Page 238 - בחזית העורף / משה נאור

‫סיכום‪ :‬מלחמה טוטלית‬

‫תפיסתה כי העורף והכלכלה כמוהם כחזית נוספת במאמץ המלחמתי הודגשו בארגון‬
‫העורף וההתגייסות של משטר חירום ביטחוני וכלכלי ותוך כדי שימוש גובר‬

‫בסמכויות המדינה ובכוחה הריכוזי‪.‬‬
‫עצמתה המעצבת של מלחמת העצמאות ניכרה בכך שמאפייניה ומטרותיה התקבעו‬
‫בתודעה הישראלית כאבן בוחן לכל מלחמה‪ .‬עניין זה נהיה מרכזי ברטוריקה מאוחרת‬
‫יותר‪ ,‬שהנטייה בה הייתה להצדיק מלחמות באופן דומה‪ ,‬וכך גם בהתייחסות‬
‫לתפקידי העורף‪ .‬היותה של מלחמת העצמאות מאבק טוטלי נבעה לא רק ממטרותיה‬
‫ומהיחשפותם של האזרחים להרס ולפגיעה וכן להשפעותיה הישירות והעקיפות‬
‫של המלחמה‪ ,‬אלא בעיקר משום ההתגייסות החברתית והכלכלית‪ ,‬ובכללה גיוס‬
‫כולל של כוח אדם לשירות צבאי ולשירות העבודה וגיוס הכלכלה‪ .‬המלחמה‪,‬‬
‫בהתאם למטרותיה‪ ,‬התנהלה אפוא כטוטלית בהתגייסות החברה והשתתפותה‬
‫במאמץ המלחמתי; באורכה של תקופת המלחמה; בהיקף גזרות הלחימה; בעצמת‬
‫ההרס וממדי האבדן שפגעו בחייל שבחזית ובאזרח שבעורף; ולבסוף בהשפעת‬

‫תוצאותיה‪.‬‬
‫עוד בעת הלחימה‪ ,‬וביתר שאת במחצית השנייה של שנת ‪ ,1949‬ניכרו השפעותיה‬
‫המקומיות והאזוריות של המלחמה‪ .‬השפעות המלחמה ניכרו כמעט בכל תחום‪:‬‬
‫התרבות‪ ,‬הפוליטיקה והכלכלה‪ .‬המלחמה‪ ,‬שבעקבותיה הסתיים שלטון המנדט‬
‫הבריטי והוקמה מדינת ישראל‪ ,‬הבטיחה את עצמאותה של ישראל וביססה את‬
‫ריבונותה‪ .‬במלחמה החל שלב המעבר מיישוב למדינה‪ ,‬ובו הלכו וגברו סמכויותיה‬
‫הריכוזיות של המדינה‪ ,‬ואילו מרכיביה ומעמדה של החברה הוולונטרית והאזרחית‬
‫הלכו ואיבדו מכוחם‪ .‬המלחמה והקמת מדינת ישראל אף חוללו שינוי במרחב‪ ,‬ומלבד‬
‫השפעותיהם המקומיות היו להם גם השלכות אזוריות‪ ,‬ואלה ניכרו לא רק בערעור‬
‫מעמדם של משטרים פוליטיים במדינות ערב שהיו מעורבות במלחמה‪ ,‬אלא גם‬

‫בנוגע לשאלת עתידן של הקהילות היהודיות במדינות אלו‪.‬‬
‫אחד התחומים שניכרו בהם השפעת המלחמה והקמת המדינה היה היחס בין‬
‫הממשל המקומי לשלטון המרכזי‪ .‬בבחירות למועצת העירייה השביעית‪ ,‬שנערכו‬
‫בנובמבר ‪ ,1950‬עוד זכתה הקואליציה בראשותו של ישראל רוקח‪ .‬עם זאת‪ ,‬תשומת‬
‫הלב של חברי המועצה הופנתה לעבר המישור הלאומי ולא לזה המוניציפלי‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1948‬נוסדו מפלגות חדשות שייצגו את החוגים האזרחיים‪ :‬המפלגה הפרוגרסיבית‬
‫והסתדרות הציונים הכלליים מפלגת המרכז‪ 2.‬בעקבות הבחירות הראשונות לאספת‬
‫הנבחרים‪ ,‬שנערכו ב‪ 25-‬בינואר ‪ ,1949‬הצטרפה המפלגה הפרוגרסיבית לקואליציה‬
‫הממשלתית בראשותה של מפא"י‪ ,‬ואילו מפ"ם נדחקה אל מחוץ לממשלה‪ .‬הסדר‬
‫שיתוף הפעולה בין המעמד הבינוני למפלגת השלטון נמשך גם בשנת ‪ ,1949‬ומכוח‬

‫‪ 2‬יחיעם ויץ‪ ,‬ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית‪ :‬הקמתה של תנועת החרות ‪ ,1949-1947‬שדה‬
‫בוקר‪ :‬המכון למורשת בן‪-‬גוריון‪ ,2002 ,‬עמ' ‪.35-29‬‬

‫‪231‬‬