Page 233 - בחזית העורף / משה נאור
P. 233
סיכום :מלחמה טוטלית
הצורך בהתגייסות ובהתארגנות האזרחים ,שכרכו את העורף בחזית ,הוכר
"מלמעלה" .דוד בן-גוריון ואליעזר קפלן ,שעודדו את השתתפות החברה במאמץ
המלחמתי תוך כדי שימוש ברטוריקה מגייסת ,הקפידו להדגיש את התפתחותה של
המלחמה לכדי עימות טוטלי ותוך כדי תיאור העורף כחזית ,אולם תהליך זה לא היה
מתאפשר ללא תמיכה ויזמה "מלמטה" ברמת הפרט והקהילה וללא שיתוף הפעולה
של השלטון המקומי וארגוני החברה האזרחית כגורמים מתווכים ומגייסים .כמו
הסתדרות העובדים הכללית וארגוני החברה האזרחית ,כגון ארגוני הנשים ,חיילים
משוחררים ועולים ,היוו הארגונים הכלכליים של החוגים האזרחיים אמצעי מגייס
ומתווך בין הקהילה למוסדות השלטון .הארגונים הכלכליים והמקצועיים ייצגו מגזר
כלכלי פרטי ,שזוהה חברתית עם המעמד הבינוני-עירוני בתל אביב ,ופוליטית עם
מפלגות החוגים האזרחיים .מעורבותם של הארגונים האזרחיים בתהליך ההתגייסות
הודגשה בארגון גיוס כוח האדם למלחמה ובשיתוף הציבור במימון המאמץ
המלחמתי.
בזמן המלחמה שוחררו מגיוס מסיבות משקיות בסביבות ה 14-אחוזים מכלל
המתייצבים ,שהם כ 22-אלף איש .השחרור כלל עובדים בגיל גיוס שהועסקו בענפי
משק ובמפעלים שהוגדרו כחיוניים למאמץ המלחמתי ולתפעולו התקין של המשק
האזרחי .את הזכאות לשחרור קבעו ועדות מקומיות ,ובהן נציג של הצבא ,נציג של
המעסיקים ונציג של העובדים ובראשן עמד איש ציבור .בפעילות הוועדות הללו בלט
חלקם של נציגי הארגונים הכלכליים האזרחיים .הוועדות חולקו לענפי המשק
השונים וטיפלו באלפי בקשות שחרור שהגישו מוסדות ציבור ,חברות פרטיות
וארגונים חברתיים ומקצועיים ,אשר המחישו בין השאר את השפעות המלחמה על
החברה .זה היה חלק מהמאמץ למציאת האיזון ,שנועד להבטיח את צורכי המאמץ
המלחמתי מצד אחד ואת צורכי האזרחים מצד אחר.
השתתפות הציבור במימון המלחמה הייתה באמצעות מגביות עממיות ומלווה
לאומי .תחילתה בנובמבר 1947במגבית "לביטחון העם" ,המשכה בפברואר 1948
במגבית "מס להגנתנו" ,באפריל 1948במלווה הלאומי וסיומה בדצמבר ,1948עם
קבלת החלטת הממשלה על הטלתו של מלווה ממלכתי .גיוס הכספים התבסס בחלקו
על ועדות מקצועיות של הארגונים הכלכליים של החוגים האזרחיים ,שקבעו את
מכסת התשלום אשר הוטלה על כל חבר על פי יכולתו הכלכלית ,והם גם אלה
שפיקחו על ביצוע התשלום .כל איגוד מקצועי וכל ארגון הרכיב ועדה מקומית,
שקבעה את הסכום אשר שילם כל חבר בארגון על פי יכולתו הכלכלית לטובת
המאמץ הלאומי .על מידת החשיבות שיוחסה לשיתופם של החוגים הכלכליים
האזרחיים בתהליך ההתגייסות הכלכלית ,ומלבד השיקולים הנוגעים לניהול כלכלי
במלחמה ,תעיד העובדה כי בדצמבר 1948הסכימו הממשלה ומועצת המדינה כי
המלווה הממלכתי יהיה מלווה רשות ולא חובה ,תוך כדי התבססות על גבייה
226