Page 229 - בחזית העורף / משה נאור
P. 229

‫פרק שישי‬

‫מאמרו של בנימין‪-‬הרצל ברגר‪ ,‬חבר מערכת עיתון "דבר"‪ ,‬שפורסם כחודש קודם לכן‬
                                                                       ‫בעיתונו‪:‬‬

‫מדינת ישראל קמה ומוקמת בסערת מלחמה‪ ,‬בכל אותן הגבלות החירות‬
‫ומצוות עשה ומצוות לא תעשה שהמלחמה גורמת להן ומחייבת אותן‪.‬‬
‫ההגבלות האלו לא באו לאחר תקופה ממושכת של פעולת המוסדות‬
‫הדמוקראטיים וקיום זכויות האזרח במלואן‪ .‬המדינה קמה עם ההגבלות‪ ,‬ואם‬
‫לא יתאחדו הממשלה והציבור בפעולה שיטתית ונמרצת לעקירת התקדים הזה‬
‫ממציאות המדינה ומהכרת אזרחיה‪ ,‬מיד עם סיום שעת החירום‪ ,‬קיימת הסכנה‪,‬‬

                ‫שההגבלה הזמנית תיעשה קבע ותישאר צרה לאורך ימים‪106.‬‬

‫תכנית הפעולה החדשה של המשמר האזרחי‪ ,‬כמו שהוצגה לפני ראש עיריית תל‬
‫אביב‪ ,‬נועדה להבטיח את מעורבות הפרט בעיצוב דמותה של המדינה עם סיום‬
‫המלחמה‪ .‬גישה זו תאמה את תפיסת העולם של המעמד הבינוני העירוני ואת ההנחה‬
‫הבורגנית בדבר הצורך בחינוך האזרח‪ .‬במלחמת העצמאות – כמו במלחמת העולם‬
‫השנייה – היה המשמר האזרחי מכשיר לגיבוש זהות אזרחית ולאומית‪ .‬מייסדי‬
‫המשמר האזרחי ראו בהקמתו ובפעילותו אמצעי שנועד לחזק את הקשר שבין האזרח‬
‫לעירו‪ ,‬ובכך הם העניקו לו משמעות של ארגון המבטא את ערכיה של הבורגנות‬
‫העירונית‪ .‬במרבית חודשי המלחמה שימש המשמר האזרחי‪ ,‬כארגון הפועל על בסיס‬
‫התנדבות‪ ,‬מכשיר לעיצוב זהות לאומית‪ ,‬ובשלהי המלחמה הלך ותפס הצורך בגיבוש‬
‫התפיסה האזרחית מקום הולך וגדל בתכניות ראשי המשמר האזרחי בנוגע לפעילותו‬

                                                                      ‫העתידית‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הבנת פעילותו של המשמר האזרחי ותרומתו למאמץ המלחמתי חשובה‬
‫לא רק לבחינת התארגנותם של האזרחים‪ ,‬אלא גם כביטוי למציאות החיים היום‪-‬‬
‫יומית בתל אביב בתקופת המלחמה‪ .‬עיסוקו של המשמר האזרחי במגוון תחומים –‬
‫משמירה על הסדר עד הפעלת מערך ההגנה האזרחית – שיקף את התנסותה של‬
‫הקהילה והדגיש את מהותו כארגון עירוני הממלא תפקידים אזרחיים וככוח‬
‫מיליציוני הממלא משימות לאומיות‪ .‬הדאגה להמשך אורח החיים האזרחי והצורך‬
‫בהבטחת תמיכת העורף במאמץ המלחמתי היו לשני המרכיבים העיקריים בפעילותו‪.‬‬
‫הם שהכתיבו את מבנהו ואת כפיפותו של המשמר האזרחי לגורמים צבאיים‬
‫ואזרחיים‪ .‬הם גם קבעו את חלוקת הסמכויות בינו ובין שאר שירותי החירום‬
‫העירוניים ויתר גורמי הביטחון שפעלו במרחב תל אביב בנושא הערכות העורף‪:‬‬
‫משמר העם בחטיבת קרייתי‪ ,‬השירות הכללי של ארגון ההגנה‪ ,‬שירות ההגנה‬

                          ‫האזרחית שליד המטה הכללי של צה"ל ומשטרת ישראל‪.‬‬

       ‫‪ 106‬ה' ברגר‪" ,‬מעול שעבוד לעול שחרור"‪ ,‬קול המשמר האזרחי‪) 4 ,‬נובמבר ‪ ,(1948‬עמ' ‪.7-6‬‬

                                                                            ‫‪222‬‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234