Page 233 - בחזית העורף / משה נאור

‫סיכום‪ :‬מלחמה טוטלית‬

‫הצורך בהתגייסות ובהתארגנות האזרחים‪ ,‬שכרכו את העורף בחזית‪ ,‬הוכר‬
‫"מלמעלה"‪ .‬דוד בן‪-‬גוריון ואליעזר קפלן‪ ,‬שעודדו את השתתפות החברה במאמץ‬
‫המלחמתי תוך כדי שימוש ברטוריקה מגייסת‪ ,‬הקפידו להדגיש את התפתחותה של‬
‫המלחמה לכדי עימות טוטלי ותוך כדי תיאור העורף כחזית‪ ,‬אולם תהליך זה לא היה‬
‫מתאפשר ללא תמיכה ויזמה "מלמטה" ברמת הפרט והקהילה וללא שיתוף הפעולה‬
‫של השלטון המקומי וארגוני החברה האזרחית כגורמים מתווכים ומגייסים‪ .‬כמו‬
‫הסתדרות העובדים הכללית וארגוני החברה האזרחית‪ ,‬כגון ארגוני הנשים‪ ,‬חיילים‬
‫משוחררים ועולים‪ ,‬היוו הארגונים הכלכליים של החוגים האזרחיים אמצעי מגייס‬
‫ומתווך בין הקהילה למוסדות השלטון‪ .‬הארגונים הכלכליים והמקצועיים ייצגו מגזר‬
‫כלכלי פרטי‪ ,‬שזוהה חברתית עם המעמד הבינוני‪-‬עירוני בתל אביב‪ ,‬ופוליטית עם‬
‫מפלגות החוגים האזרחיים‪ .‬מעורבותם של הארגונים האזרחיים בתהליך ההתגייסות‬
‫הודגשה בארגון גיוס כוח האדם למלחמה ובשיתוף הציבור במימון המאמץ‬

‫המלחמתי‪.‬‬
‫בזמן המלחמה שוחררו מגיוס מסיבות משקיות בסביבות ה‪ 14-‬אחוזים מכלל‬
‫המתייצבים‪ ,‬שהם כ‪ 22-‬אלף איש‪ .‬השחרור כלל עובדים בגיל גיוס שהועסקו בענפי‬
‫משק ובמפעלים שהוגדרו כחיוניים למאמץ המלחמתי ולתפעולו התקין של המשק‬
‫האזרחי‪ .‬את הזכאות לשחרור קבעו ועדות מקומיות‪ ,‬ובהן נציג של הצבא‪ ,‬נציג של‬
‫המעסיקים ונציג של העובדים ובראשן עמד איש ציבור‪ .‬בפעילות הוועדות הללו בלט‬
‫חלקם של נציגי הארגונים הכלכליים האזרחיים‪ .‬הוועדות חולקו לענפי המשק‬
‫השונים וטיפלו באלפי בקשות שחרור שהגישו מוסדות ציבור‪ ,‬חברות פרטיות‬
‫וארגונים חברתיים ומקצועיים‪ ,‬אשר המחישו בין השאר את השפעות המלחמה על‬
‫החברה‪ .‬זה היה חלק מהמאמץ למציאת האיזון‪ ,‬שנועד להבטיח את צורכי המאמץ‬

‫המלחמתי מצד אחד ואת צורכי האזרחים מצד אחר‪.‬‬
‫השתתפות הציבור במימון המלחמה הייתה באמצעות מגביות עממיות ומלווה‬
‫לאומי‪ .‬תחילתה בנובמבר ‪ 1947‬במגבית "לביטחון העם"‪ ,‬המשכה בפברואר ‪1948‬‬
‫במגבית "מס להגנתנו"‪ ,‬באפריל ‪ 1948‬במלווה הלאומי וסיומה בדצמבר ‪ ,1948‬עם‬
‫קבלת החלטת הממשלה על הטלתו של מלווה ממלכתי‪ .‬גיוס הכספים התבסס בחלקו‬
‫על ועדות מקצועיות של הארגונים הכלכליים של החוגים האזרחיים‪ ,‬שקבעו את‬
‫מכסת התשלום אשר הוטלה על כל חבר על פי יכולתו הכלכלית‪ ,‬והם גם אלה‬
‫שפיקחו על ביצוע התשלום‪ .‬כל איגוד מקצועי וכל ארגון הרכיב ועדה מקומית‪,‬‬
‫שקבעה את הסכום אשר שילם כל חבר בארגון על פי יכולתו הכלכלית לטובת‬
‫המאמץ הלאומי‪ .‬על מידת החשיבות שיוחסה לשיתופם של החוגים הכלכליים‬
‫האזרחיים בתהליך ההתגייסות הכלכלית‪ ,‬ומלבד השיקולים הנוגעים לניהול כלכלי‬
‫במלחמה‪ ,‬תעיד העובדה כי בדצמבר ‪ 1948‬הסכימו הממשלה ומועצת המדינה כי‬
‫המלווה הממלכתי יהיה מלווה רשות ולא חובה‪ ,‬תוך כדי התבססות על גבייה‬

‫‪226‬‬