Page 111 - ראש בראש לאתר
P. 111
מלחמת העולמות בתקשורת הישראלית 109
האחוזים של קוראיו' .בסיום דבריו השיא קרליבך עצה לרוזנבלום' :אנא ממך ,אל
תיכנס עם ראש בריא למיטה החולה הזו המוצעת לך על ידי מוזס'.
רוזנבלום עמד בלחצים ונתן למוזס תשובה חיובית .הוא נתמנה לעורך והתמיד
בכך במשך 38שנים ,עד שנת ( 1986עם זאת ,אף שנשא בתואר העורך הראשי ,את
העיתון ערך בפועל דב יודקובסקי) .תוך כדי כניסתו לעבודה בפברואר ,1948חזר
ארצה נח מוזס ,שהוזעק על ידי אביו מהשתלמות עיתונאית בניו יורק ואף הוא
נרתם למלאכת הצלת העיתון .היעדרותו מהארץ בימים הקריטיים שלפני ה'פוטש'
הכאיבה לו בעשרות השנים הבאות ,ולא פעם התבטא שאילו היה כאן ,ייתכן
שהיה מצליח למנוע את הפרישה.
נוכח מעריב המצליח נחשב ידיעות אחרונות במשך שנים לעיתון המדשדש
במקומו ,שלא לומר נחשל .תפוצת מעריב הייתה במשך עשרות שנים הגבוהה
בישראל .עורכיו הראשיים — תחילה ד"ר עזריאל קרליבך במשך שמונה שנים
ולאחר פטירתו ב 1956-אריה דיסנצ'יק במשך 18שנים — צברו עוצמה שקשה
לתארה .קרליבך נחשב במשך שנים לפובליציסט מספר 1בישראל ומי שהשפיע
על דעת הקהל יותר מכל עיתונאי אחר .לרמטכ"ל השני ,יגאל ידין ,יוחסה האמירה
שקרליבך קובע היום מה תהיה דעת הקהל מחר .על דיסנצ'יק סופר כי השפעתו
על שרי ממשלת ישראל רבה ביותר .לפי אחת האגדות העיתונאיות ,ראש הממשלה
לוי אשכול אמר פעם' :בזמן ישיבת ממשלה העבירו אליי שיחות טלפון רק בשני
מקרים :אם התקשר דיסנצ'יק או אם פרצה מלחמה — ובסדר הזה'.
ב 1957-החל מעריב להוציא את מעריב לנוער — עיתון לגיל העשרה שזכה
להצלחה רבה .כמה שנים לאחר מכן הוא החליט להתמודד עם ידיעות אחרונות
באחד הנכסים הכי רווחיים שלו — השבועון לאשה — ופרסם את את.
אנשי ידיעות אחרונות חרקו שיניים והמשיכו להיאבק נגד מיתוגם כמספר 2
נצחי ,הרחק מ'מלך העיתונות' הישראלי ,מעריב .משפחת מוזס ,ובמיוחד יהודה
מוזס (עד פטירתו ב ,)1956-בנו נח וקרוב משפחתם דב יודקובסקי ,החזיקו את
העיתון בשיניים ,ולא נתנו לו ליפול .על יהודה מוזס נהגו לספר שמדי שנה הוא
מכר בניין או מגרש מרכושו הגדול כדי לכסות את גירעונות ידיעות אחרונות
המפסיד .ועוד סופר ,שבמשך שנים סיפק השבועון המצליח לאשה מטרייה
פיננסית לעיתון האב.
בעוד מעריב מתבשם מהצלחותיו העיתונאיות והכספיות ,פעלו אנשי ידיעות
אחרונות ,בראשות נח מוזס ודב יודקובסקי בשקט ובאיטיות ,אך השיגו תוצאות.
יודקובסקי לימד ,וחזר ולימד ,את עורכי העיתון ואת כתביו כי הידיעות בעיתון
צריכות להיות קצרות ,מובנות לכל נפש ,והכותרות מאירות עיניים .אחד הכתבים
סיפר כי בתחילת שנות השישים העביר לעיתון ידיעה בטלפון .הוא הקריא אותה
למדפיסה שהקלידה שורה אחר שורה .בשורה הרביעית או החמישית היא הפסיקה
אותו ואמרה לו שאינה מבינה את מה שהוא מכתיב .הכתב התחיל להעביר את
