Page 155 - בחזית העורף / משה נאור
P. 155

‫פרק רביעי‬

‫‪ 1947‬נגד שכונת התקווה ושכונת בית יעקב הסמוכה לה‪ .‬בה בעת נמנע ארגון ההגנה‬
‫מהתקפה ישירה לכיבוש שטחים במרחב יפו והחזקתם‪ .‬בשל כך אורגן הכוח הצבאי‬
‫בראשות ההגנה במערך הגנתי במהותו‪ ,‬שהורכב מקווי עמדות הגנה אשר הוקמו‬

                                         ‫לאורך גבולותיה המוניציפליים של העיר‪.‬‬
‫מפקדת ההגנה במחוז תל אביב חילקה את קו העמדות לכמה גזרות לחימה‪ .‬החזית‬
‫הדרומית של תל אביב כללה את השכונות העבריות המזרחיות הסמוכות לכפר‬
‫סלמה‪ ,‬ובהן שכונת התקווה ושכונת עזרא; את השכונות שפירא‪ ,‬גבעת הרצל‪,‬‬
‫פלורנטין ומכבי‪ ,‬מול שכונת אבו כביר; ואת השכונות המערביות‪ ,‬ובהן נווה שלום‪,‬‬
‫נווה צדק וכרם התימנים הסמוכות ליפו ולשכונת מנשייה‪ .‬חזית זו הייתה זירת‬
‫הלחימה העיקרית בתל אביב‪ ,‬אורכה עשרה קילומטר בערך‪ ,‬ובה ‪ 105‬עמדות‪ .‬גזרה‬
‫נוספת הייתה החזית הצפונית של תל אביב‪ ,‬ובה הכפרים שיח' מוניס‪ ,‬סומייל‬
‫וג'מוסין‪ .‬אזורים נוספים שהיו כלולים במרחב מחוז תל אביב של ההגנה‪ ,‬אך חרגו‬
‫משטחי העיר‪ ,‬היו השכונות בת ים‪ ,‬חולון‪ ,‬מולדת ומקווה ישראל; וכן היו באחריותה‬

                  ‫כפר הנוער בן שמן ובית הקרן הקימת לישראל‪ ,‬הסמוך לבית דגן‪1.‬‬
‫קו העמדות היה סטטי בעיקרו‪ .‬בין חילופי אש מנשק קל‪ ,‬מקלעים ומרגמות נערכו‬
‫פשיטות הדדיות‪ ,‬שמטרתן העיקרית הייתה פגיעה בעמדות ירי וצלפים ופיצוץ‬
‫מבנים‪ ,‬תוך כדי שימוש בכוח רגלי בסדר גודל מחלקתי עד פלוגתי‪ .‬שני הצדדים‬
‫נמנעו עד חודש אפריל ‪ 1948‬מפעולות התקפיות‪ ,‬שמטרתן כיבוש שטח‪ .‬לאחר‬
‫כישלון הניסיונות להשגת הפסקת אש‪ ,‬שהיו מעורבים בהם ראש עיריית תל אביב‬
‫וראש עיריית יפו‪ 2,‬נערכו פעולות פשיטה וחבלה של כוחות ההגנה והאצ"ל‪ ,‬בעיקר‬
‫נגד שכונת אבו כביר וסלמה‪ ,‬ואילו מצדה של יפו נערכו פעולות שמטרתן העיקרית‬
‫הייתה ליצור מסדרון יבשתי בין יפו לכפר יאזור‪ ,‬תוך כדי תקיפת השכונות היהודיות‬
‫שמדרום ליפו‪ .‬באותה עת מנעה הנהגתו המדינית של היישוב פעולות שהיו עלולות‬
‫להוביל לעימות צבאי עם הכוחות הבריטיים‪ ,‬על אף היתרונות הצבאיים שהיו לצד‬
‫היהודי בזירה זו‪ .‬במקום זאת פעלו כוחות ההגנה לכתר את יפו במהלכים הצבאיים‬

                                ‫שהובילו בסופו של דבר לכניעתה עם תום המנדט‪.‬‬
‫להגברת הלחץ הצבאי על יפו ופרווריה תרם פינוי הכפרים הערבים בצפון העיר –‬
‫שיח' מוניס‪ ,‬ג'יליל וסידני עלי – בחודש מארס ‪ ;1948‬כפרים אלה והכפרים‬
‫הפלסטיניים סומייל וג'מוסין‪ ,‬שננטשו כחודשיים ימים קודם לכן‪ ,‬אפשרו את יצירתו‬

‫על גזרות הלחימה של ההגנה בחזית תל אביב ראו‪ :‬אוליצקי‪ ,‬ממאורעות למלחמה‪ ,‬עמ'‬                 ‫‪1‬‬
‫‪ ;121-103‬מיכאל בן‪-‬גל‪" ,‬המערכה האחרונה של הגנת תל‪-‬אביב"‪ ,‬ההגנה בתל אביב‪ ,‬פרקים‬             ‫‪2‬‬
‫לתולדות ההגנה בתל‪-‬אביב וסביבתה‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת קרן "ההגנה"‪ 1956 ,‬עמ' ‪;162-158‬‬

 ‫סלוצקי‪ ,‬ספר תולדות ההגנה‪ ,‬עמ' ‪ ;375‬איילון‪ ,‬חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות‪ ,‬עמ' ‪.79-75‬‬

‫בנושא זה ראו למשל‪ :‬גולן‪ ,‬שינוי מרחבי‪ ,‬עמ' ‪ ;77-76‬מוריס‪ ,‬לידתה של בעיית הפליטים‬

                                                                   ‫הפלסטינים‪ ,‬עמ' ‪.65-60‬‬

                                                                                          ‫‪148‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160