הציגו בצריף‬               ‫בושביץ‪ ,‬שבמשך שהותו הקצרה בארץ‬
‫הסדנה שהתרוקן כבר ממרבית ציודו‬                  ‫התמסר לקידוח בארות יחד עם ליאון‬                                                ‫של ליאון שטיין‪.‬‬
‫את המחזה המוסיקלי ״שולמית״ מאת‬

                                                                                                 ‫‪14‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19