Page 194 - ראש בראש לאתר
P. 194

‫‪  192‬ראש בראש‬

‫בעיקר‪ ,‬והעיתונות הדתית עסקה בו בהרחבה‪ .‬הדו"ח קבע שבעניין זה הייתה‬
‫שיטה ולא מדובר במקרים בודדים‪ .‬שר החינוך והתרבות זלמן שזר הכריז שהיו רק‬
‫‪ 12‬מקרים כאלה והוועדה ציינה בצער שהוא הוטעה‪ .‬בהמשך אותו סעיף צוין כי‬
‫במקרים רבים לא נשמרה השבת והיו הפרעות שיטתיות מצד המורים הלא‪-‬דתיים‬

                                                         ‫גם בלימוד תורה ובתפילות‪.‬‬
‫סעיף ו' בא כדי לרכך מעט את חומרת המסקנות‪' :‬כל זה לא בא כמלחמה‬
‫מחושבת בדת‪ ,‬כמטרה כשלעצמה‪ ,‬אלא כהחשת פרוצס [תהליך] ההסתגלות‬
‫הנשאפת‪ .‬לא הייתה הצדקה להאשים את שליחי הממשלה במחנות ב'אינקוויזיציה'‬

                                                                 ‫וב'רצח תרבות עם'‪.‬‬
‫בסעיף ז' התייחסה הוועדה להשפעה המפלגתית על העולים ועל החינוך‬

                   ‫במחנות העולים וקבעה שמאבק המפלגות גרם להחמרת המצב‪.‬‬
‫בסעיף ח' חזרה הוועדה וציינה כי 'שורש כל הרעה' היה בהזנחה הקשה של‬
‫ענייני החינוך הדתי במחנות בשל טיפולה של המחלקה לתרבות של משרד החינוך‬

                                                                           ‫והתרבות‪.‬‬
‫סעיף ט' היה חמור משום שחיפש אשמים‪ .‬הוא קבע ש'אין להאשים במפורש'‬
‫את נחום לוין‪ ,‬ראש המחלקה לתרבות‪ ,‬ואת עובדי המחלקה‪ ,‬מה גם שלוין הודיע‬
‫פעמים אחדות לשר שזר שהמשימה כבדה מדי ויש להעביר את הטיפול במחנות‬
‫העולים לאגף החינוך במשרד החינוך והתרבות‪ ,‬המטפל בכל מוסדות החינוך‬

                                                                               ‫בארץ‪.‬‬
‫מי אם כן האשם? הוועדה הטילה את האשמה על הממשלה‪ ,‬בהסבירה מדוע‬
‫האשמתה אינה מכוונת לשר שזר‪' :‬אי אפשר להטיל את האחריות על מר שזר‪,‬‬
‫שהרבה זמן בתקופת התפתחות העניינים היה חולה ונמנעה ממנו האפשרות של‬
‫טיפול אישי ויסודי‪ .‬על כן חוזרת האחריות למקורה הראשי — הממשלה כולה‬

        ‫נושאת באחריות הקולקטיבית לכל ענייני המדינה‪ ,‬בכלל זה חינוך העולה'‪.‬‬
‫בסעיף י' חזרה הוועדה לנחום לוין‪ .‬היא אמנם פטרה אותו מהאשמות כלליות‪,‬‬
‫ובהן ההאשמה שהוא אחראי ל'מעשי אינקוויזיציה' ול'רצח תרבות עם'‪ ,‬אך כמי‬
‫שהיה ממונה על חינוך ילדי העולים מטעם משרד החינוך‪ ,‬הוא והאנשים הכפופים‬
‫לו נמצאו אשמים במצב הבלתי תקין מבחינת חינוך ילדי העולים הדתיים במחנות‪.‬‬
‫הוועדה המליצה לפטר שני גברים ואישה אחת מתפקידיהם בעקבות המסקנות‪:‬‬
‫את מנהל המחלקה נחום לוין‪ ,‬את רכז התרבות במחנה העולים עין שמר‪,‬‬
‫י"א אלדמע‪ ,‬ואת המדריכה במחנה הנוער בבית ליד‪ ,‬ציפורה זהבי‪ ,‬שדבריהם‬

                                ‫מצביעים על דרך התנהגותם כלפי העולים הדתיים‪.‬‬
‫פרסום המסקנות לא זכה בתחילה להד ציבורי‪ .‬הדבר החל רק לאחר דיון‬
‫בכנסת על הנושא ב‪ 19-‬ביוני ‪ .1950‬דיון זה זכור בעיקר בשל השתתפותו של‬
‫ראש הממשלה דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬שהסביר לחברי הבית כי הוועדה 'הייתה רק ועדת‬
‫חקירה‪ ,‬ואין היא מחייבת שום איש‪ .‬היא רק מבררת ומגישה מסקנות'‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199