Page 121 - ראש בראש לאתר
P. 121

‫המפץ הגדול של התנועה הקיבוצית  ‪119‬‬

‫התוצאה הישירה של מערך כוחות זה היה עימות קבוע בין שתי מפלגות‬
‫הפועלים הגדולות‪ ,‬שקיבל משמעות מיוחדת במשקים של הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫שבהם היו קבוצות גדולות של חברי מפא"י לצד רוב מפ"מי (עם מספר חריגים‬

                                                                            ‫הפוכים)‪.‬‬
‫סימנים ראשונים לעתיד לקרות נראו כבר בסיומה של מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫קיבוץ אחד שנעזב וקיבוץ אחר שנפגע קשה בקרבות — לא חזרו למתכונתם‬
‫הקודמת והלהט הפוליטי של חבריהם גרם לזעזועים‪ .‬הקיבוץ שנעזב לגמרי הוא‬
‫בית הערבה מצפון לים המלח‪ ,‬בסמוך למפעל האשלג בקליה שחבריו נאלצו‬
‫לנטוש אותו בשל הלחץ הירדני הכבד‪ .‬לאחר המלחמה הם הקימו שני קיבוצים‬
‫לפי השתייכותם הפוליטית של שני מחנות בתוכם‪ :‬חברי מפ"ם הקימו את קיבוץ‬
‫כברי בגליל המערבי‪ .‬במרחק קילומטרים ספורים משם הקימו חברי בית הערבה‬
‫שהשתייכו למפא"י‪ ,‬יחד עם גרעין אמריקני של תנועת 'הבונים'‪ ,‬את קיבוץ גשר‬

                                                                                 ‫הזיו‪.‬‬
‫המקרה השני קשור לקיבוץ רמת רחל מדרום לירושלים‪ .‬במהלך המלחמה‬
‫נפגע הקיבוץ קשות ואף עבר כמה פעמים מיד ליד בעקבות תקיפות של הצבא‬
‫העבר ירדני (הלגיון הערבי) ושל הצבא המצרי שניסה להגיע לירושלים מדרום‬
‫ונבלם ברמת רחל‪ .‬ב‪ 1949-‬עלה הצורך לבנות את הקיבוץ‪ ,‬למעשה‪ ,‬מחדש‪ .‬תוך‬
‫כדי עבודות השיקום התעוררו חילוקי דעות פוליטיים בין חברי מפא"י לחברי‬

       ‫מפ"ם‪ ,‬והאחרונים החליטו לפרוש ועברו לקיבוץ עין כרמל שמדרום לחיפה‪.‬‬
‫ב‪ 1950-‬התחוללו פילוגים בארבעה קיבוצים צעירים‪ :‬מעגן‪ ,‬ברור חיל‪ ,‬האון‬
‫ובית העמק —בכל המקרים על רקע המתיחות בין חברי מפ"ם (המיעוט) לחברי‬
‫מפא"י שהיו הרוב בקיבוצים אלה‪ .‬במקרה אחד היה התהליך הפוך‪ :‬גרעין השלמה‬
‫שהיה צריך להגיע לקיבוץ משאבים בנגב (כיום — משאבי שדה) החליט לא‬
‫להצטרף לקיבוץ בעל הרוב המפ"מי והעדיף עליו את קיבוץ חצרים‪ ,‬שרוב חבריו‬

                                                                     ‫נמנו עם מפא"י‪.‬‬
‫פילוגים אלה היו עדיין בשוליים ולא הותירו משקעים כבדים‪ ,‬כפי שיקרה עוד‬
‫מעט בשורה של קיבוצים גדולים ומבוססים‪ .‬ראשונים להם היו הקיבוצים גבעת‬

                             ‫השלושה ליד פתח תקווה ואשדות יעקב בעמק הירדן‪.‬‬
‫אל הבעיות הסבוכות האלה הצטרפה גם בעיה היסטורית‪-‬רגשית‪ :‬בחלקה‬
‫השני של מלחמת העצמאות ובחודשים הראשונים לאחר סיומה פעל בן‪-‬גוריון‬
‫להקמתו של צה"ל כצבא אחד ואחיד — ללא 'צבאות פרטיים' כפי שכינה זאת‪.‬‬
‫הפלמ"ח‪ ,‬אחת העוצבות המפוארות בימי 'המדינה שבדרך' ובמלחמת העצמאות‪,‬‬
‫זכה לטיפול קשוח מצידו של בן‪-‬גוריון‪ ,‬שבצד מעלותיו ראה בו את 'הצבא הפרטי‬
‫של טבנקין' (מנהיג הקיבוץ המאוחד)‪ .‬פירוק מטה הפלמ"ח ואחר כך פירוק‬
‫חטיבות הפלמ"ח והעברתן למערך המילואים בתום המלחמה — כפי שנעשה עם‬
‫רוב החטיבות האחרות שהשתתפו בקרבות — נתפס בקיבוץ המאוחד ובמפ"ם‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126