Page 232 - בחזית העורף / משה נאור
P. 232
סיכום :מלחמה טוטלית
חשיבותה המעצבת והמכוננת של מלחמת העצמאות מקורה בשילוב שבין מאפייניה
הטוטליים ובין ייסודה של מדינת ישראל וראשית התהוות מוסדותיה .קשרי הגומלין
בין המעבר ממאבק בין שתי קהילות לאומיות לעימות בין צבאות סדירים ובין הקמת
מוסדות המדינה העניקו לתקופה זו את ייחודה ואת משמעותה המהפכנית והמחוללת
שינוי .היחסים ההדדיים בין מלחמה לחברה ,בין קהילה למדינה ,בין ממשל מרכזי
לשלטון מקומי ובין עורף לחזית קבעו את אופן השתתפות החברה והתגייסותה
למאמץ המלחמתי ואת מאפייני התארגנות האזרחים בחזית העורף.
תהליך ההתגייסות שיקף את חילופי השלטון במעבר מיישוב למדינה ואת שינוי
מהלכי המלחמה .מ 2-באוקטובר ,1947עם הטלתו של משטר ביטחון על היישוב,
עד תחילת שחרור המגויסים בראשית שנת ,1949היה גיוס כוח האדם למלחמה,
ובכללו הגיוס לשירות הצבאי ולשירות העבודה ,המרכיב המרכזי בתהליך
ההתגייסות .בה בעת התנהלה התגייסות כלכלית ,ואז הותאם המשק לצורכי המאמץ
המלחמתי ואורגנה השתתפות הציבור במימון המלחמה .ההתגייסות הכלכלית,
שהתפתחה בהתאמה לשינוי הדרסטי שהסתמן עם הרחבתו של גיוס כוח האדם,
הייתה ל"חזית" מרכזית משלהי שנת 1948עד ההכרזה על משטר הצנע באפריל
,1949על רקע הצורך בבלימת עליית יוקר המחיה ובשל קשיי התקציב והגידול
המתמיד בהוצאות המלחמה.
את ההתגייסות החברתית והכלכלית של היישוב אפשר לתאר כתהליך של שינוי
ומעבר .במאי ,1948עם סיום שלטון המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל ,השתנו
מאפייני ההתגייסות .עד אותה עת ,בעת המלחמה הבין-קהילתית ובהיעדר שלטון
ריבוני וחוקי בעל יכולת אכיפה ,התבסס מערך הגיוס על מבנהו הוולונטרי של
היישוב .תהליך ההתגייסות שילב בין התארגנות ברמה הארצית-לאומית ובין
התגייסות אישית ,מקומית והתנדבותית .בשלב המלחמה הסדירה גברה מגמת
הריכוזיות והתחזקה שליטת המדינה ומוסדותיה על הפרט .הכרזת מועצת המדינה
ב 19-במאי 1948על מצב חירום אפשרה למשרדי הממשלה לרכז את תהליך
ההתגייסות ולהגביר את סמכות מוסדות המדינה באמצעות שימוש בתקנות לשעת
חירום .כך למשל "מרכז המפקד לשרות העם" ,שהיה אחראי לפעילות מנגנון הגיוס,
היה למרכז הגיוס של משרד הביטחון; בתחום המשפט שולבו במערכת החוק
הישראלית בתי הדין לענייני גיוס; ובתחום הכלכלי הופסקה פעילותה של מגבית
ההתגייסות והוטל מס הכנסה.
225
