Page 112 - ראש בראש לאתר
P. 112

‫‪  110‬ראש בראש‬

‫הידיעה שוב וגם הפעם אמרה לו המדפיסה שאינה מבינה את דבריו‪ .‬הוא התרגז‬
‫ואמר לה שיקריא את הדברים בצורה פשוטה במיוחד כדי שתבין‪ .‬בפעם השלישית‬
‫לא היו למדפיסה הערות ודב יודקובסקי היה מרוצה‪ :‬הידיעה הייתה קצרה ומובנת‬

                                                                                 ‫לכל‪.‬‬
‫ובאותו עניין ממש‪ :‬יודקובסקי שמע כי אחד מראשי מעריב התפאר כי את‬
‫ההבדל בין מעריב לידיעות אחרונות אפשר לקבוע לפי סוג הקוראים שלהם‪ .‬למשל‪,‬‬
‫את מעריב קורא הרמטכ"ל ואת ידיעות אחרונות קורא הנהג שלו‪ .‬על כך אמר‪' :‬זה‬

                                          ‫בסדר‪ .‬רמטכ"ל יש אחד ונהגים יש הרבה'‪.‬‬
‫ידיעות אחרונות גם ִהרבה במבצעי פרסום ובהגרלות‪ .‬לקוראיו הוצע בשלהי‬
‫שנות החמישים לאסוף עמודים של אטלס חדש ולכרוך אותם ומאוחר יותר הוגרלו‬

                ‫חפצי ערך יקרים ואף מכוניות‪ .‬מעריב נאלץ לערוך מבצעים דומים‪.‬‬
‫אולם יודקובסקי לא הסתפק בכך‪ .‬הוא נקט בשיטות שונות כדי לחזק את‬
‫מעמד העיתון‪ .‬הוא יצר תמהיל של סוגי כתיבה שונים זה מזה שחיו בשלום אם‬
‫כי לא אחת היו ביניהם מתחים‪ .‬בעיקר נכון הדבר לגבי שילובם‪ ,‬הנועז לשעתו‪,‬‬
‫של מספר כותבים 'שמאלניים' בעיתון‪ ,‬כדוגמת עמוס קינן‪ ,‬חיים חפר‪ ,‬בועז עברון‬
‫וזיוה יריב‪ .‬לרשותם הועמדו עמודי האמצע של 'התוספת האדומה' בגיליון יום‬
‫שישי של ידיעות אחרונות‪ ,‬ובשל עמדותיהם הרדיקליות וכתיבתם האנטי‪-‬ממסדית‬
‫ברובה‪ ,‬זכו עמודים אלה לכינוי 'פתחלנד'‪ ,‬על שם הזרוע הצבאית של ארגון‬
‫השחרור הפלסטיני‪ .‬כדי לאזנם במידת מה נאלץ העיתון להזמין רשימות ומאמרים‬

                                 ‫גם מכותבים ימניים נודעים כדוגמת ישראל אלדד‪.‬‬
‫כותבים אלה העניקו לעיתון שתי נקודות חשובות‪ :‬הם היו ידועים ומשכו‬
‫קוראים; ובה בעת עוררה כתיבתם התעניינות אף מצד אלה שלא הסכימו להם‪.‬‬
‫התוצאה‪ :‬העיתון החל להיתפס בחוגים רחבים כבמה אינטלקטואלית וזכה‬

                              ‫למכובדות שאותה נשא בגאון במשך שנים רק מעריב‪.‬‬
‫בה בעת קפא מעריב על שמריו‪ .‬כותביו הבכירים‪ ,‬אלה שייסדו את העיתון‬
‫ב‪ ,1948-‬שמרו על מקומם ב'כותל המזרח' של גיליונות יום שישי ותרמו מאמרים‬
‫ארוכים‪ ,‬שלדעת צעירי העיתון היו ארוכים מדי ומשעממים‪ .‬בשנות השישים ועוד‬
‫יותר בעשורים הבאים נעה העיתונות בעולם ובארץ קדימה‪ ,‬בעוד שמעריב לא‬

                                                                   ‫התקדם עם הזמן‪.‬‬
‫בין שני העיתונים שררה איבה שקשה לתארה‪ .‬בבית ידיעות אחרונות לא שכחו‬
‫ולא סלחו ל'פורשים' ולממשיכיהם על החטא הגדול של ה'פוטש'‪ .‬על נח מוזס‬
‫נהגו לספר שהוא לא הוציא מעולם מפיו את המילה מעריב‪ .‬כשנאלץ לדבר עליו‬
‫ועל עורכיו נקט במילה 'הם'‪ .‬בשנות התשעים התפתחה מערכת מכוערת של‬
‫האזנות סתר בין שני העיתונים ועורכיהם הואשמו ונשפטו על כך‪ .‬עופר נמרודי‪,‬‬
‫העורך הראשי של מעריב‪ ,‬אף ישב בכלא‪ .‬ועם כל זאת‪ ,‬ידוע על מקרים אחדים‬
‫ששני העיתונים שיתפו פעולה‪ ,‬לפחות באופן חשאי‪ .‬כשנתגלה איום על מעמדם‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117