Page 117 - ראש בראש לאתר

‫פרק ‪5‬‬

‫המפץ הגדול של התנועה הקיבוצית‬

‫פרה למאוחד‪ ,‬פרה לאיחוד‬

‫התנועה הקיבוצית הייתה לפני קום המדינה ואף שנים רבות לאחר מכן גורם‬
‫משמעותי בתולדות הארץ‪ 250 .‬הקיבוצים שהוקמו מאז ראשית המאה העשרים היו‬
‫תשתית רבת חשיבות בשורה ארוכה של תחומים‪ :‬חקלאות‪ ,‬הרחבת הגבולות‪ ,‬פיזור‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬תרבות‪ ,‬ביטחון ועוד‪ .‬ההתיישבות הקיבוצית‪ ,‬דגם ישראלי ייחודי בכל‬
‫העולם‪ ,‬הייתה מרכיב במאבק לעצמאות וכמעט כל קיבוץ היה בסיס כוח חשוב‪.‬‬
‫עדות לכך יכולים לשמש עשרות הקיבוצים שעמדו בקו הלחימה הראשון במלחמת‬
‫העצמאות‪ ,‬כדוגמת הדגניות‪ ,‬משמר העמק‪ ,‬נגבה‪ ,‬יחיעם‪ ,‬ניצנים וארבעת קיבוצי‬
‫גוש עציון‪ .‬הפלמ"ח‪ ,‬חטיבת המחץ של ה'הגנה' שבמלחמת העצמאות התרחבה‬
‫לשלוש חטיבות‪ ,‬היה לוז הכוח הלוחם במעבר מה'הגנה' לצה"ל וכל כולו הוא יציר‬

‫הקיבוץ‪ ,‬שנתן לו אכסניה ובו פותחה התורה המשולבת של אימונים ועבודה‪.‬‬
‫וכל זאת‪ ,‬בעוד התנועה הקיבוצית מהווה חלק זעיר בלבד מבחינת האוכלוסייה‬
‫היהודית בארץ — אחוזים בודדים עד השיא של כשבעה אחוזים ב‪ .1948-‬לאחר‬

‫מכן הלך האחוז וירד‪.‬‬
‫בתקופה שקדמה לקום המדינה הושם בקיבוצים דגש על שוויון מרבי‪ ,‬בנוסח‬
‫'כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו'‪ .‬השוויוניות הייתה הדגל המרכזי של‬
‫הקיבוץ הישראלי‪ .‬לכל חבריו היו זכויות וחובות שווים‪ .‬לחברים לא היו כסף או‬

‫רכוש פרטי‪.‬‬
‫רבה וגדולה הייתה תרומתה של התנועה הקיבוצית גם בתחום התרבות‬
‫והרוח‪ .‬בקיבוצים השונים צמחו ופעלו סופרים‪ ,‬משוררים‪ ,‬ציירים‪ ,‬פסלים‪ ,‬מחזאים‬
‫ובמאים‪ ,‬שהשפעתם חרגה בהרבה מגדרות הקיבוץ וניתן היה למצוא את טביעת‬

‫אצבעותיהם בתרבות הישראלית הכללית‪.‬‬

‫פילוגים ראשונים‬

‫עד קום המדינה התחלקה התנועה הקיבוצית לארבעה זרמים‪ ,‬שהיו בעלי זיקה‬
‫הדוקה לגופים פוליטיים‪ :‬הזרם הגדול ביותר‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬זוהה בתחילה‬

‫‪115‬‬