Page 41 - בחזית העורף / משה נאור
P. 41

‫פרק ראשון‬

‫גם שר העבודה והבינוי מרדכי בנטוב התייחס לסוגיה זו‪ .‬בישיבת הממשלה‪,‬‬
      ‫שהתקיימה ב‪ 28-‬ביולי ‪ 1948‬בנושא חטיבות העבודה הצבאיות )חע"ץ(‪ ,‬ציין‪:‬‬

‫ישנם מאות ואלפי בחורים הנמצאים בחופש מטעם הצבא‪ .‬רשמית הם‬
‫מגויסים ומקבלים פטור מטעמי עבודה‪ .‬איש אינו יודע מי הקובע; הם‬
‫'מסתדרים' על ידי משא ומתן פרטי‪ .‬ישנם מאות שערעורם נדחה על ידי‬
‫הועדה ובכל זאת לא הלכו לצבא‪ .‬תיקם מונח וכל זמן שאינו חתום הם‬

                                                             ‫מסתדרים‪55.‬‬

‫כדי להקטין את מספרם של העובדים החיוניים‪ ,‬ששוחררו משירות צבאי בשל‬
‫תפקידם החיוני במשק‪ ,‬בחרה הממשלה בכמה פתרונות‪ .‬פתרון אחד נמצא בהחלפת‬
‫העובדים החיוניים באזרחים מעל גיל גיוס‪ ,‬שנקראו להתנדב לעבודה ובכך למלא את‬
‫חובתם הציבורית לטובת המאמץ המלחמתי; פתרון אחר היה החלפת העובדים‬
‫החיוניים במגויסים ששוחררו משירות צבאי מלא מסיבות אישיות או מטעמי בריאות‪,‬‬
‫אך חויבו בשירות חלקי‪ .‬מלבד זה‪ ,‬היה יכול שר העבודה והבינוי להשתמש בתקנות‬
‫לשעת חירום לשם גיוס אזרחים לשירות עבודה ושליחתם לעבודות חיוניות או‬
‫להגדיר עובדים כמרותקים למקום עבודתם החיוני‪ .‬הכוונה ב"עובדים מרותקים"‬
‫הייתה לעובדים במפעלים שאושרו כמפעלים חיוניים‪ ,‬אשר לא הותר לפטרם אלא אם‬
‫התקבלה הסכמת ועד העובדים וניתן היתר מאת פקיד מוסמך של משרד העבודה‪.‬‬
‫פתרון נוסף היה במילטריזציה של כוח העבודה החיוני באמצעות הקמת חטיבות‬
‫עבודה צבאיות )חע"ץ(‪ .‬בחטיבות העבודה הצבאיות‪ ,‬שלראשונה הוקמה בחיפה‪,‬‬
‫רוכזו במסגרת צבאית במקומות העבודה עובדים חיוניים ששוחררו משירות בצה"ל‪.‬‬
‫פתרון זה עורר מחלוקת ציבורית חריפה וביקורת קשה‪ ,‬אלה הביאו להקמתה של‬
‫ועדה ממשלתית‪ ,‬ובעקבות פרסום המלצותיה באוגוסט ‪ 1948‬פורקו החטיבות‬

                                                                    ‫הצבאיות‪56.‬‬
‫כחלק מן הניסיונות לפתרון בעיית השחרורים פורסמו ב‪ 15-‬ביוני ‪ 1948‬תקנות‬
‫לשעת חירום‪ ,‬שאפשרו לגייס לשירות עבודה גברים בני ‪ 55-16‬ונשים בנות ‪,50-17‬‬
‫אשר לא גויסו לשרות בצה"ל‪ 57.‬על הגיוס לשירות העבודה הופקד במשרד העבודה‬

                                               ‫‪ 55‬פרוטוקול ישיבת הממשלה‪ ,28.7.1948 ,‬אמ"י‪.‬‬
‫‪ 56‬כמו שעולה ממחקרו של יצחק גרינברג‪ ,‬חטיבת עבודה צבאית ראשונה הוקמה בחיפה‪,‬‬
‫וב‪ 17.7.1948-‬הוחל בהקמתה של חטיבת עבודה צבאית נוספת בתל אביב‪ ,‬שהורכבה משלושה‬
‫גדודי עבודה‪ .313, 312, 311 :‬החטיבה בתל אביב פורקה באוקטובר ‪ .1948‬עם זאת‪ ,‬כמעט לא‬
‫נמצאו מקורות המתייחסים לפעילותה‪ .‬על חטיבות העבודה הצבאיות ראו‪ :‬גרינברג‪ ,‬עם לוחם‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;28-20‬הנ"ל‪" ,‬חטיבת עבודה צבאית‪ :‬הניסיון למיליטריזציה של כוח העבודה במלחמת‬

                                ‫העצמאות"‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל‪ ,(1998) 8 ,‬עמ' ‪.397-375‬‬
‫‪ 57‬תקנות שעת חירום לגיוס כוח אדם‪ ,15.6.1948 ,‬עיתון רשמי‪ ,‬מספר ‪ ,5‬תוספת ב‪ .‬בספטמבר ‪1948‬‬

                             ‫הוכנס תיקון שלפיו יהיה גיל הנשים מ‪ 17-‬שנה ולא מ‪ 16-‬עד ‪.50‬‬

                                                                             ‫‪34‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46