Page 234 - בחזית העורף / משה נאור
P. 234

‫סיכום‪ :‬מלחמה טוטלית‬

‫באמצעות ועדות מקצועיות שקבעו את השומה האישית לכל בעל הון‪ ,‬בהתאם‬
                            ‫לבקשת הארגונים הכלכליים ושלא כעמדתה של מפ"ם‪.‬‬

‫על ההכרה בחשיבותם של הארגונים האזרחיים בתחום הכלכלי מעיד גם ניסיונם‬
‫של דוד בן‪-‬גוריון ושל אליעזר קפלן בחודשיה הראשונים של המלחמה להקים‬
‫מועצה כלכלית כמפקדה כלכלית לשעת חירום‪ .‬הניסיון לשיתוף החוגים האזרחיים‬
‫והסתדרות העובדים הכללית במסגרת זו נכשל על רקע קיומן של מחלוקות פוליטיות‬
‫ובשל גישת ההסתדרות‪ ,‬שהמחישו את מגבלותיה של החברה הוולונטרית‪ .‬ממשלת‬
‫ישראל בסופו של דבר מילאה תפקיד זה בפועל‪ .‬עמדתה של ההסתדרות‪ ,‬שדרשה‬
‫ייצוג יתר במפקדה הכלכלית‪ ,‬סימלה את המשבר אשר היא נקלעה אליו על רקע‬
‫שאלת מעמדה במעבר מיישוב למדינה ובירור תפקידה במאמץ המלחמתי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הקפידה ההסתדרות לשמור על שיתוף הפעולה עם הממשלה‪ ,‬והיא נדרשה לקבוע את‬
‫עמדתה בנוגע לשכר העובדים במשק‪ ,‬שנשחק בשל עליית המחירים‪ ,‬ולעומת תנאי‬
‫השכר של העובדים במפעלים החיוניים‪ .‬בייחוד נדרשה ההסתדרות כאמצעי מגייס‪,‬‬
‫כארגון מקצועי וגם כמכשיר לאומי‪ ,‬לקבוע את עמדתה בנוגע לסוגיית ההשבתה‬
‫במשק בתקופת מלחמה‪ .‬עמדתה כי יש לאשר שביתות מוצדקות ובה בעת למנוע‬
‫פגיעה במאמץ המלחמתי באה לידי ביטוי בירידה במספר סכסוכי העבודה במשק‬

          ‫בשנת ‪ 1948‬ובתגובתה החריפה לשביתת עובדי חברת החשמל בתל אביב‪.‬‬
‫חשיבותם של הארגונים המקצועיים והארגונים החברתיים חרגה ממעורבותם‬
‫במאמץ המלחמתי‪ .‬ארגונים אלו – ובעיקר הסתדרות העובדים הכללית‪ ,‬התאחדות‬
‫בעלי התעשייה‪ ,‬התאחדות בעלי הבתים ובעלי הרכוש‪ ,‬התאחדות הסוחרים‪,‬‬
‫הסתדרות המעמד הבינוני‪ ,‬מרכז ארגוני בעלי המלאכה ולשכת המסחר – העניקו‬
‫תחושת שייכות וזהות לאומית‪ ,‬אך הם גם היו מסגרות בעלות עניין ואינטרס‪ .‬ביטוי‬
‫לכך ניתן‪ ,‬מלבד הכישלון שבארגון המפקדה הכלכלית לשעת חירום‪ ,‬בפנייתם של‬
‫נאשמים בעברות ספסרות אל ארגוניהם המקצועיים בבקשה לקבלת עזרה וסיוע‪.‬‬
‫בעיקר ניכרה החשיבות שבהשתייכות הארגונית בהתמודדות הקהילה עם תופעת‬

                                             ‫פליטי המלחמה היהודים בתל אביב‪.‬‬
‫רוב פליטי המלחמה באו מהשכונות היהודיות של יפו‪ ,‬שהיו בקרבת גבולותיה‬
‫המוניציפליים הדרומיים של תל אביב‪ .‬פליטי "שכונות הספר" או "פליטי הגבולות"‪,‬‬
‫כמו שכונו פליטים אלו בפי הרשויות העירוניות ובעיתונות‪ ,‬חיפשו מקלט בתל אביב‬
‫והשתכנו במקומות‪ ,‬כגון בתי ספר‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬דירות‪ ,‬גגות בתים‪ ,‬חדרי כביסה‪ ,‬חדרי‬
‫מדרגות‪ ,‬בניינים בהקמה‪ ,‬מסעדות ובתי קפה‪ .‬עיריית תל אביב פנתה אל תושבי העיר‬
‫בבקשה לגילוי של סולידריות חברתית ולאומית‪ .‬בייחוד ניכרה מעורבותם של ארגוני‬
‫הנשים‪ ,‬שפעלו בשיתוף המחלקה לעבודה סוציאלית של עיריית תל אביב‪ ,‬לטיפול‬
‫בילדי הפליטים כחלק מארגון העורף במלחמה‪ .‬ארגוני הנשים הפגינו בכך את‬
‫תרומתם לתמיכת העורף בחזית וליצירת מוקדי סולידריות‪ ,‬שבאו לידי ביטוי גם‬

‫‪227‬‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239