Page 40 - בחזית העורף / משה נאור
P. 40
"לשירות העם" :גיוס כוח אדם
ההפוגה השנייה .בדיון זה ,שבו התבקשה המועצה לאשר את הארכת תוקפן של
התקנות לשעת חירום לגיוס כוח האדם ,הסביר בנטוב:
אין זה סוד ,שהצלחה במלחמה תלויה לא רק בהצלחה בחזית ,אלא גם
בהצלחה בעורף; והגיוס בתנאי מלחמה מודרניים מוכרח להתקרב לגיוס
טוטלי .בעית הגיוס לשרות העבודה אינה פחות חשובה מאשר בעית הגיוס
לצבא .תפקידו של גיוס כוח-האדם הוא ,להביא לידי הסדר כזה שכל אדם
במדינה יעמוד במקום שבו יוכל להביא את התועלת המרובה ביותר למאמץ
המלחמה .התפקיד המעשי הוא ,לשמור על האיזון בין הכוחות הניתנים
ללחימה ובין הכוחות הניתנים למאמץ משקי למען המלחמה ולמען חייה
התקינים של החברה בתקופת המלחמה52.
סוגיית האופן שהיה אפשר למצוא בו את האיזון הנדרש בין צורכי האזרחים ובין
דרישות המאמץ המלחמתי היא זו שהכתיבה את תהליך קבלת ההחלטות בכל הנוגע
לשחרורים מטעמים משקיים במחצית השנייה של שנת .1948ממשלת ישראל נדרשה
למצוא דרך שתאפשר את שחרורם מגיוס של אחוזים רבים מבין המתייצבים כדי
לאפשר את המשך תפקודם של ענפים חיוניים במשק ,ובה בעת למנוע פגיעה
בתחושת הסולידריות ,הלכידות החברתית והשוויון בקרבן .השאלה שעמדה בפני
הממשלה הייתה כיצד למצוא את הדרך הנכונה ,שתמנע את ניצול אפשרות השחרור
מטעמים משקיים ואישיים להשתמטות מגיוס ובה בשעה להבטיח את התחושה
הציבורית בדבר נשיאה שווה בנטל המלחמה .להתמרמרות הציבור ,שבאה לידי
ביטוי ביחס לשירותם של חיילים בתפקידי מטה ושירותים בעורף ,נוספה ההרגשה כי
השחרורים מגיוס מטעמים משקיים היו פתח להשתמטות53.
יוסף יזרעאלי ,חבר הוועד הפועל של "מרכז המפקד לשרות העם" ובאותה עת
המזכיר הכללי של משרד הביטחון ,התייחס באוקטובר 1948להשפעות השחרורים
מגיוס על הרגשת הסולידריות והלכידות החברתית:
הצבור הרחב ,החיילים ומשפחות החללים ,בקצור-מרביתו של הישוב
מתחילים לאבד את אמונם בזה שהגיוס מתנהל בצורה השוה לכל נפש .מאות
מתרוצצים ממשרד למשרד ,משר אל שר ,משיגים פתקאות והמלצות ובכל
הדרכים משתחררים מגיוס .קשה לתאר את הדמורליזציה הנגרמת על ידי
כך54.
פרוטוקול ישיבת מועצת המדינה הזמנית.9.9.1948 , 52
53
ראו את מכתבו של אבניאל ,יושב ראש הוועד הפועל של מרכז המפקד לשירות העם ,שנשלח
לשר הביטחון ב ,2.6.1948-א"צ.580/56/190 , 54
מיוסף יזרעאלי לולטר איתן ,1.10.1948 ,שם.
33
