Page 67 - בחזית העורף / משה נאור

‫פרק ראשון‬

‫המגויסים תוך כדי יצירת מנגנון משותף של ועד מקומי וולונטרי‪ ,‬שאת פעילותו‬
‫תיאם וריכז ועד יישובי‪ .‬לאחר השינוי בשיטת התשלום באוגוסט ‪ 1948‬שיתפו משרד‬
‫האוצר ומשרד הביטחון פעולה עם הוועד היישובי למען המגויס ומשפחתו‪ .‬הבעיות‬
‫שעוררה שיטת התשלומים והניסיון להבטחת תרומות מחו"ל המחישו את המלכוד‬
‫שהייתה נתונה בו ממשלת ישראל מבחינה תקציבית‪ .‬התשלום למשפחות החיילים‬
‫הכביד על התקציב‪ ,‬אך המלחמה חייבה את הגדלת מצבת כוח האדם של צה"ל ואת‬
‫גיוסם של בעלי משפחות‪ .‬ההוצאות לטיפול במשפחות המגויסים כחלק מהחזקתו‬
‫של "צבא העם" היו מן הגורמים שאיימו על יכולתו של תקציב המדינה להמשיך‬

‫לממן את המלחמה המתמשכת ולשאת בנטל גיוס כוח האדם‪177.‬‬
‫ב‪ 9-‬בספטמבר ‪ 1948‬כתב דוד בן‪-‬גוריון ביומנו‪" :‬בישוב אין חרדת המצב‪ ,‬אין חיי‬
‫צנע‪ ,‬אין נכונות לשאת בעול‪ .‬יש הרגשת רווחה שהקימונו מדינה וניצחנו והתגברנו‬
‫על תוהו ובוהו"‪ 178.‬דברים אלו מבטאים את תפיסתו‪ ,‬שלפיה כל מוסדות המדינה‪,‬‬
‫הצבא והחברה חייבים היו לאמץ את הלחץ העצום ואת המתח שנדרשו להתגייסות‬
‫החברה והכלכלה לשם השגת הניצחון‪ .‬בתקופת ההפוגה השנייה בקרבות גבר החשש‬
‫שמא מצד אחד אכן יובילו הוצאות המלחמה הרבות לניצחון הצבאי המיוחל‬
‫ולהרחקת כוחות הפלישה‪ ,‬ומצד אחר תסכן החזקתו של צבא סדיר גדול את יכולת‬
‫תפקודן של המדינה ושל החברה‪ .‬בשלב זה השפיעו השיקולים הנוגעים ליכולתה‬
‫הכלכלית והחברתית של החברה להמשיך ולשאת בעול המלחמה על הצורך בהשגת‬

‫הכרעה של המלחמה‪ ,‬הדיפת כוחות הפלישה הערבים והסרת האיום הצבאי‪179.‬‬
‫בישיבת הממשלה שנערכה ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ 1948‬תיאר בן‪-‬גוריון את המצב הצבאי‬
‫ואת דאגתו מהמשך ההפוגה‪ .‬בין השאר הסביר בן‪-‬גוריון את החסרונות בהמשך מצב‬

‫ההפוגה כך‪:‬‬

‫אם מצב זה יימשך חמישה חדשים‪ ,‬לא זו בלבד‪ ,‬שנכרע תחת כובד המשא‪,‬‬
‫אלא לא נוכל לעשות שום דבר קונסטרוקטיבי‪ .‬אנו רוצים בעליה‪ ,‬בבנין‪,‬‬
‫והמצב הקיים יביא לידי הרס‪ .‬לדעתי סוף אבגוסט או מכסימום אמצע ספטמבר‬

‫‪ 177‬ההערכה בספטמבר ‪ 1948‬הייתה כי מתוך תקציב הביטחון‪ ,‬שהיה כחמישה מיליון ו‪ 500-‬אלף‬
‫ל"י בחודש‪ ,‬הוקצו כמיליון וחצי לירות לתשלום למשפחות החיילים‪ .‬פרוטוקול ישיבת הממשלה‬
‫הזמנית‪ ,20.9.1948 ,‬אמ"י‪ .‬בסיכומו של דבר‪ ,‬טופלו עד פברואר ‪ 1949‬כ‪ 56-‬אלף משפחות‬
‫חיילים‪ ,‬שהיו כ‪ 120-‬אלף נפש בתקציב של כמיליון וחצי לירות לחודש‪ .‬מדברי מרדכי שטנר‪,‬‬
‫יושב ראש הוועדה המרכזית למען משפחת החייל‪ ,‬בדיון הכנסת ‪ .10.2.1949‬פרוטוקול הדיונים‬
‫)מועצת המדינה הזמנית(‪ ,‬א‪ ,‬תל אביב תש"ח‪-‬תש"ט‪ .‬על מעמדם האישי של המגויסים ראו‪ :‬בן‪-‬‬

‫גוריון‪ ,‬יומן המלחמה‪ ,6.12.1948 ,‬עמ' ‪.867‬‬
‫‪ 178‬בן‪-‬גוריון‪ ,‬יומן המלחמה‪ ,9.9.1948 ,‬עמ' ‪.679‬‬
‫‪ 179‬עוד בנושא זה ראו‪ :‬יצחק גרינברג‪" ,‬השפעת האילוץ הכלכלי על מבצעי ההכרעה במלחמת‬
‫העצמאות – מבט נוסף"‪ ,‬קדיש‪ ,‬מלחמת העצמאות‪ ,‬עמ' ‪.800-793‬‬

‫‪60‬‬