Page 72 - בחזית העורף / משה נאור
P. 72

‫"שוויון בקרבן"‪ :‬התגייסות כלכלית‬

‫פירושים‪ .‬הפירוש האחד‪ :‬שאין בתוכנו אף אחד‪ ,‬בין אם הוא גר בתל‪-‬אביב‪ ,‬זו‬
‫אשר אנחנו – תושבי חוץ‪ ,‬תושבי ירושלים ונקודות אחרות – מעריכים כעורף‬
‫עמוק‪ ,‬בה בשעה שאנחנו נמצאים בחזיתות ]‪ [...‬שיוכל להשתמט מלהשתתף‬
‫במלחמה זו‪ ,‬מלשאת בכל סכנותיה‪ .‬יש לזה פירוש שני והוא‪ :‬שהמלחמה‬
‫הזאת מקיפה את כל שטחי חיינו‪ ,‬ובין אם זה נוגע לאספקה‪ ,‬בין אם זה נוגע‬
‫להובלה ובין אם זה נוגע לייצור – השפעת המלחמה תלך ותגדל ]‪ [...‬אנחנו‬
‫נמצאים בתנאים של מלחמה טוטלית‪ ,‬בשינויים יסודיים בהשוואה לתנאים‬
‫שבהם לחמו עמים אחרים‪ .‬בן‪-‬גוריון נגע בשינויים אחדים‪ .‬אין לנו כלי שלטון‬
‫לעת עתה‪ ,‬שיתנו לנו אפשרות לארגן את המלחמה‪ .‬יתר על כן‪ :‬השלטון בארץ‬
‫נמצא בידי ממשלה שהיא עוינת לנו ומפריעה למלחמתנו זו‪ .‬זה מגביר את‬

                            ‫הקשיים‪ .‬אין לנו ברירה ונצטרך לעמוד גם בזה‪6.‬‬

‫מלבד השימוש ברטוריקה מגייסת‪ ,‬כלל המאמץ לרתום את החברה למאמץ‬
‫המלחמתי גם היבט ארגוני‪ .‬תהליך ההתגייסות חייב היערכות מתאימה של מוסדות‬
‫היישוב‪ .‬המסגרת‪ ,‬שאפשרה את ניהולו של תהליך ההתגייסות החברתית והכלכלית‪,‬‬
‫הייתה בשלב ראשון הכרזתו של משטר חירום ביטחוני וכלכלי‪ .‬מאוחר יותר נדרשה‬
‫הקמתה של מערכת ניהול וארגון‪ ,‬שהייתה אמורה לאכוף משטר ביטחון והתגייסות‬
‫ואת מצב החירום‪ .‬אפיק הפעולה המרכזי שעמד לרשות המוסדות הלאומיים עד‬
‫הקמת מדינה ריבונית היה הארגון הפנימי של היישוב‪ ,‬ובכללו הממשל המקומי‬
‫היהודי‪ ,‬מוסדות המשק ההסתדרותי והמשק הפרטי‪ .‬חשיבותם של אלה גברה בשלב‬
‫שהיו מוסדות הממשל המרכזי הבריטיים מצויים בתהליך היחלשות והתפרקות‪,‬‬
‫ומשנעדרו המוסדות הלאומיים של היישוב‪ ,‬שקיבלו בהדרגה תפקידי שלטון‪,‬‬
‫סמכויות וכלים של ממשל ריבוני‪ .‬כשם שהיה גיוס כוח האדם מבוסס בראשיתו על‬
‫התגייסות אישית והתנדבותית‪ ,‬כך גם גיוס הכלכלה לטובת המאמץ המלחמתי החל‬
‫כמפעל המושתת על התנדבות‪ .‬התחום הכלכלי‪ ,‬כמו תחומים רבים אחרים שנגעו‬
‫לתהליך ההתגייסות‪ ,‬שילב בין הפניית מאמצים ומשאבים להשגת הניצחון הצבאי עם‬
‫הקדשת תשומת לב ואמצעים רבים להסדרת ביסוס ממשל עצמאי וריבוני‪ .‬במרכזו‬

            ‫של המאמץ הכלכלי עמד הניסיון להקמת מפקדה כלכלית לשעת חירום‪.‬‬
‫ועד הביטחון‪ ,‬כגוף משותף של הסוכנות היהודית והוועד הלאומי‪ ,‬פעל למען‬
‫ניהול ההיערכות הביטחונית ופיקח על גיוס כוח האדם והמשאבים לטובת המאמץ‬
‫המלחמתי; וּועדת המצב הופקדה על תיאום התחומים הכלכליים‪ 7.‬למרות פעילותה‬
‫של ועדת המצב כגוף מתאם ומרכז בתחום הכלכלי‪ ,‬פעלו דוד בן‪-‬גוריון ואליעזר‬

                                        ‫‪ 6‬מדברי אליעזר קפלן‪ ,‬דיון מועצת מפא"י‪ ,6.2.48 ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 7‬דוח על פעילות ועדת המצב‪ ,22.2.1948 ,‬אמ"י‪ ,‬חטיבה ‪ ,41‬ג ‪ ,110‬תיק ‪ .14‬על ועדת המצב ראו‬

                                                             ‫לעיל‪ ,‬הערה ‪ 84‬בפרק הראשון‪.‬‬

‫‪65‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77