Page 157 - בחזית העורף / משה נאור

‫פרק רביעי‬

‫שהחל ב‪ 28-‬באפריל‪ ,‬בהשתתפות כוחות מן החטיבות גבעתי‪ ,‬אלכסנדרוני וקרייתי‪,‬‬
‫השלים את כיתורה של יפו‪ ,‬עם כיבושם של הכפרים סלמה‪ ,‬סכיה‪ ,‬חירייה ויאזור‪.‬‬
‫כביש יפו‪-‬רמלה נותר פתוח בחסות הבריטים‪ ,‬וכך גם הפינוי בדרך הים לעזה ולבנון‪.‬‬
‫עם סיומו של המבצע נכנעה אבו כביר‪ ,‬וב‪ 13-‬במאי ‪ 1948‬נחתם בתל אביב כתב‬

‫כניעתה של יפו‪.‬‬
‫עד הכרעתה של המלחמה הבין‪-‬קהילתית ועל רקע התמשכותה של מלחמת‬
‫העמדות בחזית הדרומית של תל אביב ספגו תושבי השכונות שהתגוררו באזור קו‬
‫הגבול המוניציפלי שבין תל אביב ליפו‪ ,‬סמוך לשכונות הערביות אבו כביר ומנשייה‪,‬‬
‫ובקרבת הכפר סלמה‪ ,‬את עיקר הפגיעה הצבאית הישירה‪ ,‬שכוונה בדרך כלל נגדם‪.‬‬
‫שכונות אלה היו מחוץ לגבולותיה המוניציפליים של העיר תל אביב שנקבעו באפריל‬
‫‪ .1943‬עם זאת‪ ,‬השתנו גבולות אלו בזמן המלחמה‪ ,‬תחילה בסוף חודש מארס ‪,1948‬‬
‫ולאחר מכן בנובמבר של אותה שנה‪ 7.‬השטח העירוני של תל אביב כלל אפוא אזור‬
‫גאוגרפי מצומצם אך בעל חשיבות רבה‪ ,‬שנמשך מאזור חוף הים במערב אל עבר‬
‫הגבול המוניצפלי הדרומי של העיר לאורך שכונותיה היהודיות של יפו‪ ,‬ואשר גבולו‬

‫המזרחי היה נחל מוצררה )איילון( ונחל הירקון מצפון‪.‬‬
‫השכונות היהודיות של יפו הוקמו בשנות העשרים בתחום שיפוטה של יפו ולאורך‬
‫גבולותיה המוניצפליים של תל אביב‪ .‬שכונות אלה – נווה שלום‪ ,‬שפירא‪ ,‬פלורנטין‪,‬‬
‫מזרחי‪ ,‬מכבי‪ ,‬כרם התימנים‪ ,‬תל חיים וגבעת הרצל – התרחבו בשנות השלושים‬
‫בעקבות התפתחותה של תל אביב דרומה ויצרו אזור עירוני צפוף‪ ,‬ללא תכנון‪ ,‬ולא זו‬
‫בלבד אלא שאף היה קשה להבחין מי מבין בנייני המגורים והתעשייה שהוקמו‬
‫באותו אזור היה שייך – חוקית ומנהלתית – לתל אביב ומי ליפו‪ .‬אמנם שילמו תושבי‬
‫שכונות אלה את מסיהם לעיריית יפו‪ ,‬אך בפועל הם קיבלו מעיריית תל אביב עזרה‬
‫ומתן שירותים עירוניים שהתבטאו בתחומי החינוך‪ ,‬העזרה הסוציאלית והבריאות‪.‬‬
‫דרישתם של תושבי השכונות היהודיות של יפו‪ ,‬שהיו בשנת ‪ 1947‬כשלושים אלף‬
‫נפש על שטח של כ‪ 900-‬דונם‪ ,‬להסתפח לתל אביב עמדה במוקד מחלוקת בין‬

‫שלטונות המנדט לעיריית תל אביב ולעיריית יפו‪8.‬‬

‫יש להבחין בין שטח מוניציפלי ובין שטח בינוי ערים‪ .‬ב‪ 1.4.1943-‬הורחב השטח העירוני של תל‬ ‫‪7‬‬
‫אביב מ‪ 6,300-‬דונם ל‪ 12-‬אלף ו‪ 605-‬דונם‪ .‬ב‪ 31.3.1948-‬סופחו לשטח העירוני של העיר עוד‬ ‫‪8‬‬

‫‪ 5,500‬דונם‪ ,‬ובהם הכפר שרונה והשטח ממנו ועד הירקון‪ ,‬וכן השטח שממזרח לנחל מוצררה‬

‫שבין השכונות נחלת יצחק וגבעת רמב"ם מצפון לשיכון החיילים המשוחררים )יד אליהו(‬
‫מדרום‪" .‬דו"ח ועדת הגבולות" וכן "הרחבת השיפוט העירוני של תל‪-‬אביב"‪ ,‬ידיעות עיריית תל‬

‫אביב‪ ,‬חוברת ‪ ,5-4‬ינואר ‪.1949‬‬
‫ראו‪ :‬ישראל רוקח‪" ,‬עם סיפוח שכונות הספר לתל‪-‬אביב"‪ ,‬ידיעות עיריית תל אביב‪ ,‬חוברת ‪,8-7‬‬
‫פברואר‪-‬מארס ‪ .1949‬תזכיר עיריית תל אביב שהוגש לעיונה של ועדת החקירה האנגלו‪-‬‬

‫אמריקנית‪ ,‬ידיעות עיריית תל אביב‪ ,‬חוברת ‪ ,4‬ספטמבר‪-‬אוקטובר ‪ .1947‬לקריאה נוספת בנושא‬

‫זה ראו‪ :‬שביט וביגר‪ ,‬משכונות לעיר‪ ,‬עמ' ‪.203-193‬‬

‫‪150‬‬