Page 200 - ראש בראש לאתר
P. 200

‫‪  198‬ראש בראש‬

‫להחזיק בדעותיו אך בפועל חתר להנמיך את הלהבות במגמה לחזור ולקיים את‬
‫הברית עם שותפיו הוותיקים — הדתיים‪ .‬הוא הורה להקפיא את הוראות שר הפנים‬
‫בר‪-‬יהודה‪ .‬ב‪ 13-‬בדצמבר ‪ 1958‬הודיע בן‪-‬גוריון‪ ,‬בהודעה מעורפלת למדי‪ ,‬כי הוא‬
‫ממתין לתשובות 'חכמי ישראל' ולפי שעה כל ההנחיות לרישום ילדים של נישואי‬

                                   ‫תערובת — בטלות‪ ,‬ו'אנו עומדים בפני לוח חלק'‪.‬‬
‫חלפה שנה ולא חל כל שינוי במצב‪ .‬בשלהי ‪ 1959‬הוקמה ממשלה חדשה‬
‫בעקבות הבחירות לכנסת הרביעית והמפד"ל חזרה לממשלה‪ .‬שר הפנים החדש‪,‬‬
‫משה חיים שפירא מהמפד"ל‪ ,‬החזיר את הגלגל לאחור‪ ,‬וכל המהומה סביב 'מיהו‬

                                             ‫יהודי' גרסת ‪ 1958‬הפכה לנחלת העבר‪.‬‬
‫יגאל עילם‪ ,‬במחקרו 'יהדות כסטטוס קוו' (‪ ,)2000‬בהתייחסו למה שאירע סביב‬
‫הוויכוח 'מיהו יהודי?' ב‪ ,1958-‬כתב‪' :‬הפולמוס פרץ באורח אקראי‪ ,‬שלא בטובתם‬
‫של שני הצדדים‪ ,‬והוא גווע בקול ענות חלושה‪ ,‬ללא הכרעה ברורה לכאורה‪ ,‬אף‬
‫שהחוגים הדתיים יכלו‪ ,‬לא בלי צדק‪ ,‬לראות בתוצאותיו הישג חשוב‪ .‬שכן‪ ,‬לא‬
‫זו בלבד שנמנעה פריצת גדר משמעותית מבחינתם בסטטוס קוו הקובע יחסי‬
‫דת ומדינה בישראל‪ ,‬אלא גם הובהר היטב כי שאלת הזהות הלאומית היהודית‬
‫אין להפרידה משאלת הזהות הדתית היהודית וכי זהו אחד היסודות המוסכמים‬
‫החשובים‪ ,‬אם לא החשוב ביותר‪ ,‬במעטפה האידיאולוגית המשותפת לחילוניים‬

                                                                  ‫ולדתיים בישראל'‪.‬‬
‫העניין נרגע ליותר מעשר שנים ואז התעוררה‪ ,‬ב‪' ,1970-‬פרשת שליט'‪:‬‬
‫בנימין שליט‪ ,‬קצין בחיל הים‪ ,‬ביקש לרשום את ילדיו שנולדו לרעייתו‪ ,‬אישה לא‬
‫יהודייה‪ ,‬כיהודים לפי הלאום ולא לפי הדת‪ .‬פקידי משרד הפנים סירבו לעשות‬
‫זאת והוא ביקש סעד משפטי‪ .‬בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו ושליט עתר‬
‫לבית המשפט העליון‪ .‬זה קיים דיון מיוחד בהשתתפות תשעה שופטים‪ ,‬שדעותיהם‬
‫נחלקו‪ :‬חמישה שופטים הורו לרשום את ילדי שליט כ'בני הלאום היהודי חסרי‬
‫דת' וארבעה התנגדו לכך‪ .‬הרוב קבע וההחלטה עוררה מייד מהומה פוליטית‪.‬‬
‫השרים הדתיים איימו להתפטר‪ ,‬הממשלה והכנסת דנו בעניין וב‪ 10-‬במרס ‪1970‬‬
‫קיבלה הכנסת תיקון לחוק השבות שאמר‪' :‬לעניין חוק זה "יהודי" הוא מי שנולד‬

                                   ‫לאם יהודייה או שנתגייר והוא לא בן דת אחרת'‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬היה כאן עוד ניצחון למחנה הדתי‪ ,‬אך מאחורי המילים הסתתר‬
‫מה שאין בהן‪ :‬עתה נקבע כי מי שהיה לא‪-‬יהודי יוכל להצטרף לעם ישראל רק‬
‫אם נתגייר‪ .‬אלא שלדעת הדתיים חסרה מילה חשובה‪ :‬נתגייר כהלכה‪ .‬מילה‬
‫זו לא נכללה בתיקון‪ ,‬והדבר השאיר פתח גם לגיורים אחרים — של זרמים לא‬

                                                              ‫אורתודוקסיים ביהדות‪.‬‬
‫תיקון נוסף הותיר גם הוא אצל הדתיים תרעומת‪ ,‬וגם הפעם ללא הועיל‪.‬‬
‫נקבע בו כי ילד ונכד של יהודי‪ ,‬גם אם הוא לא יהודי לפי ההלכה‪ ,‬זכאי‬
‫להימנות עם אזרחי ישראל לפי חוק השבות‪ .‬הדבר הוסבר במתן אפשרות‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205