Page 202 - ראש בראש לאתר
P. 202

‫‪  200‬ראש בראש‬

‫בהנחה שראשי הישיבות לא יסכימו להצעה הקודמת‪ ,‬הייתה שהנושא יועלה לדיון‬
                                                     ‫מחודש לאחר שלושה חודשים‪.‬‬

‫בהמשך המכתב הועלתה הצעה שלתלמידי הישיבות תינתן אפשרות להתנדב‬
‫והודגש כי המדובר רק בכאלה ש'תורתם אומנותם'‪ .‬מי שלומד בישיבה ואינו‬
‫מוגדר כך — יהיה חייב גיוס‪ .‬מן המכתב עולה עוד כי מדובר רק בתלמידי ישיבה‬
‫בירושלים‪ ,‬וניתן להבין ממנו שהפטור הזמני אינו תופס לגבי מקומות אחרים‬

                                                                               ‫בארץ‪.‬‬
‫לאחר זמן קצר נעתר הרמ"א גלילי לבקשה והוציא את ההנחיה הבאה‪' :‬בני‬
‫הישיבות‪ ,‬לפי רשימות מאושרות‪ ,‬פטורים משירות צבאי‪ .‬לתלמידים המסוגלים‬

                                        ‫יינתן אימון להגנה עצמית במקום תלמודם'‪.‬‬
‫נראה כי הפטור‪ ,‬שלא היה גורף‪ ,‬הדאיג את ראשי הישיבות שעמדו על כך שכל‬
‫תלמידיהם יקבלו שחרור משירות‪ .‬על רקע זה ניתן להבין את מכתבו החריף של‬
‫הרב הראשי הרצוג ל'מרכז לשירות העם' בכ"ח בניסן תש"ח‪ ,‬כשבוע לפני קום‬
‫המדינה‪ .‬הרב תבע שלא להפעיל שום צעד נגד 'משתמטים' מקרב בני הישיבות‪,‬‬
‫'יהיו נימוקיכם מה שיהיו'‪ ,‬ואם ייעשה הדבר‪' ,‬אצא נגדכם במחאה גלויה‪ ,‬חריפה‪,‬‬
‫לעיני כל ישראל‪ .‬אין לכם רשות' — המשיך הרב הרצוג — 'להשתמש באמצעי של‬
‫כפייה דרמטי כזה נגד שארית הפליטה של מקיימי תורתנו הק'[דושה] בירושלים‬

                     ‫עיר קדשנו‪ ,‬אשר מהם תצא תורה לארץ ישראל ולכל ישראל'‪.‬‬
‫לגבי מספר המשוחררים המידע ההיסטורי אינו תורם הרבה‪ .‬לפי אחת‬
‫הגרסאות מדובר היה ב‪ 400-‬בחורי ישיבה‪ .‬יש המרחיבים את המספר ל‪ .800-‬דבר‬
‫אחד ברור‪ :‬לשחרור משירות צבאי של בני הישיבות אין שום זכר במסמך הסטטוס‬
‫קוו משנת ‪ ,1947‬שעליו סופר בראשית פרק זה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬הנושא גם לא יכול היה‬

         ‫לעלות לדיון בעת שהושג ההסכם‪ ,‬כשלושת רבעי שנה לפני קום המדינה‪.‬‬
‫ידוע שבן‪-‬גוריון תמך בהסדר‪ ,‬והוא קיבע אותו במסגרת חוק שירות הביטחון‬
‫שנחקק בקיץ ‪ .1949‬במכתב ששיגר ב‪ 2-‬בינואר ‪ 1951‬אל הרמטכ"ל ואל מנכ"ל‬
‫משרד הביטחון‪ ,‬הוא כתב‪' :‬על יסוד סעיף ‪ 12‬בחוק שירות הביטחון שחררתי‬
‫בחורי הישיבה מחובת השירות הסדיר‪ .‬שחרור זה הוא אך ורק על בחורי הישיבה‬
‫העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות וכל עוד [ההדגשה — במקור] הם עוסקים‬

                                                             ‫בלימוד תורה בישיבות'‪.‬‬
‫בהמשך מכתבו הדגיש בן‪-‬גוריון כי ההסדר לא יחול על אברך שעוזב את‬
‫לימודיו בישיבה לזמן מה (להוציא אם נפל למשכב)‪ ,‬ועוסק בעניין אחר‪ ,‬אפילו‬
‫בעיסוק שהוטל עליו מטעם הישיבה‪ ,‬כגון הוראה במחנות העולים החדשים שאז‬
‫מילאו את הארץ‪ .‬בן‪-‬גוריון הוסיף שעל ההגבלה הזו מסר לרב י"מ לוין‪ ,‬שר‬
‫הסעד בממשלה ומנהיג אגודת ישראל‪ ,‬והוא קיבל על עצמו להעבירה לראשי‬

                                                                            ‫הישיבות‪.‬‬
‫בסיום מכתבו הוסיף בן‪-‬גוריון איום לא מרומז‪' :‬במקרה שיימצאו בחורי ישיבה‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207