Page 200 - ראש בראש לאתר
P. 200
198ראש בראש
להחזיק בדעותיו אך בפועל חתר להנמיך את הלהבות במגמה לחזור ולקיים את
הברית עם שותפיו הוותיקים — הדתיים .הוא הורה להקפיא את הוראות שר הפנים
בר-יהודה .ב 13-בדצמבר 1958הודיע בן-גוריון ,בהודעה מעורפלת למדי ,כי הוא
ממתין לתשובות 'חכמי ישראל' ולפי שעה כל ההנחיות לרישום ילדים של נישואי
תערובת — בטלות ,ו'אנו עומדים בפני לוח חלק'.
חלפה שנה ולא חל כל שינוי במצב .בשלהי 1959הוקמה ממשלה חדשה
בעקבות הבחירות לכנסת הרביעית והמפד"ל חזרה לממשלה .שר הפנים החדש,
משה חיים שפירא מהמפד"ל ,החזיר את הגלגל לאחור ,וכל המהומה סביב 'מיהו
יהודי' גרסת 1958הפכה לנחלת העבר.
יגאל עילם ,במחקרו 'יהדות כסטטוס קוו' ( ,)2000בהתייחסו למה שאירע סביב
הוויכוח 'מיהו יהודי?' ב ,1958-כתב' :הפולמוס פרץ באורח אקראי ,שלא בטובתם
של שני הצדדים ,והוא גווע בקול ענות חלושה ,ללא הכרעה ברורה לכאורה ,אף
שהחוגים הדתיים יכלו ,לא בלי צדק ,לראות בתוצאותיו הישג חשוב .שכן ,לא
זו בלבד שנמנעה פריצת גדר משמעותית מבחינתם בסטטוס קוו הקובע יחסי
דת ומדינה בישראל ,אלא גם הובהר היטב כי שאלת הזהות הלאומית היהודית
אין להפרידה משאלת הזהות הדתית היהודית וכי זהו אחד היסודות המוסכמים
החשובים ,אם לא החשוב ביותר ,במעטפה האידיאולוגית המשותפת לחילוניים
ולדתיים בישראל'.
העניין נרגע ליותר מעשר שנים ואז התעוררה ,ב' ,1970-פרשת שליט':
בנימין שליט ,קצין בחיל הים ,ביקש לרשום את ילדיו שנולדו לרעייתו ,אישה לא
יהודייה ,כיהודים לפי הלאום ולא לפי הדת .פקידי משרד הפנים סירבו לעשות
זאת והוא ביקש סעד משפטי .בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו ושליט עתר
לבית המשפט העליון .זה קיים דיון מיוחד בהשתתפות תשעה שופטים ,שדעותיהם
נחלקו :חמישה שופטים הורו לרשום את ילדי שליט כ'בני הלאום היהודי חסרי
דת' וארבעה התנגדו לכך .הרוב קבע וההחלטה עוררה מייד מהומה פוליטית.
השרים הדתיים איימו להתפטר ,הממשלה והכנסת דנו בעניין וב 10-במרס 1970
קיבלה הכנסת תיקון לחוק השבות שאמר' :לעניין חוק זה "יהודי" הוא מי שנולד
לאם יהודייה או שנתגייר והוא לא בן דת אחרת'.
לכאורה ,היה כאן עוד ניצחון למחנה הדתי ,אך מאחורי המילים הסתתר
מה שאין בהן :עתה נקבע כי מי שהיה לא-יהודי יוכל להצטרף לעם ישראל רק
אם נתגייר .אלא שלדעת הדתיים חסרה מילה חשובה :נתגייר כהלכה .מילה
זו לא נכללה בתיקון ,והדבר השאיר פתח גם לגיורים אחרים — של זרמים לא
אורתודוקסיים ביהדות.
תיקון נוסף הותיר גם הוא אצל הדתיים תרעומת ,וגם הפעם ללא הועיל.
נקבע בו כי ילד ונכד של יהודי ,גם אם הוא לא יהודי לפי ההלכה ,זכאי
להימנות עם אזרחי ישראל לפי חוק השבות .הדבר הוסבר במתן אפשרות