Page 23 - etmol 66

‫לא ניסה להכחיש שיש לו אפשרות‬ ‫לך תודה לנצח״ ואת המילים ״עם ישר­‬ ‫סור הנודע‪ ,‬יועץ־סתרים אישי לשולטן‪,‬‬
‫להשיג תמיכה זו‪ ,‬אבל הוא חזר ותבע‬ ‫אל״ הוא כותב בעברית באותיות גרמ­‬ ‫לארגן לו את הפגישה‪.‬‬
‫את עזרת תורכיה להתיישבות היהודית‪.‬‬
‫השולטן אמר משהו רפה‪ ,‬אבל הבטחה‬ ‫ניות‬ ‫דומה שהשנים הבינו זה את זה‪,‬‬
‫זו לא היתה‪ .‬נערכו פגישות נוספות‬ ‫והנה בא היום המקווה‪ :‬ב‪ 17-‬במאי‬ ‫ואמברי‪ ,‬כמו הרצל‪ ,‬יליד הונגריה היה‪,‬‬
‫בקושטא ולהרצל התחוור שמשהו ממשי‬ ‫‪ 1901‬נתקבל הרצל אצל השולטן התור­‬ ‫והשנים אולי דיברו הונגרית ביניהם‪,‬‬
‫לא ייצא גם בבירת עולם זו‪ ,‬מעתה הוא‬ ‫כי לראיון‪ .‬השיחה שנתקשרה בין‬ ‫כדבר איש־אל״רעהו‪ .‬הרצל קרא לו‬
‫השנים‪ ,‬נמשכה למעלה משעתיים‪.‬‬ ‫בחיבה ״דודי ואמברי היקר״ ‪ -‬והסביר‬
‫יפנה לאנגליה‪.‬‬ ‫הרצל ביקש מהשולטן רשות ליישב את‬ ‫ביומנו‪ :‬״טובה המילה ההונגרית איש״‬
‫אבל הידידות והקשרים המיוחדים עם‬ ‫היהודים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬השולטן‪ ,‬שמצ­‬ ‫יהודי‪ .‬הוא כזה‪ ,‬וגם אני כזה‪ .‬ולכן‬
‫בו הכספי היה תמיד רע‪ ,‬ביקש סיוע‬ ‫הבינונו כה בנקל ובשלמות איש את‬
‫״ואמברי היקר״ נמשכו‪.‬‬ ‫כספי גדול מהיהודים לתורכיה ‪ -‬האגדה‬
‫ואמברי חי כעשר שנים אחרי מות‬ ‫אמרה כי היהודים הם עשירי העולם‪:‬‬ ‫אחיו״‪.‬‬
‫הרצל‪ ,‬בשנת ‪ 1913‬הלך גם הוא‪ ,‬נוסע‬ ‫הרצל‪ ,‬שבכיסו שלו היו מעט פרוטות‪,‬‬ ‫ובמקום אחר ביומנו הוא מתאר בארי­‬

‫עולם רב‪-‬חלומות‪ ,‬לעולמו‪.‬‬ ‫כות מיהו ואמברי‪:‬‬
‫״ביהודי הונגרי צולע זה‪ ,‬בן השב­‬
‫בשעה שאין הצער בלבי‬ ‫עים‪ ,‬שאינו יודע אם הוא תורכי יותר או‬
‫אנגלי‪ ,‬הכותב ספרים בגרמנית‪ ,‬המדבר‬
‫צילום לא ידוע של יוסף חיים ברנד‪,‬‬ ‫בשלימות בי״ב לשונות‪ ,‬שחי בחמש‬
‫ששלח מלונדון לידידו הסופר משה בן־‬ ‫אמונות ובשתים שימש גם כוהן ‪ -‬הכר­‬
‫אליעזר בוילנה‪ ,‬עם החדשה‪ :‬״הנני לפניך‬ ‫תי את אחד האנשים המעניינים ביותר‪.‬‬
‫בשעה שאין הצער בלבי״‪ .‬הצילום הוא מעז־‬ ‫מתוך הכרה אינטימית של דתות רבות‬
‫בונו של מ‪ .‬בן־אליעזר הנמצא בארביון של‬ ‫כל כך‪ ,‬טבעי הוא שנשאר בן בלי דת‪.‬‬
‫המכון לחחר התפוצות באוניברסיטת תל־‬ ‫הוא סיפר לי ‪ 1001‬סיפורים על המזרח‪,‬‬
‫אביב‪ .‬כמכון מצויים עוד שני מכתבים של‬ ‫על קרבתו לשולטן וכר‪ .‬הוא התייחס‬
‫ברנד למ‪ .‬כן־אליעזר‪ .‬בראשון הוא כותב בין‬ ‫מיד באמון גמור אלי וסיפר לי בהן‪-‬‬
‫השאר‪ :‬״היום באתי מעין־גנים )מושכה‬ ‫צדק‪ ,‬שהוא סוכן‪-‬חרש אנגלי ותורכי‪.‬‬
‫ל!טנה שהתיישבתי כה לכל ימות החורף‪ :‬שם‬ ‫הפרופסורה בהונגריה אינה אלא שלט‬
‫מעון ואכילה לא ביוחר( ליפו ומצאתי את‬ ‫חיצוני‪ .‬הוא הראה לי המון כתבים סוד­‬
‫מגילתך״‪ .‬בן־אליעזר שאל כנראה את דעתו‬ ‫יים‪ ,‬אמנם בשפה התורכית‪ ,‬שאין אני‬
‫של ברנד לאן יסע‪ ,‬וברנד עונה‪ :‬״ואתה סע‬ ‫יכול לקרוא אותם‪ ,‬כי אם רק להשתאות‬
‫לאמריחא )ואולי לפלשתינא? פה אפשר לח­‬ ‫עליהם‪ .‬בתוכם גם רשימות בכתב‪-‬ידו‬
‫יות חיים של!טים‪ (1‬וצערך הגדול יפוג מעט‬ ‫של השולטן‪ .‬את הכלר )הכומר הגרמני‬
‫מעט‪ ,‬זה בדול‪ ,‬ומנוסה!״ והוא ממשיך‪ :‬״מה‬ ‫שעזר להרצל( שלח מיד בחומרה מעל‬
‫שנוגע ל׳אגרת חמה וטובה׳ ‪ -‬אי לא אותם‬ ‫פנינו‪ ,‬כי רצה לדבר רק אתי‪ .‬הוא‬
‫הימים! הול‪,‬שה הלב‪ .‬חמץ נוחשה‪ .‬הוחשה‬ ‫התחיל‪ :‬׳אין אני רוצה ממון; הנני‬
‫עשיר‪ .‬קציצות של זהב אין אני יכול‬
‫?;‪/‬׳*יד ייה‬ ‫לאכול‪ .‬רבע מיליון יש לי‪ ,‬אין אני זקוק‬
‫למחצית הרבית‪ ,‬אם אעזור הרי זה רק‬
‫י‪.‬י• ? ר ע ‪.‬‬
‫לטובת הענין״‪.‬‬
‫■‪*/‬׳!>׳‪r #‬‬
‫ראש היהודים‬
‫)ממש ככל הסופרים!( חסר בהם רל‪ ,‬הפתוס‬ ‫לכל‪ .‬למה תהיה אתה יוצא מן הכלל?‪...‬‬
‫השירתי והתרוממות הרוח ‪ -‬זה אינני מכ­‬ ‫פרנסתי ‪ -‬רח על הספרות‪ .‬אבל מה היא‬ ‫ואמברי עזר והרצל נקרא לשולטן‬
‫פרנסתי? חמישים פרנח לחודש‪ .‬זה די! והא­‬ ‫כ״ראש היהודים ועתונאי נודע ורב‬
‫חיש!״‪.‬‬ ‫מן לי שלא נכונה היא האשמה‪ ,‬כי כותב אני‬ ‫השפעה על דעת הקהל האירופית״‪.‬‬
‫כמכתב השני‪ ,‬על נייר של מערכת ״הפועל‬ ‫את דברי הרפים האחרונים דל‪ ,‬מפני שהמ״ו‪-‬‬ ‫ואמברי מסביר ומזהיר עכשיו את הרצל‬
‫הצעיר״ מכ״ה אייר תרס״ט‪ ,‬כותב ברנר‬ ‫לים דוחחים אותי‪ .‬פשוט‪ ,‬כותב אני כמו‬ ‫מתקוות רבות‪ :‬״תדע כי השולטן הנו‬
‫לבן‪-‬אליעזר בין השאר‪ :‬״ובנוגע אלי ואל‬ ‫שאני יכול ‪ -‬כל זמן שלא בא הזמן לחדול‬ ‫מטורף ושקרן מופלג כאחד‪ ...‬שום‪-‬דבר‬
‫׳אמונתי׳ ‪ -‬אגיד לך את האמת‪ :‬ככר חדלתי‬ ‫מכתיבה לגמרי‪ .‬אימתי יבוא זמן זה ‪ -‬אינני‬ ‫אי‪-‬אפשר להשיג אצלו בצורה ישירה‪,‬‬
‫לרדוף אחרי ריבה זו‪ ,‬שאמונה שמה‪ .‬אפשר‬ ‫יודע! אגב‪ ,‬את דברי אינני חושב לדפים כלל‬ ‫אל תדבר לפניו על ציונות‪ ,‬זה חלום‪-‬‬
‫תעתועים‪ ,‬ירושלים קדושה בעיניו כמו‬
‫לחיות גם בלעדיה!״‬ ‫מכה והוא לא יוותר עליה‪ .‬אני רוצה‬
‫שהציונות תישאר בחיים ומשום כך‬
‫השגתי לך ראיון‪ ,‬שאילמלי כן‪ ,‬בנראה‪,‬‬
‫לא תוכל להתייצב בפני הקונגרס שלך‪.‬‬
‫עליך להרוויח זמן ולהמשיך אחר‪-‬כך‬

‫בציונות״‪.‬‬
‫הרצל בעל החושים הרגישים תפס‬
‫מייד מה מבקש ואמברי ‪ -‬חיבה‪ ,‬תשומת‬
‫לב והערכה‪ .‬מהרכבת המובילה אותו‬
‫לקושטא לפגישה עם השולטן‪ ,‬הוא‬
‫כותב לואמברי ומכנה אותו בכינוי חיבה‬
‫הונגרי ‪ -‬דודי‪ :‬״ואמברי באצ׳י הטוב‬
‫שלי״‪ ,‬ומבטיח לו כי ״עם ישראל יכיר‬

‫‪23‬‬