Page 20 - etmol 66
P. 20
שנבחרה לחזור לליטא בצניחה הועמד
״החבר אדומאס׳ /הוא איציק מאסקום,
שאז כבר היה מזכיר הוועד המרכזי של
המפלגה הקומוניסטית הליטאית.
לאחר ציפיה של שנים־שלושה שבו
עות לתנאי מזג-אוויר מתאימים ,המרי
אה הקבוצה בפיקודו .כשעבר המטוס
מעל לחזית המלחמה -הוא נפגע באש
גרמנית ונאלץ לחזור לבסיס .שם קיבלו
הוראות לחכות ,אבל לאיציק מאסקופ
לא היתה סבלנות ,הוא ביקש להילחם
ושלח תזכיר למפקדיו ודירבן אותם לה
שיג מטוס נוסף ,כדי שיחזירו לליטא,
״ובאין אפשרות כזה ,אפשר לחצות את
החזית ברגל ,כי הזמן דוחק״ -כתב.
אמונה ביערן
בתחילת מרץ 1942יצא סוף-סוף
לשליחות נוספת .הוא הועמד בראש
קבוצה שמנתה עשרה איש ,ביניהם
פרטיזן א .קליינרס פרטיזן י .איצקוביץ
אבל טבעת הכיתור נתהדקה יותר ויו יהודים מוותיקי המפלגה הקומוניסטית IS ■4.
תר .זה אחרי זה נפלו חללים .מאסקופ בליטא :אלטר קליינר ,ישראל איצקו-
עוד הספיק להשליך למדורת האש את ביץ ,אלכסנדר יצובקסקי ,סטאטיס ■;'riikai,
מכשיר הקשר וניירות שונים שהיו בי
דיו .את תיאורו של הקרב יודעים אנו שקלאר אל וידז׳נאס ואחרים ,כשיעדם %,״ fe e fa 'J .
מדו״ח שחובר על-ידי התוקפים הליט הסופי -פעילות מעבר לקווי האוייב Ktoris h
אים ושנשאר בארכיון. בצפון-מזרח ליטא. Msftos V *yt
פקידי המשטרה החשאית הליטאית- מחמת סיבות לא ידועות אולץ המטוס ‘ ^י'1ו3ו¥(©8
גרמנית הגיעו למקום וצילמו את החל שהובילם לסטות מהמסלול והצניח את Waisi'W■',
לים ,שנקברו במקום ההתנגשות ,ביע עשרת הלוחמים מעבר למקום שנקבע
מצבת הזכרון לאדומאס ולחבריו
רות בירזש. לו .העשרה מיהרו ליעדם ברגל .כבר במקום נפילתם
בלילה הראשון נתקלו במשמר צבאי
במוסקבה לא ידעו מאומה על גורל 20
הקבוצה עד תום המלחמה .על אף אמצ ובקרב נפלו ארבעה מן הלוחמים .ששת
עי הקשר שהיו בידי הצנחנים לא הנותרים ,בראשותו של מאסקופ,
נתקבלה מהם שום תשדורת .הוועד התחמקו משם במהירות והגיעו לשפת
אגם .הוחלט להסתנן לכפר ליטאי סמוך
המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ולנסות לבוא במגע עם כמה מתושביו,
הליטאית במוסקבה הטיל על קבוצת כדי לקבל מידע על המצב ולקשור קש
צנחנים ,שהמריאה ממוסקבה באוגוסט,
״לגלות בלי שום דיחוי את קבוצת ׳אדו- רים ראשונים עם בני המקום.
מאס׳ ואם יהיה צורך לעזור לה בדחי
פות״ .אבל נסיונות אלה ואחרים לגלות הם פנו לבית בודד בפאתי הכפר ,אך
מה קרה לקבוצה או לשרידיה עלו בתו משהתפרצו לתוכו התברר מייד ,כי לא
הו כל זמן המלחמה .בני משפחתו של זה המקום להתחיל בקשר עם התושבים:
על כובע היערן של בעל-הבית הנפחד
מאסקופ עוד קיבלו מכתב ששלח אליהם התנוסס סמל גרמני .הקבוצה נטשה את
לפני שיצא לדרך :״כל אחד חייב להש המקום לאחר שהזהירו את בעל-הבית,
תתף באופן פעיל ביותר במלחמה זו אם-כי בליבם קינן הספק אם נהגו נכון
בכל מאודו ,כל אחד חייב להיות שם - שלא לקחו עמם את האיש .המשיכו
איפה שהוא יעיל ביותר במלחמה נגד בדרכם במהירות והגיעו למעבה יער,
האיום שבאויבי האנושות -נגד הנאצי כ 700-מטר מכפר אחר .חלק מהאנשים
זם״. הבעיר מדורה קטנה כדי להתחמם בחו
רף הקר .מאסקופ החל להכתיב שדר
לאחר המלחמה הוחל בחקירה יסודית
ונתגלו הפרטים על הקרב האחרון של לקשר ,כדי להעבירו למפקדה .באותו
הקבוצה .במקום שנפלו בו הוקם גל-עד רגע נשמעה צעקת הזקיף :״משטרה!״
וגוויותיהם של הצנחנים הועברו לבית- ועל האנשים ניתך מטר יריות .היו אלה
קברות צבאי בוילנה ונקברו שם .כיום חיילי ״פלוגות עונשין״ ליטאיות ,שגוי
הם ,היהודים הנשכחים של עיירות סו על-ידי הגרמנים ,והוזעקו על-ידי
ליטא ,גיבורים של העם הליטאי. היערן.
הששה ענו באש אקדחים ורימוני יד.
