Page 193 - ראש בראש לאתר
P. 193
העימות שאינו נגמר 191
הממשלה בן-גוריון נענה לתביעת הדתיים ובתחילת 1950הוקמה ועדת חקירה
שחבריה היו גד פרומקין (יושב ראש) ,שופט בית המשפט העליון היהודי היחיד
בתקופת המנדט; יצחק בן-צבי ממפא"י ,בעבר נשיא הוועד הלאומי ,ב 1950-חבר
כנסת ,ולימים נשיא המדינה; חבר הכנסת אברהם אלמליח מסיעת הספרדים; נשיא
'המזרחי' ד"ר אהרן בארט שהוחלף על ידי חבר הכנסת הרב אברהם חיים שאג;
ח"כ הרב קלמן כהנא ,ראש מפלגת פועלי אגודת ישראל .שני האחרונים נמנו עם
החזית הדתית המאוחדת.
זו הייתה ועדת החקירה הממשלתית הראשונה שהוקמה במדינת ישראל.
לכאורה היו בוועדה שלושה חברים 'חופשיים' (פרומקין ,בן-צבי ואלמליח)
ושני דתיים (שאג וכהנא) אך למעשה גם ה'חופשיים' ראו עצמם כמסורתיים.
הוועדה אספה חומר ונתונים במשך חודשים אחדים ,ראיינה 101עדים — החל
בשרים ,עבור למנהלי מחנות ומורים ,רבנים ותושבי מחנות — והגישה את
מסקנותיה לממשלה ב 9-במאי ' .1950דו"ח ועדת פרומקין' עורר שורה של סערות
שחידדו עוד יותר את היחסים בין דתיים לחילונים.
עוד לפני שהוועדה סיימה את תפקידה צפו ככל הנראה אנשי מפא"י את
הסערה המתקרבת והגיעו לשורה של הסכמים עם המפלגות הדתיות ,לפיהם
האחריות על החינוך במחנות העולים תועבר בעיקרה לגורמים דתיים והאחריות
המיניסטריאלית תועבר מאגף התרבות לאגף החינוך במשרד החינוך והתרבות.
במחנות של עולי תימן החינוך יהיה דתי בפיקוח ועדה של ארבעה מפקחים ,נציגי
ארבעת הזרמים .ואולם ,עוד בטרם יבשה הדיו על הסכמים אלה ,פורסמו מסקנות
ועדת פרומקין .מ 17-המסקנות חשובות עשר הראשונות:
בסעיף א' קבעה הוועדה שהממשלה לא פעלה בשום דרך בנושא כפייה של
דעות במחנות העולים.
סעיף ב' הוא חמור ונקבע בו' :הייתה שגיאה פטלית למסור את חינוך ילדי
מחנות בכלל ,ויוצאי ארצות המזרח בפרט ,ובייחוד את יוצאי תימן ,טריפוליטניה
ומרוקו לידי המחלקה להנחלת הלשון ולקליטה תרבותית בקרב העולים במשרד
החינוך והתרבות' .מחלקה זו לא התאימה למשימה שהוטלה עליה והרכב המנגנון
שלה לא היה מותאם לקליטת 'אלמנט שהוא דתי ביסודו'.
סעיף ג' ציין כי גם בנימוסי חברה כלליים יש לפעמים סכנה ,אף שלא מדובר
בחילול דת ,משום שכאשר 'מטילים נימוסים כאלה לפתע עלולים הם לערער
יסודות מוסר כלליים' — כלשון הוועדה.
סעיף ד' התייחס לילדי העולים' :המנגנון ראה כתפקיד ראשון סיגול הילד
להווי הארץ ישראלי כפי שהוא מצוי בקרב החברה שלו ...ועל כן בחר בדרך
שנראתה לו קלה ופשוטה' .נכון שהעובדים עבדו בתנאים קשים וגילו מסירות
רבה ,אך הם לא התאימו לתפקידם ומטרתם הייתה שגויה.
סעיף ה' עסק בנושא הנפיץ של גזיזת ֵפאות ,שעליו הרבו לקבול עולי תימן
