Page 26 - מקוואות עם אוצר מהטיפוס של שתי בריכות שנקב או צינור מחבר ביניהן בימי הבית השני והמשנה
P. 26

‫קתדרה ‪ 26‬אשר גרוסברג‬

‫זאת מעידה שהחלופה של בריכה קטנה של מים שאובים לא הייתה רלוונטית לבוניהם‪ ,‬ולכן הם בנו‬                                          ‫איור ‪ :13‬מקווה‬
‫מקוואות במבנה המוכר לנו‪ ,‬כדי להיטהר במים לא שאובים‪ .‬הממצא הרב של המקוואות ותפוצתם‬                                          ‫‪ A5‬בבניין המערבי‬
                                                                                                                            ‫ברובע ההרודיאני‬
                                ‫הנרחבת מעידים שההלכה שפסלה מים שאובים הייתה נחלת הכול‪.‬‬                                    ‫בירושלים העתיקה‪,‬‬
‫אחד המאפיינים של מקוואות הטוהרה הוא אגן עמוק בתחתיתם‪ ,‬שנוצר על ידי גובהה החריג של‬                                          ‫מבט למערב‪ .‬שימו‬
‫המדרגה התחתונה — כ־‪ 70‬ס"מ בממוצע‪ 87.‬במקווה ‪ A5‬בבניין המערבי ברובע ההרודיאני‪ ,‬גובהה של‬                                     ‫לב למשטח העמידה‬
‫המדרגה התחתונה ‪ 94‬ס"מ‪ ,‬בעוד שגובהן של המדרגות‬                                                                              ‫הרחב ולאגן הנמוך‬
‫האחרות אינו עולה על ‪ 30‬ס"מ (איור ‪ 88.)13‬גם‬                                                                                  ‫בתחתית המקווה‬
‫במקווה משלהי ימי בית שני שנחשף בחורבת בית לויה‬
‫שבשפלת יהודה‪ ,‬גובהה של המדרגה התחתונה כמטר‪,‬‬
‫בעוד שגובהן של שש המדרגות שמעליה ‪ 30‬ס"מ‪89.‬‬
‫הירידה לאגן שעומקו ‪ 70‬ס"מ ואף יותר מכך ובמיוחד‬
‫העלייה ממנו לא היו אפשריים לטובל הממוצע‪90.‬‬
‫בניית האגן גם תמוהה לנוכח המדרגות הנוחות שנבנו‬
‫במקוואות‪ .‬לכן יש לחפש את ההסבר לבניית האגן‬
‫הנמוך בהלכות מקוואות‪ .‬מסתבר שאגן זה נבנה כדי‬
‫לשמש כמאגר בסיסי של מים כשרים בכמות העולה‬
‫על ‪ 40‬סאה‪ ,‬מאגר שלא רוקן‪ .‬כדי לאפשר החלפה של‬
‫המים במקווה רוקנו את מימיו עד האגן הנמוך ואז‬
‫הוסיפו להם מים שאובים‪ ,‬ואלה הוכשרו במגעם עם‬
‫המים הכשרים שבאגן‪ .‬תפוצתם הרבה של מקוואות‬
‫עם אגן נמוך מעידה כי גם ההלכה שמאפשרת הכשרת‬

                    ‫מים שאובים הייתה נחלת הכול‪.‬‬
‫גם הלכות אחרות שקשורות לאפשרויות ההכשרה‬
‫של מקווה אחד ממשנהו‪ ,‬ושהובאו לעיל‪ ,‬אך אינן‬
‫מיוחסות לחכמים שחיו בימי בית שני‪ ,‬באות לביטוי‬
‫בממצא הארכיאולוגי של מקוואות מימי בית שני‪,‬‬
‫והוא מעיד שהן נהגו כבר אז‪ .‬כך הם שני המקוואות שנבנו בהרודיון על ידי המורדים‪ ,‬שיש בהם‬

                                             ‫השקה תחתית בין שתי בריכות שנמצאות זו מעל זו‪91.‬‬

                                                                                                         ‫‪ 	87‬שם‪ ,‬עמ' ‪.58‬‬
                                                 ‫‪ 8	 8‬תודתי להלל גבע ממשלחת החפירות לרובע היהודי על נתונים אלה‪.‬‬
     ‫‪ 	89‬י' קלמן וא' גוטפלד‪' ,‬צפונות חורבת בית לויה‪ :‬סיכום עשר שנות חפירה'‪ ,‬קדמוניות‪( 158 ,‬תש"ף)‪ ,‬עמ' ‪.111–99‬‬
‫‪ 9	 0‬לכן אין לקבל את הצעתו של רייך שהאגן הנמוך שימש כאגן טבילה לאחר שירדו פני המים‪ .‬ראו‪ :‬רייך (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)1‬‬
‫עמ' ‪ .59‬לו זה היה ייעודו של האגן הנמוך‪ ,‬היו בונים לכל רוחבו מדרגות במבנה ובממדים זהים לאלו של שאר מדרגות‬

                                                                                                             ‫המקווה‪.‬‬
                                                           ‫‪ 9	 1‬על המקווה השני ראו‪ :‬גרוסברג ואחרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)12‬‬

‫קתדרה ‪ ,175‬ניסן תש"ף‪ ,‬עמ' ‪28-1‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28