Page 3 - ETMOL_105
P. 3
נביאים
ומדינאים
הנניאים לחמו למען צדק ומוסו ,אנל "”C#
הם נאנקו גם נזירה המדינית :בשלהי
מלנות יהודה יצאו יומיהו ויחזקאל
נחויפות נגד הקשרים עם מצדים
כתובת בבלית מי מי נבוכדנאצר המספרת על כיבוש ירושלים מאת אברהם
כרגיל לגבי תקופת המקרא ,על עקבי ההשתלשלות עם התפוררותה של האימפריה האשורית בשלהי המאה
ההיסטורית ברווחי-זמן קטנים מאוד ,בגבולות של שנה ה־ 7לפני הספירה ,לאחר שהטילה את חתתה על סוריה
וארץ־ישראל במשך 300שנה בקירוב ,ועם נצחונותיו
אחת ואפילו של חודש ושל ימים בלבד. המזהירים של נבוכדנאצר הצעיר בקיץ ,605נקלעה יהודה
יהודה עמדה אז ,וביתר שאת מאשר בכל זמן קודם לכך, למאבק הגדול שפרץ בין הממלכה הניאו״בבלית ובין
במלכוד של כוחות דו-קוטביים ,כדבריו של ירמיהו ,בעניין מצרים .שתי הממלכות היו בחזקת תופעה מדינית חדשה
התקופה הנדונה ,המביעים את הרעיון בצורה מטפורית: ורעננה במזרח הקדום .הניאו־בבלים ,או ביתר דיוק
״ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי עזחור ,ומה לך לדרך הכשרים ,היו זה מקרוב לגורם מדיני וצבאי מכריע
אשור לשתות מי נהר״ )ירמיה ב ,יח( :״מה תזלי מאד במסופוטמיה ,ואילו מצרים ,שזנחה למשך תקופה ארוכה
לעזנות את דרכך ,גם ממצרים תבעזי כאשר בשת מאשור״ את מדיניות ההתפשטות למזרח ,חידשה בשושלת הכ״ו את
מעורבותה באסיה -כל פרעה ופרעה לפי ההזדמנויות
)שם שם ,לו(. שנקרו לו .המאבק בין שתי המעצמות התנהל לסירוגין
הקצב המהיר של נדנדת הכוחות בזירה הבין-לאומית באמצעות התמודדות צבאית גלויה ובאמצעות ״מלחמה
תבע ממנהיגי יהודה בשני העשורים האחרונים לקיום קרה״ או ״שלום קר״ .המדינה הקטנה יהודה ,השוכנת
הממלכה כושר תמרון ויכולת הסתגלות יוצאי-דופן ביחסי בצומת גיאופוליטי רגיש במיוחד ,היתה מושפעת מאז
החוץ ,כדי להתמודד עם המצבים השונים .בפרק-זמן בן ומתמיד ממערכת הכוחות הבין״לאומית ,ועתה נודע להשפ
עשרים שנה נגררה יהודה שש פעמים לתפניות חדות
במדיניות החוץ שלה של חילופי אמונים בין שני המחנות - עה זו משקל מכריע לעצם קיום הממלכה.
מצרים ובבל .במלים אחרות :האוריינטציה המדינית השתנ על תקופה רבת מתח זו עומד לרשותנו שפע של מקורות
הממחישים בפירוט רב את ההשתלשלות המדינית החיצונית
תה ביהודה כל שלוש שנים בממוצע. ואת הפעילות הפנימית ביהודה :בנוסף לספרי מלכים
ודברי-הימים מהדהדת סערת הימים ההם בייחוד בספר
הקרב במגידו ירמיהו ,ובנוגע לשנים האחרונות של הבית הראשון אף
בספר יחזקאל .ידיעות משלימות מפוזרות זעיר פה זעיר שם
את שרשרת הזעזועים שפקדה את יהודה מן הדין לפתוח בספרי ההיסטוריה של היוונים ,כגון הרודוטוס ובירוסוס,
בקרב מגידו בקיץ 609לפני הספירה ,אם כי אירוע זה חל ואצל יוסף בן״מתתיהו .הממצא הכתוב העברי עשיר ומגוון
שנים מספר לפני שיהודה נקלעה ללחץ הישיר של ההתנג עתה יותר מכל תקופה קודמת והעדות הארכיאולוגית גם
שות המצרית-הבבלית .ברם ,שמא כבר באותה שעה
השפיעו ניצני המערך הדו-קוטבי על שיקוליו של המלך היא משקפת את הקורות ביהודה באחרית ימיה.
יאשיהו לבלום בבקעת מגידו את צבא פרעה נכו ,שחש אל אולם הפרספקטיווה הנאותה להערכת הנסיבות ההיסטו
הפרת לעזרת ממלכת אשור הגוססת מחמת הנפת הזרוע ריות שבהן נתון היה גורלה של יהודה ושהנחו את מדיניות
הבבלית .אמנם אין לדעת אם צעדו של יאשיהו נבע שליטיה עולה בעיקר מן המקורות שמעבר לארץ-ישראל,
מתוכנית אסטרטגית כוללת ,שתוכננה מראש בין יהודה בראש ובראשונה מן הכרוניקות הניאו-בבליות ובמידה
לבבל ,אך תוכנית מעין זו היא בגדר האפשר .מכל-מקום, פחותה מן התעודות המצריות .כללו של דבר ,השפע והמיג-
פרשת מגידו היא דוגמה נדירה של נקיטת יזמה צבאית וון של התיעוד העומד לרשותנו מעלה תמונה ססגונית
נועזת שלמדינה קטנה כלפי מעצמת-על .למרות הכשלון אין ורצופה של מהלך האירועים בשנותיה האחרונות של
לראות בצעדו של יאשיהו מעשה התאבדות ,כסברה ממלכת יהודה שלא ידענו כמותה לגסי תקופות אחרות
בתולדות ישראל בימי המקרא .ניתן לנו להתחקות ,שלא