Page 204 - ראש בראש לאתר
P. 204

‫‪  202‬ראש בראש‬

‫אינם נזקקים למגינים מקרב ישראל‪ .‬אצלנו הדבר שונה‪' .‬כולנו יהודים וביטחוננו‬
‫תלוי אך ורק בנו‪ ,‬וזוהי קודם כל שאלה מוסרית גדולה‪ ,‬אם ראוי הדבר שבן של‬
‫אימא פלונית ייהרג על הגנת המולדת ובן של אימא אלמונית יישב בחדרו וילמד‬

                               ‫בבטחה‪ ,‬כשרוב צעירי ישראל מחרפים נפשם למות'‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון המשיך וכתב כי אינו רוצה להזכיר לרב הרצוג הלכה מפורשת של‬
‫הרמב"ם‪ ,‬שבמלחמת מצווה הכול יוצאים לקרב‪ ,‬אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה‪,‬‬
‫'כי אתה‪ ,‬כמובן מאליו‪ ,‬בקי בהלכה יותר ממני‪ ,‬אבל נדמה לי כי במדינת ישראל‬
‫"תורת הקשת" היא חלק מהתורה‪ ,‬ולא ייתכן שאלפי צעירים לא יהיו מסוגלים‬
‫לאחוז בנשק ביום פקודה'‪ .‬בן‪-‬גוריון העלה חשש שייתכן מצב שירושלים תנותק‬
‫שוב ותותקף על ידי האויב‪' ,‬ומאות צעירים לא יהיו מסוגלים להגן על עצמם ועל‬

               ‫חבריהם ועל עיר הקודש‪ .‬והוא הדין במרכזים אחרים של הישיבות'‪.‬‬
‫ראש הממשלה בן‪-‬גוריון חזר והעלה את הצעתו מלפני עשור שתלמידי‬
‫ישיבה המקדישים את 'כל חייהם' (ההדגשה במקור) ללימוד התורה ייצאו לתקופת‬
‫אימונים מרוכזת של שלושה חודשים‪ ,‬ואחרים ישרתו בצבא ככל צעיר אחר‪' .‬איני‬
‫יכול למצוא בתורה‪ ,‬או בנביאים‪ ,‬או בכתובים‪ ,‬שלומדי תורה היו פטורים מהגנת‬
‫המולדת'‪ ,‬כתב עוד בן‪-‬גוריון‪ .‬הוא גם חלק על הרב הרצוג שבמכתבו אליו ציין‬
‫ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום'‪ .‬בהתייחסו לתרומתם של בחורי הישיבות‬
‫היה ראש הממשלה חד‪-‬משמעי‪' :‬לא הם בנו את הארץ‪ ,‬לא הם חרפו נפשם‬
‫למות על עצמאותה (אם כי כמה מהם עשו זאת)‪ ,‬ואין להם זכויות מיוחדות שאין‬
‫ליהודים אחרים‪ .‬חז"ל אמרו‪" :‬גדול הנהנה מיגיע כפיים יותר מירא שמיים"‪ .‬אין‬
‫בשירות הצבאי כדי למעט לימוד התורה ובישראל העצמאית אין התורה שלמה אם‬

                                        ‫אינה כוללת גם תורת הגנת העם והמולדת'‪.‬‬
‫את מכתבו לרב הראשי סיים בן‪-‬גוריון במילים‪' :‬אני מבקש ממך להשפיע על‬
‫ראשי הישיבות‪ ,‬שהם בעצמם ידרשו‪ ,‬לפחות‪ ,‬אימון בסיסי של בחורי הישיבה‬

                                                                  ‫לשלושה חודשים'‪.‬‬
‫בקשתו של בן‪-‬גוריון לא נענתה כידוע‪ ,‬וההסדר של שחרור תלמידי הישיבות‬
‫ש'תורתם אומנותם' נמשך‪ .‬במאמרה 'גיוס בחורי הישיבה‪ :‬מפשרה למחלוקת'‪,‬‬
‫ציינה דפנה ברק‪-‬ארז כי ההסדר לאי שירותם אינו מעוגן בחוק כלשהו אלא‬
‫בשורה של הסדרים‪' .‬התוצאה היא שבמקום פטור לאוכלוסייה נבחרת ומצומצמת‪,‬‬
‫נעשתה דחיית השירות נורמה מקובלת בחברה החרדית'‪ .‬אף שבמקור היה מדובר‬
‫בדחייה‪ ,‬דה‪-‬פקטו‪ ,‬מדובר בפטור‪ ,‬לאחר תקופה של דחיית שירות מטעמי גיל‪,‬‬
‫גודל משפחה וכו'‪ .‬יתר על כן‪ ,‬עם השנים נוצרו מנגנונים שהבטיחו לתלמידי‬
‫הישיבות קצבאות של ביטוח לאומי‪ ,‬תמיכות של משרד הדתות ועוד‪ .‬כך הפכה‬

                        ‫דחיית השירות לתופעה מרכזית בחיים הציבוריים בישראל‪.‬‬
‫ברק‪-‬ארז מנסה להסביר במאמרה מדוע מתקיים ההסדר האמור שנים כה‬
‫רבות מבלי שיש לו עיגון חוקי‪ .‬אחד ההסברים שהיא מביאה מצביע על כך‪,‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209