Page 15 - etmol 24

‫לקשיים כספיים‪ ,‬אבל לאור הצלחתו ה­‬ ‫חצר בית־החרושת בנוה־צדק‬ ‫גולדפאדן ביידיש‪ .‬את התפאורה למחזה‬
‫רבה של בית־ החרושת נמצאו יהודים‬ ‫צייר אחד מפועליו של המפעל‪ ,‬אבא‬
‫טובים שרצו לעזור למפעל‪ ,‬ויותר מזה‬ ‫הצליח ״להסב״ במפעלו מנועי קרוסין‬ ‫ניימן‪ ,‬לימים אבא נאמן‪ ,‬שאחר־ כך הקים‬
‫— להיעזר בו‪ .‬הם הציעו להקים חברת‬ ‫רגילים לגאזוגנרטורים שיכלו להזינם לא‬
‫מניות‪ ,‬שתהיה בעלת בית־החרושת‪ ,‬ו­‬ ‫רק בפחם אבן‪ ,‬אלא גם בפחם עץ‪ ,‬ב­‬ ‫בעצמו מפעל מתכת‪.‬‬
‫אמנם באותה שנה קמה חברת מניות‬ ‫גפת ואפילו בגזרי עץ‪ ,‬שבעזרת התקן‬ ‫במקום החדש עבדו כבר כעשרים פו­‬
‫מיוחד‪ ,‬שצורף למנוע‪ ,‬נהפכו לפחמים‪.‬‬
‫בשם "ליאת שטיין ושותפיו‪ ,‬חברה איג־‬ ‫פעולה זו הוזילה את הוצאות הדלק ו־‬ ‫עלים‪.‬‬
‫דוסטריאלית״‪ .‬השותפים החדשים לא‬ ‫איפשרה להפעיל את המנועים בלב ה­‬ ‫עם הופעת מנועי השריפה הפנימית‬
‫השקיעו הרבה כסף‪ ,‬שכן קיוו שרוב‬ ‫ארץ‪ ,‬ליד חורשים טבעיים‪ .‬בהמצאה זו‪,‬‬ ‫המונעים בקרוסין )נפט מזוקק( נתאפשר‬
‫ההשקעה תבוא מיהודים אמידים בגולה‪,‬‬ ‫של הסבת המנועים‪ ,‬היתה תועלת גדו­‬ ‫לחפור — ובמשך הזמן גם לקדוח —‬
‫אבל הם החלו להתערב בסדרים הפני­‬ ‫לה בייחוד בימי מלחמת העולם הראשו­‬ ‫בארות עמוקות יותר ולנטוע פרדסים‬
‫מיים‪ .‬הם מינו מנהל מסחרי שחיפש‬ ‫נה‪ ,‬כשנפסק יבוא הנפט לארץ ואז הסבו‬ ‫באזורים חדשים‪ ,‬שבהם נמצאו המים‬
‫אשראי בריבית קצוצה אצל נושכי נשך‬ ‫הכל את מנועי הקרוסין לגאזוגנרטורים‪,‬‬ ‫במיפלס עמוק יותר‪ .‬בית־החרושת של‬
‫בשוקי יפו ולווה כספים רבים בשני‬ ‫איפשרו את המשך פעולתן של הבארות‪,‬‬ ‫ליאון שטיין נהיה נציגו של מפעל‬
‫הבנקים שביפו — אפ״ק הציוני והבנק‬ ‫והצילו את הפרדסים וגידולי השלחין‬ ‫בריטי לייצור מנועים והציע להתקין‬
‫הגרמני־טמפלרי‪ .‬תמורת הלוואות אלו‬ ‫מניוון מוחלט ואת הערים מצמא — שכן‬ ‫מנועי קרוסין בפרדסים‪ ,‬בטחנות־קמח‬
‫מישכנו את בניין בית־החרושת‪ ,‬ואת‬ ‫בארותיהן היו עמוקות וממוכנות‪ .‬יש‬
‫ציודו‪ ,‬מוצריו וחומרי הגלם; מאידך‪ ,‬לא‬ ‫לציין‪ ,‬כי באירופה השתמשו באותה‬ ‫ובמפעלים אחרים‪.‬‬
‫הקפידו על גביה מסודרת של חובות‬ ‫״המצאה״ של ליאון שטיין רק במלחמת‬ ‫באנטיליות המופעלות על־ידי בהמות‬
‫הלקוחות‪ .‬נוצר גרעון גדול‪ ,‬וכדי למ­‬ ‫העולם השניה‪ :‬בשטחים שנכבשו ע ל־‬ ‫ניתן לשאוב מים מעומק של ‪12—10‬‬
‫שוך משקיעים מחוץ לארץ פורסמו מא­‬ ‫ידי הגרמנים ובחבלים הפנימיים ה­‬ ‫מטר בלבד‪ :‬ואילו במשאבות המופעלות‬
‫זנים לא נכונים ושולמו רווחים )״די‪-‬‬ ‫מרוחקים של ברית־המועצות מחוסרי‬ ‫במנועים מכל עומק שהוא אי אפשר היה‬
‫ווידנדים״( לבעלי המניות בסכומים גדו­‬ ‫הבנזין‪ ,‬הפעילו את המכוניות והטרקטו­‬ ‫להשתמש‪ ,‬מאחר שהחול היה סותם את‬
‫לים — עד ל־‪ 25‬אחוז מדמי המניה‪ .‬ה­‬ ‫רים בגאזוגנרטורים מאולתרים‪ ,‬כמעשה‬ ‫צינורות השאיבה‪ .‬וכך המשיכו לש­‬
‫חורף של השנים ‪ 1908—1907‬היה קשה‬ ‫אוב באנטיליות ברזל ואי־אפשר היה‬
‫לפרדסנים כתוצאה מסערות רבות וברד‬ ‫ליאון שטיין שלושים שנה לפני כן‪.‬‬ ‫לנצל את המנועים במלוא כוחם וב­‬
‫והביא למיתון זמני‪ .‬הדרישה לתוצרת‬ ‫המפעל גדל והתרחב‪ ,‬אגף היציקה ה­‬ ‫מהירות המירבית שלהם‪ ,‬אלא היו מוכר­‬
‫בית־החרושת שהיה הגדול בארץ )הוא‬ ‫כין גלגלי שיניים ומוצרים שונים‪ ,‬כולל‬ ‫חים להניעם לאיטם כדי שהמים לא‬
‫העסיק ‪ 125‬פועלים ו־‪ 17‬פקידים‪ ,‬חלקם‬ ‫חלפים לרוב‪ ,‬והתחילו לייצר גם מכבשי‬ ‫יינתזו לצדדים‪ ,‬כפי שקרה אם נשאבו‬
‫קרוביהם של בעלי המניות( פחתה‪ ,‬ולא‬ ‫ברזל לבתי־בד מקומיים‪ ,‬לפי דגם צרפתי‬ ‫במלוא הקצב‪ .‬וכאן קנה ליאון שטיין‬
‫היה כסף לתשלום החובות‪ .‬המפעל הגיע‬ ‫שהביא הכימאי ישראל נימצוביץ‪ ,‬כאשר‬ ‫את עולמו; הוא המציא מכשיר פשוט‬
‫לפשיטת רגל מבחינה כספית‪ ,‬כאשר‬ ‫הקים בשנות השמונים בית־בד משוכלל‬ ‫ועם זאת די מתוחכם‪ ,‬לסינון המים ול­‬
‫בעל החוב העיקרי‪ ,‬בנק אפ״ק‪ ,‬לא רצה‬ ‫עצירת החול‪ .‬היה זה מסנן )פילטר‬
‫בלוד‪.‬‬ ‫בלעז( עשוי רשת צפופה מאוד של נחו­‬
‫מספר הפועלים בשנת ‪ 1905‬הגיע ל־‬ ‫שת‪ ,‬שבה היו עוטפים את צינורות ה­‬
‫‪ .40‬הגידול וההרחבה המתמידים גרמו‬ ‫שאיבה‪ .‬פילטר זה עצר את החול ו־‬

‫איפשר למים לנוע במהירות‪.‬‬

‫שטח ההדרים גדל‬

‫ומעכשיו‪ ,‬שניתן היה להשתמש במנו­‬
‫עים במלוא עוצמתם ולשאוב כמות מים‬
‫רבה‪ ,‬התחיל מיכון מזורז של הפרדסנות‬
‫בארץ‪ ,‬ובתקופת עשר שנים גדל שטח‬
‫ההדרים פי שלושה‪ .‬עלינו לדעת‪ ,‬כי‬
‫המודרניזציה של הפרדסנות בארץ וב­‬
‫מידה רבה תיעושה הכללי התחילו עם‬
‫השימוש בקידוח העמוק של בארות )מ­‬
‫תחת למיפלס פני המים(‪ ,‬השימוש ב­‬
‫מנוע ושאיבת המים באמצעות משאבות‬

‫המוגנות במסנן‪.‬‬
‫יחד עם מנוע קרוסין התחילו לייבא‬
‫גם מנועי שריפה פנימית מסוג אחד‪,‬‬
‫מופעלים בפחמי אבן )אנטרציט( שבתה­‬
‫ליך שריפתם נוצר גז אשר הפעיל את ה­‬
‫מנוע‪ .‬מנועים אלה היו יקרים יותר מ­‬
‫אלה המופעלים בקרוסין‪ ,‬אבל מחיר ה­‬
‫דלק שלהם — הפחמים — היה זול‬
‫בהרבה מהקרוסין‪ .‬הוצאות התפעול ב־‬
‫גאז‪1‬גנרטורים )כך כונו ברוב השפות‬
‫האירופאיות; בארץ השתמשו בשמם ה­‬
‫צרפתי גאזוג׳אן ובעברית — אבגז( היו‬
‫נמוכים במיוחד במנועים בעלי עוצמה‬
‫)מעל ל־‪ 10‬כוח סוס(‪ .‬ליאון שטיין‬

‫‪15‬‬