Page 121 - ראש בראש לאתר
P. 121
המפץ הגדול של התנועה הקיבוצית 119
התוצאה הישירה של מערך כוחות זה היה עימות קבוע בין שתי מפלגות
הפועלים הגדולות ,שקיבל משמעות מיוחדת במשקים של הקיבוץ המאוחד,
שבהם היו קבוצות גדולות של חברי מפא"י לצד רוב מפ"מי (עם מספר חריגים
הפוכים).
סימנים ראשונים לעתיד לקרות נראו כבר בסיומה של מלחמת העצמאות.
קיבוץ אחד שנעזב וקיבוץ אחר שנפגע קשה בקרבות — לא חזרו למתכונתם
הקודמת והלהט הפוליטי של חבריהם גרם לזעזועים .הקיבוץ שנעזב לגמרי הוא
בית הערבה מצפון לים המלח ,בסמוך למפעל האשלג בקליה שחבריו נאלצו
לנטוש אותו בשל הלחץ הירדני הכבד .לאחר המלחמה הם הקימו שני קיבוצים
לפי השתייכותם הפוליטית של שני מחנות בתוכם :חברי מפ"ם הקימו את קיבוץ
כברי בגליל המערבי .במרחק קילומטרים ספורים משם הקימו חברי בית הערבה
שהשתייכו למפא"י ,יחד עם גרעין אמריקני של תנועת 'הבונים' ,את קיבוץ גשר
הזיו.
המקרה השני קשור לקיבוץ רמת רחל מדרום לירושלים .במהלך המלחמה
נפגע הקיבוץ קשות ואף עבר כמה פעמים מיד ליד בעקבות תקיפות של הצבא
העבר ירדני (הלגיון הערבי) ושל הצבא המצרי שניסה להגיע לירושלים מדרום
ונבלם ברמת רחל .ב 1949-עלה הצורך לבנות את הקיבוץ ,למעשה ,מחדש .תוך
כדי עבודות השיקום התעוררו חילוקי דעות פוליטיים בין חברי מפא"י לחברי
מפ"ם ,והאחרונים החליטו לפרוש ועברו לקיבוץ עין כרמל שמדרום לחיפה.
ב 1950-התחוללו פילוגים בארבעה קיבוצים צעירים :מעגן ,ברור חיל ,האון
ובית העמק —בכל המקרים על רקע המתיחות בין חברי מפ"ם (המיעוט) לחברי
מפא"י שהיו הרוב בקיבוצים אלה .במקרה אחד היה התהליך הפוך :גרעין השלמה
שהיה צריך להגיע לקיבוץ משאבים בנגב (כיום — משאבי שדה) החליט לא
להצטרף לקיבוץ בעל הרוב המפ"מי והעדיף עליו את קיבוץ חצרים ,שרוב חבריו
נמנו עם מפא"י.
פילוגים אלה היו עדיין בשוליים ולא הותירו משקעים כבדים ,כפי שיקרה עוד
מעט בשורה של קיבוצים גדולים ומבוססים .ראשונים להם היו הקיבוצים גבעת
השלושה ליד פתח תקווה ואשדות יעקב בעמק הירדן.
אל הבעיות הסבוכות האלה הצטרפה גם בעיה היסטורית-רגשית :בחלקה
השני של מלחמת העצמאות ובחודשים הראשונים לאחר סיומה פעל בן-גוריון
להקמתו של צה"ל כצבא אחד ואחיד — ללא 'צבאות פרטיים' כפי שכינה זאת.
הפלמ"ח ,אחת העוצבות המפוארות בימי 'המדינה שבדרך' ובמלחמת העצמאות,
זכה לטיפול קשוח מצידו של בן-גוריון ,שבצד מעלותיו ראה בו את 'הצבא הפרטי
של טבנקין' (מנהיג הקיבוץ המאוחד) .פירוק מטה הפלמ"ח ואחר כך פירוק
חטיבות הפלמ"ח והעברתן למערך המילואים בתום המלחמה — כפי שנעשה עם
רוב החטיבות האחרות שהשתתפו בקרבות — נתפס בקיבוץ המאוחד ובמפ"ם