Page 21 - etmol 66
P. 21
בין ״מוגרבי״ ל״גינתי״
אמנות ובוהמה בתל־אביב של שנות השלושים והארבעים
מאת שמעון פינקל
בית־קפה ׳ זוכר אני רגעי סיפוק רבים בבית- בתל״אביב הקטנה מילא אולם
קפה זה .שיחות רעים עם שחקנים, ״מוגרבי״ -כיום קולנוע ״סטודיו״ -
של ״האם״ מאת צ׳אפק עם רובינא במאים ואורחים מחוץ לארץ .וביי תפקיד של מרכז החיים התרבותיים
בתפקיד הראשי .זו התקיימה ערב חוד את ה״בנקטים״ -המסיבות בארץ .לפני מלחמת העולם השניה
פרוץ המלחמה הגדולה ,ופחדיה היו וקבלות-הפנים -שנערכו לכבוד ואחריה הוא היה מרכז להצגות
״הבימה״ אחרי הצגות הבכורה של התיאטרון ,המוסיקה והפוליטיקה,
נתונים עלינו. ״היהודי זיס״ מאת פויכטוונגר באולם זה שבמרתף הציגו ״הבי'
רגעים דרמטיים היו גם באולם בעיבודו של מרדכי אבי-שאול ,״זא מה״ ,״אוהל״ ,האופרה הישראלית,
מוגרבי בבכורת ״החטא ועונשו״ בים״ מאת רומן רולן בתרגומו של ״הקאמרי״ ובו נערכו גם אסיפות
לדוסטוייבסקי ,בבימויו של צבי יעקב הורביץ ,המחזה האנטי-נאצי פוליטיות וחברתיות וסדרי פסח
פרידלנדר ,אשר נמשכה עד מאוחר הראשון שהוצג בארץ -״פרופסור המוניים מטעם ההסתדרות .היה זה
בלילה ,מאחר שנפסקה מידי פעם מנהיים״ של פרידריך וולף בבימויו אולם לא גדול ,שלא היה בו קירור
על-ידי האזעקות -היה זה בתחילת של ליאופולד לינדברג ,״הסוחר מו בקיץ או חימום בחורף ,אך הוא
המלחמה -שהתריעו על סכנת הפצ נציה״ ו״וילהלם טל״ בבימויו של
צה .הקהל והשחקנים נכנסו למקלט לאופולד יסנר )יסנר היה במאי נודע הצטיין באקוסטיקה טובה.
ולאחר צפירת הארגעה -נמשכה בחוץ לארץ והתפלא מאוד לראות וכשם שאולם זה שימש את כל
ההצגה .היו גם שעות רבות של פחד ״בית קפה שכל אורחיו יהודים הפעולות הללו ,כך היה בית הקפה
סביב שולחנות קפה ״גינתי״ בימי ״גינתי״ שמעבר לרחוב -בית גדול
אל-עלמין ,כשהגרמנים התקדמו בלבד״(. ונאה עם רחבה גדולה בחוץ -לבית
ללא התנגדות במערב מצרים ,והכל ועד לכל המי־ומי של האינטליגנציה
התכוננו לכיבוש תל׳אביב על׳ידי בשעות דרמטיות של תל״אביב ,העיר העברית הרא
הגרמנים .ומי יכול לתאר את השמ שונה .שחקני תיאטרון ואנשי״עט
חה באותו בית-הקפה לאחר אותם זכורה לי המסיבה אחרי הצגת היו יושבים בקפה המרווח בבקרים
ימים ,משנתחוור כי הגרמנים נעצרו ״המגיפה הלבנה״ מאת קרל צ׳פק. ובשעות אחרי הצהרים וכמובן גם
במדבר והיישוב בארץ ניצל מכליון. היה זה בדיוק ביום הפגישה הנודעת בשעות הלילה המאוחרות ,אחרי
כך התנהלו החיים התיאטרונים במינכן בין היטלר וצ׳מברליין הצגת תיאטרון או כל מאורע תרבו
בין האולם ובית-הקפה ,עד השינויים הבריטי .המשורר שאול
הרבים שחלו בארץ עם גמר המלח טשרניחובסקי היה הנואם במסיבה תי אחר בעיר.
מה וקום המדינה .מאז התחילה תקו זו והוא ציין את המאורע ,שעתיד
פת ״תל-אביב הגדולה״ -התיאטר היה להטיל צילו על העולם לשנים פינקל באחד מתפקידיו :יאגו ב׳׳אותלו״
אות עברו לאולמות משלהם -״הבי רבות) .בכל ׳בנקט׳ שכזה היו נוא
מה״ ליד שדרות רוטשילד ,״אוהל״ מים ומברכים על ההצגה והמשחק(.
ליד ככר דיזנגוף ו״הקאמרי״ ברחוב מסיבה דרמטית אחרת נערכה
פרישמן -בית-קפה ״גינתי״ עבר באוגוסט 1939לאחר הצגת הבכורה
גלגולים רבים ונשכח ,ואילו אולם
מוגרבי -הפך לבית-קולנוע.
21