Page 37 - בחזית העורף / משה נאור
P. 37
פרק ראשון
הפוליטית מציינת לרוב את אופן תפקודה של המערכת הפוליטית במלחמה ,ובייחוד
את הניסיון להשגת אחדות פוליטית ולאומית ולגיטימציה ציבורית לפעולות
הממשלה .אמנם טשטוש ההבחנה בין חזית לעורף בעקבות ההפצצות האוויריות
והמאמץ המלחמתי ,כמו שתיארוֹ בן-גוריון בנאומיו בישיבת מועצת המדינה הזמנית
ב 17-ביוני 1948ובדיון מועצת מפא"י ,שהתקיים יומיים לאחר מכן ,נועד להגביר את
קצב הגיוס לצבא ,אך הוא גם שימש טיעון בדבר הצורך בחיזוק מעמדו של ראש
הממשלה ושר הביטחון בניהול המאמץ המלחמתי ובריכוזו.
בעת ההפוגה הראשונה פרצו אל מעל פני השטח מתחים פוליטיים בין מפא"י ובין
מפ"ם ,שהוקמה בראשית ,1948לאחר פיטורי ישראל גלילי ,ראש המפקדה הארצית
של ההגנה ,ועל רקע סוגיות פירוק מטה הפלמ"ח ומינוי מפקדים בכירים בצה"ל.
העימות הציבורי והפוליטי ,שהתנהל בין שתי מפלגות הפועלים בשאלת מעמדו של
הפלמ"ח וזיקתו למפ"ם ,נגע לשאלת עיצוב דמותו של צה"ל כצבא עממי או מקצועי,
להיותו של צה"ל צבא אחיד וממלכתי ולסוגיית הפוליטיזציה בצבא .עימות זה גם
חשף מתחים בין הדרג הצבאי ובין הדרג המדיני ,ובכלל זה התפטרות של ראשי
אגפים במטה הכללי ומינויה של ועדת שרים ,שדנה בין השאר באופן תפקודו של בן-
גוריון כשר ביטחון ובמעורבותו במהלכים צבאיים .מלבד העימות הפוליטי בין
מפא"י למפ"ם ,התחדש גם העימות עם הימין בשאלת מקור הסמכות והשליטה על
כוחות האצ"ל והלח"י ואופן שילובם בצה"ל ,אשר עלה מחדש על סדר היום הציבורי
עם הגעת האנייה "אלטלנה" לחופי מדינת ישראל ב 19-ביוני .1948כל אלו הם
נושאים שדיון בהם חורג ממסגרת ענייננו ,אולם הם מסייעים להבהיר את השימוש
החוזר ונשנה מצד בן-גוריון גם בעת ההפוגה הראשונה בקרבות בתיאור העורף
כחזית גם למטרות פוליטיות.
בהפוגה הראשונה התמקד ארגון גיוס כוח האדם בשיפור יכולות האכיפה וצעדי
הביקורת ,כחלק מהמאמץ למיצוי גיוסם של אותם שנתונים שנכללו בגיוס .גויסו גם
עולים חדשים כחלק מגיוס חוץ-לארץ )גח"ל( .עד ראשית ההפוגה הראשונה היו
מגויסי הגח"ל 4אחוזים בערך מכלל המגויסים בצה"ל ,ובשלהי 1948הם היו כ20-
אחוזים ממצבת כוח האדם בצה"ל 42.השינוי הארגוני השתקף בהגברת קצב הגיוס
וממדיו ,ונבע גם מאישור הממשלה לגייס את שנתון 1908שניתן ב 20-ביוני 43.1948
בחודש מאי 1948בלבד הצטרפו לצבא 21אלף ו 583-מגויסים .בחודשים הבאים,
על הגח"ל ראו :יעקב מרקוביצקי ,גחלת לוחמת :גיוס חוץ לארץ במלחמת העצמאות ,תל אביב: 42
ההוצאה לאור של משרד הבטחון ,1995 ,עמ' .12-11 43
ישיבת הממשלה אישרה את גיוסו של שנתון 1908ולא את גיוסו של שנתון ,1907אולם מרכז
הגיוס פרסם צו המורה על גיוס שנתון ,1907שלא כהחלטת הממשלה .ב 25.8.1948-אישרה
הממשלה את גיוסם של בני ,17שנתון 1931גיוס מלא ,אך לא ליחידות לוחמות .פרוטוקול
ישיבת הממשלה הזמנית ,7.7.1948 ,אמ"י.
30
