Page 9 - etmol 24
P. 9
רבה של יפו והמושבות
סירה אל החוף השתטח במלוא גופו הרב קוק ראה בתחיה בוקרו של יום ששי בשבת ,שלהי חו
על הארץ ונשק את אדמת הקודש ב החדשה אות משמים • הוא דש אייר שנת תרס״ד ) .(1904מול
ברכו ״שהחיינו״ .סוף־סוף הגיע למקום נמל יפו עוצרת אניה רוסית מפוייחת,
אליו שאף עוד בהיותו ילד ,כי כך קירב את הפועלים ובני שעשתה דרכה לכאן מאחד מנמלי הים
מספרים בני גריבה ,עיירת מולדתו של המושבות • באותם ימים השחור .על האניה בליל של אנשים,
הרב קוק :״בן שלוש התחיל הילד אבר בני עמים ולאומים שונים .בתוך ע רב־
הם יצחק ללמוד ב׳חדר׳ ומעחק מיוחד נולדו עיקרי תורתו רב זה מצוי גם הרב אברהם יצחק ה־
במינו המציא כדי לשעשע את עצמו כהן־קוק ואתו בני ביתו ,יושבים על
ואת חבריו בני גילו .בשעת ההפסקה מאת שמואל אבידור הכהן צרורותיהם ,הכוללים בעיקר ספרים רבים
היו התלמידים מסתדרים שורות-שורות, ומעט חפצי־בית .הרב בעל פנים מזו־
תרמיליהם על שכמם ,מוכנים לצאת לדרך ראשי המוסדות הציוניים בעיר — זלמן קנות וחיוורות ועינים גדולות שאישו־
רחוקה והוא ,אברהם-יצחק׳ל הקטן מנצח דוד לבונטין ,מנהל בנק אפ״ק ,ד״ר ניהן השחורים אינם יודעים מנוח ,ניצב
עליהם .הם שואלים :׳לאן אנו הולכים?׳ חיים חיסין ,וכמה מראשי העדה הספ ליד מעקה האניה ומביט נכחו אל עבר
רדית בעיר ,אבות המשפחה שלוש ,מו- הארץ החדשה המתגלה לעיניו .לידו עו
והוא משיב :׳לארץ ישראל״׳. מדת אשתו ,נמוכת קומה ואוחזת בידי
משערי הנמל עבר הרב לשכונת ״נוה יאל ,מטלון ,ארוואץ ואחרים. הילדים המבוהלים קימעה מהערבוביה
שלום״ ,המרכז היהודי של יפו .כאן, ״ברוך הבא!״ ״שלום עליך רבנו ו
בחצר ״תלמוד-תורה שערי תורה״ קיבלו מורנו״ ,קראו נוסעי הסירות לעבר ה המקיפה אותם.
פניו כל בני הקהילה .הרב עלה על ה רב שעמד על הסיפון ,והוא השיב להם מן החוף מתקרבות לאניה סירות אח
במה ופתח בדרשתו הראשונה .והנו ברכה שנבלעה בשאון גלי הים וצעקות דות שבהם פקידי השלטון התורכי ,ה
כחים תמהו :״עברית הוא מדבר!״ אבל עולים לאניה כדי לבדוק את תעודו
עד מהרה ,כשהחל מרצה דברי תורה הספנים והסבלים. תיהם של הבאים ,וסבלים וספנים בעלי
מתוך עמקות מופלאה ,נרגעו כולם ו סח אחד מזקני יפו :״מי שלא ראה מכנסים רחבים ותרבושים אדומים ,ה
עמדו פעורי פה כשהם שומעים תורתו שמחת בואו של הרב לשערי יפו לא מקימים רעש רב .היה זה המראה הרגיל
של הרב ,שכולו מרחף בעולמות העליו ראה שמחה מימיו .בני העיר שמחו על בו נפגשה כל אניה בהגיעה לנמל יפו,
נים ופיו מלא שירה לציון המתחדשת ו רבם והוא שמח על שזכה להגיע לארץ אבל הפעם היה גם משהו יוצא דופן:
אומר :״ברוך ה׳ אשר עשה לי הנפש משאת נפשו כל הימים״ .משירד מה בין הסירות שחתרו בים לעבר האניה
הזאת ואשר הביאני במסיבותיו העליונות היו גם מספר סירות שבתוכן ״פני העיר״,
לעבוד בכוחי המיצער על הררי ישראל ראשי הקהילה ביפו ונכבדיה ,שיצאו ל
בעת המאושרה הזאת ,ששפעת חיים ל קבל את פני רבם החדש — רבי אברהם
יצחק קוק ,רבה של העיר בויסק לשעבר,
עם ה׳ על אדמתו הולכת ומתקבצת״. שקיבל עליו את הרבנות של קהילתם.
הוא בא במקומו של רבם שנפטר ,רבי
נציג ירושלים מברך נפתלי הרץ הלוי ,שישב על כיסא הרב
נות ביפו שבע-עשרה שנה ונתמנה ל
רבות שמעו אנשי יפו על המיועד תפקיד זה על-ידי רבני ירושלים .הפעם
להיות רבם וציפו לו בקוצר רוח ,ובשעה
שקהילת בויסק ,בה כיהן לפני כן ,ביקשה בחרו בני יפו בעצמם את רבם.
לעכב את הרב ,הודיעו להם שיתבעו
אותם לדין תורה ״כי עז רצוננו לראות שלרש סירות
את מלכנו״ ,אבל עתה לאחר שנפגשו עם
הרב פנים-אל-פנים ראו ,כי גדולתו עו משעות הבוקר נעו רבים מתושבי ה
ברת על המשוער ולא תמהו כאשר עלה עיר לעבר שער הנמל להיות בין מקבלי
על הבמה ציר מיוחד מירושלים וקרא פני הרב ,וראשי הציבור שכרו סירות
איגרת משמם של שני רבני ירושלים, מיוחדות ויצאו בהן לקראת האניה .ב
רבי שמואל סלאנט ורבי אליהו דוד אחת הסירות נראו ראשי ועד העיר
רבינוביץ-תאומים ,שהודיעו .כי ״מעתה בל שמחה סוחובולסקי ,בצלאל הכהן-לא-
ענייני הדת והיהדות ביפו יעשו על פי פין ,שמעון רוקח )שבנו ישראל יהיה
הרב רבי אברהם יצחק הכהן וכל בית כעבור שנים ראש העיר של תל-
ישראל יסמכו עליו ,על פיו יצאו ועל אביב ושר הפנים( ,פייבל פריזער ,ה
פיו יבואו ,ביחוד בענייני מצוות ה עסקן זרח ברנט ,מייסדה של שכונת
נוה-שלום ,ומזכיר העדה יעקב גולדמן,
תלויות בארץ״. שהוא גם ״עתונאי״ של העתונים ה
יהודים בחוץ לארץ ,שם הוא מדפיס חד
עוד באותו שבוע עלה הרב לבקר ב שות מיפו .בסירה אחרת ישבו החסידים
ירושלים ובשובו ליפו נכנס בעול הרב ובראשם רבם ר׳ שניאור סלונים; כן נסע
נות כ״עבד לעם קודש על אדמת קו באותה סירה הרב נפתלי חנה׳לס מצפת,
דש״ .כאן ביפו התיידד עם הפועלים נכדו של הבעל-שם-טוב ,שהגיע לכבוד
״הבנים הבונים״ ,כאן עמד במערכה המאורע ליפו; בסירה השלישית נראו
למען האתרוג העברי כדי לעזור לאיכרי
המושבות ,כאן פירסם את ״לחשי ה-