Page 158 - בחזית העורף / משה נאור
P. 158

‫העורף במלחמה‬

‫מרבית האזרחים שנפגעו בתל אביב בשלב זה של המלחמה נפגעו מאש מרגמות או‬
‫מירי צלפים בשכונות הסמוכות לקווי העמדות בדרום העיר‪ .‬מחודש מארס ‪1948‬‬
‫התרחב ירי המרגמות בעקבות הגברת קצב הייצור העצמי של מרגמות ושיפור כושר‬
‫הפעלתן בשני הצדדים‪ ,‬ואולם ירי הצלפים היה מטרד עיקרי בחודשי המלחמה‬
‫הראשונים‪ .‬צלפים פעלו מעמדות שולטות בבנייני שכונות מנשייה ואבו כביר‬
‫ומהכפר סלמה‪ .‬כך למשל בכפר סלמה היו עמדות צלפים ומקלעי ברן‪ ,‬שהוצבו על‬
‫כמה בניינים ושני מגדלי מים שחלשו על רחובות מרכזיים בשכונות תל חיים‪ ,‬יד‬
‫אליהו‪ ,‬שכונת התקווה‪ ,‬בית יעקב ועזרא; מטחנת הקמח באזור השכונה הגרמנית של‬
‫יפו נורתה אש מנשק קל‪ ,‬וזו פגעה בשכונת מכבי; ואילו מבניינים בשכונת אבו כביר‬
‫שלטו צלפים על התנועה ברחובות העלייה‪ ,‬מזרחי והרצל‪ .‬בשכונת מנשייה הוצבו‬
‫עמדות בבתים ששלטו על הרחובות ברנט‪ ,‬מגדל‪ ,‬שבזי‪ ,‬והבעל שם טוב;‪ 9‬עמדת‬
‫צלפים מרכזית באזור מנשייה הייתה ממוקמת במסגד חסן בק‪ .‬עמדה זו שלטה על‬
‫התנועה ברחוב הירקון עד שורת בתי המלון ועל אזור שוק הכרמל עד כיכר מגן דוד‬
‫אדום‪ .‬ירי הצלפים פגע בעוברי אורח ושיבש את פעילות המסחר והתעשייה בדרומה‬
‫של תל אביב‪ .‬בייחוד ברחובות העלייה‪ ,‬הרצל וסלמה‪ .‬זה היה אזור מרכזי לעסקים‬
‫ולמגורים‪ ,‬ובבתי המלאכה והתעשייה‪ ,‬בתי המסחר‪ ,‬המוסכים‪ ,‬החנויות‪ ,‬השווקים‬
‫והמשרדים בו עבדו וסחרו אלפי פועלים וצרכנים‪ 10.‬במאמץ להקטין את יעילות‬
‫הצליפות הקימה עיריית תל אביב בחודש מארס קירות מגן ברחובות מרכזיים‬
‫כדוגמת הרצל‪ ,‬הכרמל ואלנבי‪ ,‬וכן הציבה שלטים שהזהירו את העוברים והשבים‬

                                                                 ‫מפני הצליפות‪.‬‬
‫קו העמדות‪ ,‬שבחלקו היה בשטח פתוח ובחלקו האחר בשטח בנוי‪ ,‬היה מוגן‬
‫באמצעות קירות מגן‪ ,‬מחסומים‪ ,‬מתרסים‪ ,‬גדרות תיל‪ ,‬תעלות קשר ושקי חול‪,‬‬
‫שבהקמתם השתתפו מגויסים לעבודות ביצורים‪ ,‬מתנדבים וחברי גדודי הנוער‬
‫)גדנ"ע(‪ 11.‬את קו העמדות איישו‪ ,‬עם שוטריה היהודים של משטרת תל אביב‪ ,‬אנשי‬
‫חיל המשמר )חי"ם(‪ .‬הצבתם של חברי החי"ם הייתה תוצאה של הארגון מחדש של‬
‫ההגנה בנובמבר ‪ ,1947‬אז הוצאו כוחות חיל שדה )חי"ש( מתל אביב לצורך הקמת‬
‫חטיבת גבעתי‪ 12.‬אנשי אצ"ל התמקמו לסירוגין בבתים עזובים ומיושבים וערכו‬

                                               ‫אוליצקי‪ ,‬ממאורעות למלחמה‪ ,‬עמ' ‪.117-113‬‬      ‫‪9‬‬
‫מבעלי תחנת הקמח "החדישה" ברחוב התעשייה אל המפקדה הראשית של הבטחון וההגנה‪,‬‬                 ‫‪10‬‬
                                                                                          ‫‪11‬‬
                                                              ‫‪ ,15.2.1948‬א"צ‪.321/48/88 ,‬‬
‫מקדמי לקרייתי‪ ,‬הצעה לתקציב עבור ביצורים ועמדות הגנה בפריפריה של תל אביב והסביבה‪,‬‬          ‫‪12‬‬
‫‪ ,20.12.1947‬שם‪ ;8275/49/131 ,‬וכן ראו‪ :‬סלוצקי‪ ,‬ספר תולדות ההגנה‪ ,‬עמ' ‪ ;1375‬אוליצקי‪,‬‬

                                              ‫ממאורעות למלחמה‪ ,‬עמ' ‪.124-103 ,147-140‬‬
‫מקרייתי‪ ,‬דוח‪ ,15.1.1948 ,‬א"צ‪ .8275/49/131 ,‬על שינוי מבנה ההגנה בנובמבר ‪ 1947‬ראו‪:‬‬

                                                            ‫פעיל‪ ,‬מן ההגנה‪ ,‬עמ' ‪.277-274‬‬

‫‪151‬‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163