Page 118 - ראש בראש לאתר
P. 118

‫‪  116‬ראש בראש‬

‫עם מפלגת 'אחדות העבודה' ולאחר איחודה של זו עם מפלגת הפועלים השנייה‬
‫בגודלה‪' ,‬הפועל הצעיר' — עם המפלגה המאוחדת‪ ,‬מפא"י‪ .‬אלא שלאחר כ‪ 14-‬שנה‬
‫התפלגה מפא"י‪ ,‬ורבים מחברי הקיבוץ המאוחד פרשו והחיו מחדש את 'אחדות‬
‫העבודה' — הפעם בשם דומה‪ :‬התנועה לאחדות העבודה‪ .‬מ‪ 1944-‬ואילך התרוצצו‬
‫בקרבו של זרם הקיבוץ המאוחד שני תת‪-‬זרמים — אוהדי אחדות העבודה ואוהדי‬

                                                                              ‫מפא"י‪.‬‬
‫מקרב הזרם השני‪ ,‬הקיבוץ הארצי השומר הצעיר‪ ,‬צמחה בשנות הארבעים‬
‫מפלגת השומר הצעיר‪ ,‬שב‪ 1948-‬התאחדה עם אחדות העבודה פועלי ציון‬
‫והשתיים הקימו את מפלגת הפועלים המאוחדת‪ ,‬מפ"ם‪ .‬כך קרה‪ ,‬שחברי מפא"י‬

                           ‫בקיבוץ המאוחד מצאו עצמם קשורים למפלגה לא‪-‬להם‪.‬‬
‫הזרם השלישי נקרא חבר הקבוצות‪ ,‬והוא כלל את הקבוצות הקטנות יותר‪,‬‬
‫בניגוד לקיבוץ המאוחד ולקיבוץ הארצי שדגלו בקיבוצים בינוניים עד גדולים‪.‬‬
‫הקבוצות מנו כמה עשרות חברים ולכל היותר מאות אחדות ואילו הקיבוצים‪,‬‬
‫ובמיוחד הגדולים שבהם‪ ,‬הגיעו להיקף של ‪ 1,000‬ואף ‪ 1,500‬נפש‪ .‬מבחינה‬
‫פוליטית הזדהה חבר הקבוצות עם מפלגת 'הפועל הצעיר' ומשנת ‪ ,1930‬עם הקמת‬

                                                               ‫מפא"י‪ ,‬עם מפלגה זו‪.‬‬
‫הזרם הרביעי והקטן ביותר היה הקיבוץ הדתי‪ ,‬שמנה קיבוצים מעטים ששמרו‬
‫בה בעת על מסורת ישראל ועל השוויון הקיבוצי‪ .‬הם נחשבו לתומכים של מפלגת‬
‫הפועל המזרחי‪ .‬זרם זה עסק בשיקום עצמי לאחר שבמלחמת העצמאות נפגע‬
‫קשות‪ :‬חמישה מיישוביו‪ ,‬שלושה מהם בגוש עציון‪ ,‬נכבשו על ידי האויב ושניים‬

                                                                                ‫פונו‪.‬‬
‫בקיבוצים מכל הסוגים והזרמים שררה אווירה חברתית תוססת‪ .‬חברי‬
‫הקיבוצים ראו עצמם כחיל החלוץ של המהפכה הציונית והאידיאולוגיות השונות‬
‫מילאו תפקיד מרכזי בחייהם‪ .‬לא מעטים מהם יצאו לפעילות ציבורית במפלגות‬
‫השונות‪ ,‬בזרועות של הסתדרות העובדים ובתנועות הנוער החלוציות שהיו‬
‫קרובות אל הזרמים השונים‪ .‬התגייסות ניכרת הייתה גם לנושאי ביטחון — ל'הגנה'‪,‬‬

                                                                  ‫לפלמ"ח ולהעפלה‪.‬‬
‫אין פלא‪ ,‬אפוא‪ ,‬שוויכוחים ופולמוסים‪ ,‬לעיתים ב'טונים גבוהים'‪ ,‬לא היו זרים‬
‫לחברי הקיבוצים ולא אחת הגיעו הדברים לידי משברים‪ ,‬פילוגים ונטישות‪ .‬כך‬
‫היה‪ ,‬למשל‪ ,‬כבר בדגניה‪ ,‬הקיבוץ הראשון (שכונה אז קבוצה)‪ ,‬כאשר בשנת ‪1921‬‬
‫קבוצה של חברים לא הסכימה עם החיים השוויוניים מדי לטעמה וביקשה הקלות‬
‫בחיי הפרט‪ .‬כשלא נענו דרישותיה‪ ,‬עזבה החבורה את דגניה ונמנתה עם הגרעין‬
‫המייסד של מושב העובדים הראשון נהלל — עוד פטנט ישראלי‪-‬שיתופי‪ ,‬אך לא‬

                                                          ‫קיצוני כל כך כמו הקיבוץ‪.‬‬
‫פילוג רחב יותר היה ב‪ 1923-‬באחד הקיבוצים הגדולים של הזמן ההוא‪ ,‬עין‬
‫חרוד‪ .‬באותם ימים היו עין חרוד ושכנו תל יוסף בבחינת קיבוץ אחד במסגרת‬
   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123