Page 132 - בחזית העורף / משה נאור
P. 132

‫"בגוף ובממון"‪ :‬מימון המאמץ המלחמתי‬

‫הראשון‪ ,‬וסניפי הבנקים האריכו את שעות פעילותם מתוך כוונה להקל על הציבור‬
‫את קניית תעודות המלווה‪ 75.‬עם סיומו של המלווה הלאומי בסוף חודש יולי ערך שר‬
‫האוצר אליעזר קפלן מסיבת עיתונאים‪ ,‬ובה מסר על הכנסות המלווה‪ :‬חמישה מיליון‪,‬‬
‫‪ 580‬אלף לא"י‪ 76.‬למרות השלמתו של הסכום הנדרש‪ ,‬ציין קפלן‪" :‬אף שהציבור‬
‫הרחב נענה יפה לקריאת המילוה‪ ,‬נמצא גם כאלה שלא מילאו את חובתם ויש‬

     ‫להצטער על שבמלחמת החירות שלנו היו גם תופעות של השתמטות כספית"‪77.‬‬
‫המלווה הלאומי היה למפעל בניהולה של ממשלת ישראל שאך הוקמה‪ ,‬וקיומו‬
‫ביטא את הקשר בין החברה למדינה ואת תביעת המדינה מאזרחיה במלחמה‪ .‬השוויון‬
‫בקרבן וכן התביעה לקרבן הקיפו בתקופת המלחמה לא רק את הלוחמים בחזית‬
‫אלא גם האזרחים בעורף‪ ,‬והמלווה הלאומי ביטא זאת‪ .‬יתר על כן‪ ,‬להצלחת‬
‫המלווה או לכישלונו נודעה בתנועת הפועלים חשיבות כמבחן ליכולת הנהגתה את‬
‫המדינה במלחמה‪ .‬ב‪ 22-‬ביוני ‪ 1948‬התייחס לכך פנחס לוביאניקר‪ ,‬ממנהיגי מפא"י‬
‫וההסתדרות‪ .‬המאמר יוחד לשאלת מעמדה של ההסתדרות עם המעבר מיישוב‬
‫למדינה‪ ,‬והוא התייחס בו לאופן ניהולו של המלווה הלאומי‪ ,‬שבאותה עת נכשל‬
‫בהשגת הסכום הנדרש של חמישה מיליון לא"י‪ .‬במאמר‪ ,‬שפורסם בביטאון מפא"י –‬
‫"הפועל הצעיר" – כתב לוביאניקר‪ ,‬אשר דרש את הגברת מעורבות ההסתדרות‬

                                                                       ‫במדינה‪:‬‬

‫הנה המלווה הלאומי הראשון‪ ,‬שהיה חשוב לא רק מבחינת הכסף‪ ,‬אלא גם‬
‫כמעין הצבעת אמון לממשלה ולמדינה מצד הישוב‪ .‬אם תבדקו איך אורגן‬
‫המלוה‪ ,‬ומה הדמות הציבורית שניתנה לו‪ ,‬איך לא הצליח להיהפך למפעל‬
‫עממי‪ ,‬איך לא הצליח לחפש ולמצוא דרכים כדי לעורר המוני עם ולרכז אותם‬
‫באמצעות המלוה סביב המדינה והממשלה – ותהיה לנו דוגמה אחת בשטח‬
‫אחד לאותו המהלך הכללי שהמפלגה שלנו נושאת במידה רבה באחריות לו‪78.‬‬

‫המלווה הלאומי העמיד על הפרק את שאלת מימון המלחמה‪ ,‬את השתתפות הציבור‬
‫בהתגייסות הכלכלית ואת יכולת מנהיגותה של הממשלה בתקופת המלחמה ובעת‬
‫חילופי השלטון עם הקמת המדינה‪ .‬בעקבות כישלון הניסיון להשיג בתוך פרק זמן‬
‫קצר את הסכום המבוקש התחזקה הביקורת הפוליטית שהופנתה נגד הממשלה על‬
‫אופן ניהול ההתגייסות הכלכלית בכלל ועל דרך ניהול המלווה הלאומי בפרט‪ .‬אחד‬

                 ‫מהנהלת המלווה הלאומי לראש עיריית תל אביב‪ ,21.7.1948 ,‬אעת"א‪.4/418 ,‬‬      ‫‪75‬‬
‫בדוח הסוכנות היהודית תש"ז‪-‬תש"א מצוין כי נתקבל במלווה סכום של ‪ 4.460‬מיליון ל"י‪.‬‬           ‫‪76‬‬
‫מסכום זה קיבלה הממשלה את הפירעון של ‪ 3.746‬מיליון ל"י‪ ,‬והסוכנות – את יתר הסכום‪.‬‬
                                                                                         ‫‪77‬‬
                                                  ‫גרינברג‪ ,‬מימון מלחמת העצמאות‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬  ‫‪78‬‬
                    ‫קפלן‪" ,‬נסתיים המלוה הלאומי‪ ,‬נתכונן למלוה הממלכתי"‪ ,‬דבר‪.1.8.1948 ,‬‬

                           ‫פנחס לוביאניקר‪" ,‬ההסתדרות במדינה"‪ ,‬הפועל הצעיר‪.22.6.1948 ,‬‬

‫‪125‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137