Page 235 - בחזית העורף / משה נאור
P. 235
סיכום :מלחמה טוטלית
במאבק הציבורי בספסרות במצרכי מזון ובעידוד הגיוס לשורות המשמר האזרחי.
מלבד זאת ,חשפה תופעת הפליטות מתח חברתי ,דתי ומעמדי שהיה קיים בתל אביב:
מחאת הורי תלמידי בתי הספר בשל הפגיעה בתפקודה של מערכת החינוך ובשל
בעיית התברואה שהייתה טמונה בנוכחות הצפופה של הפליטים במוסדות החינוך;
מחאת הציבור הדתי בתל אביב ,שמלבד יציאתו נגד מכירת בשר לא כשר בתקופת
המלחמה ,הפגין נגד הפגיעה בפעילות הדתית בעיר ,שנגרמה בעקבות שיכונם של
פליטים בבתי כנסת ובמוסדות חינוך תורניים; ומחאת ארגוני המעמד הבינוני
העירוני.
תופעת הפליטים נתפסה כמאיימת על הסדר הציבורי ועל זכויותיו של האזרח.
חדירתם של פליטים לרכוש פרטי תוארה בפי הארגונים הכלכליים ובעלי הבתים לא
רק כאיום על אורח החיים הבורגני ,אלא כמסכנת את תמיכת העורף במאמץ
המלחמתי .חברי הארגונים הכלכליים ,שנפגעו מנוכחותם של הפליטים במקומות
שיכון שונים ברחבי העיר ומהפקעות רכוש בידי הצבא ,פנו לקבלת עזרה מארגוניהם
המקצועיים .התאחדות בעלי התעשייה ,התאחדות הסוחרים ,איגוד הקבלנים ,לשכת
המסחר ,התאחדות בעלי הבתים ,כל אלו נזעקו להגן על רכוש חבריהם תוך כדי
התארגנות משותפת ובדרישה להרחקת "הפולשים" ,כמו שכונו בין השאר הפליטים,
מרכושם הפרטי .הם הקפידו לציין לא רק את הפגיעה ברכוש ואת זכויותיו של
האזרח משלם המסים המצפה מהעירייה לדאוג לשמירה על הסדר ,אלא גם את
השפעותיה השליליות של תופעת הפליטות על יכולת חברי האיגודים המקצועיים
לתרום למאמץ המלחמתי.
אם כן ,ארגוני הקהילה היו למרכיב מרכזי בתהליך ההתגייסות ובארגון חיי
הקהילה בתקופת המלחמה .פעילותם של ארגוני החברה ,בשיתוף עיריית תל אביב,
כללה גם את התארגנות האזרחים במשמר האזרחי .תושבי תל אביב ,שנחשפו
להתקפות צבאיות ובה בעת נקראו להתגייס למאמץ המלחמתי ,התארגנו התארגנות
מקומית להגנה על חייהם ועל רכושם ,וזו ביטאה את השילוב שבין קיומה של
התפיסה האזרחית ובין מרכזיותו של הרעיון הלאומי" .צבא העורף" – כך כונה
המשמר האזרחי – גם המחיש את קשרי השלטון המקומי עם הממשל המרכזי על
רקע חלוקת הסמכויות בין גופי ביטחון הפנים ,שפעלו בתל אביב בתקופת המלחמה
והקמתה של מערכת חירום עירונית.
שיתוף הפעולה בין השלטון המקומי לממשל המרכזי התבטא גם באספקת
שירותים חיוניים בכלל ואספקת מזון בפרט .היישוב – כחברה וולונטרית – הנהיג
במחצית הראשונה של שנת 1948מדיניות קיצוב במצרכי מזון ופיקוח על מחיריהם
בהתבסס על מערכות השלטון המקומי .תל אביב הייתה העיר הראשונה שהונהגה בה
מדיניות זו .לשם כך פעלו מחלקות העירייה בשיתוף ועדת המצב ומשרד המפקח על
המזונות .מדיניות הקיצוב והפיקוח המחישה כי אי-אפשר לנתק את המקום מן
228
