Page 236 - בחזית העורף / משה נאור
P. 236

‫סיכום‪ :‬מלחמה טוטלית‬

‫המרחב ואת ההיבט המקומי מזה הלאומי‪ ,‬ועל כן נדרשה מערכת ארצית לתיאום‬
‫נושא אספקת המזון ובלימת עליית יוקר המחיה‪ .‬השילוב שבין הממד המקומי‬
‫למישור הלאומי ניכר גם בהיערכותה של עיריית תל אביב בשיתוף מחלקות הוועד‬
‫הלאומי לטיפול במשפחות המגויסים‪ .‬גם כאשר התקבלה החלטת הממשלה באוגוסט‬
‫‪ 1948‬בדבר העברת האחריות הטיפול במשפחות שנקלעו למצוקה כלכלית בעקבות‬
‫הגיוס המוגבר לידי מוסדות המדינה‪ ,‬נמשכה החלוקה הארגונית שהפרידה בין‬
‫טיפולה של העירייה ובין זו של הממשלה‪ .‬שיתוף פעולה דומה התקיים גם בטיפול‬
‫בנפגעי המלחמה בנפש וברכוש‪ .‬עיריית תל אביב‪ ,‬בסיוע המחלקה לעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬הקימה מערך משלים לזה של הוועד הלאומי והמשרד הממשלתי לנפגעי‬

                              ‫מלחמה‪ ,‬שריכז ותיאם את הטיפול באזרחים שנפגעו‪.‬‬
‫בנאום חגיגי לציון ערב ראש השנה תש"ט באוקטובר ‪ 1948‬פנה ישראל רוקח‪ ,‬ראש‬
‫עיריית תל אביב‪ ,‬אל תושבי עירו‪ ,‬אגב התייחסות להתנסות תושבי עירו בשנת תש"ח‪.‬‬
‫"מאורעות יפו‪ ,‬התקפות זדוניות בדרכים‪ ,‬הנחת מוקשים‪ ,‬הפצצות מן האוויר‪,‬‬
‫מלחמת בנינו בפלישה מרוכזת מצד אויבים מרובים‪ ,‬קשיי אספקה‪ ,‬עמידה בתור –‬
‫מה לא עבר על צבורנו בתוך שנת תש"ח?" שאל רוקח‪ ,‬והמשיך‪" :‬מי לא נפגע‬
‫במישרין או בעקיפין‪ ,‬בין בדמו‪ ,‬בדם בניו או קרוביו‪ ,‬או ברכושו? ובכל זאת נשארה‬
‫עמידתנו איתנה ומלאת כבוד‪ .‬כל אדם בתל אביב‪ ,‬מגיל שבע עשרה ומעלה‪ ,‬נרתם‬
‫למאמץ המלחמה"‪ 1.‬דבריו של רוקח משקפים את השפעותיה של המלחמה על‬
‫החברה‪ ,‬שניכרו כמעט בכל תחום שנגע להתנהלותו של אורח החיים האזרחי היום‪-‬‬

                                                                           ‫יומי‪.‬‬
‫גיוס כוח האדם וגיוס הכלכלה; הלחימה שהתנהלה לאורך גבולותיה המוניציפליים‬
‫של תל אביב ולאורך קו התפר בין העיר ובין יפו וכפרי הסביבה; סיום שלטון המנדט‬
‫בעיר והעברת מערכות הממשל המקומיות לידי עיריית תל אביב; הכרעתה של‬
‫המערכה הבין‪-‬קהילתית בחזית זו; ההפצצות האוויריות שספגה העיר מפרוץ‬
‫המלחמה הסדירה ב‪ 15-‬במאי ‪ 1948‬עד סיום "קרבות עשרת הימים" בחודש יולי‬
‫‪ ;1948‬כל אלו ביטאו את מהותה של תל אביב כחזית נוספת במלחמה‪ .‬אמנם היה‬
‫מצבה של תל אביב בתקופת המלחמה שונה משל ירושלים ושל יישובי הספר‪ ,‬אך בה‬
‫בעת היה במציאות זו כדי להמחיש את טשטוש ההבחנה בין חזית ובין עורף ובין‬
‫חייל לאזרח‪ .‬יתר על כן‪ ,‬האזרחים בכלל ומשפחות המגויסים בפרט נקלעו לא רק‬
‫למצוקה כלכלית אלא גם למועקה נפשית‪ .‬מול הקושי הפיזי בחזית הובלט בעיתונים‬
‫הקושי הנפשי שבעורף‪ .‬חיי האזרחים תוארו בעיתוני התקופה כמי שנתונים ב"משטר‬
‫אבלות" וכמי שמייצגים את מחויבות החברה ואת הקרבתה לטובת המאמץ‬
‫המלחמתי‪ ,‬אולם התגייסותה של החברה לטובת המאמץ המלחמתי והתנסותה של‬

                                        ‫‪ 1‬ידיעות עיריית תל אביב‪ ,‬חוברת ‪ ,4-3‬אוקטובר ‪.1948‬‬

‫‪229‬‬
   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241