Page 237 - בחזית העורף / משה נאור
P. 237
סיכום :מלחמה טוטלית
האוכלוסייה בעורף יצרו לא רק גילויי התנדבות וסולידריות אלא הם גם חשפו את
קיומה של תופעת השתמטות.
בתהליך ההתגייסות ובהתארגנות העורף שמה הנהגת היישוב דגש רב על הצורך
בהשגת סולידריות בתקופת המלחמה .בן-גוריון הקפיד לציין בדיונים פנימיים וכן
בנאומיו הפומביים את ההכרח בסולידריות ובלכידות חברתית בתקופת המלחמה.
בשיח הפוליטי והציבורי חזרה ועלתה פעמים רבות הדרישה לשוויון בקרבן ולנשיאה
משותפת בעול המלחמה :הנפשי ,הפיזי והכלכלי .על רקע ממדי האבדן ,ההרס
והשכול חסרי התקדים ,השפעותיה הדמוגרפיות של המלחמה וההרעה במצב
משפחות המגויסים ,הודגשה החשיבות שבשוויון בקרבן וצורך ב"סוציאליזם של
מלחמה" – מדיניות שוויונית כלכלית וחברתית בתקופת מלחמה .דרישה זו עלתה גם
כחלק מהקריאה להנהגת מדיניות של צנע ,אך בעיקר היא באה לידי ביטוי במאבק
הציבורי לצמצום ממדי תופעת ההשתמטות מגיוס כוח אדם ומגיוס כספים ונגד
הספסרות במצרכי מזון .על רקע סבלה של החברה בעקבות הפגיעה באזרחים ברכוש
ובנפש ,ומשום החשיבות שיוחסה לתמיכת העורף בחזית נתפסו בעיני הנהגת היישוב
גילויים אלו כמעשה לא מוסרי ,ובעיקר כמעשה שסיכן את המאמץ המלחמתי.
במאבק בהשתמטות ובספסרות נעשה ניסיון ,שרוכז בידי הנהגת היישוב באמצעות
ארגוני החברה האזרחית ,ליצירת מוקדי התנדבות ,סולידריות ושוויון בחברה .אלה
שירתו גם את תהליך גיבוש האומה ועיצוב זהותה הלאומית .בחלקה הראשון של
המלחמה הייתה הפנייה אל רגש ההתנדבות של הציבור – זה נקרא להתגייס לשירות
הצבאי .גם לאחר הקמת מדינת ישראל נמשכה הפנייה אל ההכרה הפנימית ולנכונות
הפרט להתנדב ולתרום למאמץ המלחמתי גם בכל הקשור לארגון חיי האזרחים.
ארגוני החברה האזרחית ,ובהם הארגונים המקצועיים וארגוני נשים ,בשיתוף
המוסדות הלאומיים ועיריית תל אביב ,פעלו במגוון תחומים אזרחיים ,כגון עידוד
התנדבותם של נשים וגברים שלא גויסו לשירות צבאי לשירות העבודה ולשירותי
החירום ,השתתפות האזרחים במגביות העממיות ,הטיפול בפליטי המלחמה
היהודים ,אירוח חיילים בחופשה ושליחת חבילות מזון לתושבי ירושלים.
השימוש בססמאות הגיוס "כל הארץ חזית"" ,כל העם צבא"" ,לשרות העם",
"בגוף ובממון" ו"שוויון בקורבן" ,שרווח בתקופת מלחמת העצמאות ,וכן השימוש
במונחים "מלחמה טוטלית" ו"חזית העורף" כחלק מרטוריקה מגייסת ,באו לתאר את
הטוטליות שבמלחמת העצמאות ואת היחס שבין מלחמה לחברה .המלחמה זכתה
מראשיתה לפרשנות פוליטית ואידאולוגית מצד הנהגת היישוב ,אשר הגדירה את
מטרתה כמאבק לאומי ,אידאולוגי וקיומי להשגת עצמאות מדינית .פרשנות זו נועדה
לרתום בין היתר את היישוב למאמץ המלחמתי ,אך בה בעת סייעה להגדרת המלחמה
ולתפיסתה כטוטלית .הכרת הנהגת היישוב בחשיבות גיוס כוח האדם וגיוס המשק
ובנחיצות עמידתם של האזרחים ומוסדות היישוב והמדינה בעול המלחמה וכן
230
