Page 8 - ETMOL_105

‫חזונו של וייצמן‬

‫וייצמן העריץ את אנשי העליה השלישית‬
‫וראה במתיישבים ובמדענים את חלוציה‬

‫של ארץ ישראל! חשש מפני חידוש‬
‫אורחות״גלות‬

‫מאת יוסף גורני‬

‫הכמיהות‪ ,‬הרעיונות והתוכניות היה מן הראשונים אשר תפסו את וייצמן יכול היה לראות בה עדות‬
‫האוטופיות היו בני לוויה לציונות מרא­ ההשלכה ואת המשמעות ההומניסטית לשירות שיש בכוחו להעניק למפעל‬
‫שיתה בתחום החברה והכלכלה ובמאב­ של תיאוריית איינשטיין בדבר קיום החברתי הנעלה‪ ,‬שהוא היה מנהיגו‪.‬‬
‫קים המדיניים‪ .‬אפשר להבחין בשלושה האחדות בין אנרגיה לבין חומר‪ .‬לפיכך קציר רואה בוייצמן את תלמידו של‬
‫שלבים ב״אוטופיה הציונית״‪ ,‬בין היה וייצמן סבור כי בתקופת המדע אחד‪-‬העם‪ ,‬מבחינת החשיבות שייחס‬
‫התעוררות חיבת‪-‬ציון לבין הקמת המודרני‪ ,‬כאשר תורת ההיגיון נעשתה וייצמן למדע כשירות לחברה וכמגלם‬
‫המדינה ושנותיה הראשונות‪ .‬בשלב למדע מעשי והפיסיקה היתה לתורה את המאמץ האנושי‪ .‬וייצמן עצמו מעיד‪,‬‬
‫הראשון עורר רעיון ״החברה החדשה״ תיאורטית‪ ,‬הולך החיץ בין רוח האדם כי מצא באחד‪-‬העם הוגה דעות בעל‬
‫יושר אינטלקטואלי נדיר ומידה מוסרית‬ ‫נוסח חיבת‪-‬ציון את התנועה הלאומית‪ ,:‬לבין עולם החומר ומטשטש‪.‬‬
‫גבוהה ועל‪-‬כן כאשר יסד אחד‪-‬העם את‬ ‫בהמשך‪ ,‬מימי הרצל‪ ,‬באה ההסתדרות‬
‫אגודת בני‪-‬משה‪ ,‬בית האימונים של‬ ‫המדינית להבטיח את הקמתה של החב­‬
‫כמה מנהיגים ציוניים ברוסיה‪ ,‬שם את‬ ‫רה החדשה; ובשלב השלישי הבטיחו‬
‫הדגש על השלמות המוסרית‪ .‬בעקבות‬ ‫חלק מתרבות האדם‬ ‫הכלים האירגוניים שהקימה החברה‬

‫אחד‪-‬העם אמר וייצמן כי עיקרה של‬ ‫החדשה את הקמתה של המדינה‪ .‬כך‬
‫מצויים יסודות אוטופיים במרכז הרוחני המדע נעשה אפוא לחלק בלתי נפרד הציונות הוא שילוב בין המעשה היוצר‬
‫שהוא חברה איכותית‪ ,‬של אחד‪-‬העם‪ :‬של תרבות האדם‪ ,‬ביטוי נוסף למאמץ לבין הפעולה המדינית‪ ,‬ושניהם צריכים‬
‫בעתידנות‪ ,‬המשורטטת בדקדקנות‪ ,‬של האינטלקט האנושי להבין את עצמו ואת ״חיזוק מוסרי של ההכרה היהודית״‪.‬‬
‫הרצל‪ :‬בדמותו של איש ההדר‪ ,‬של היקום‪ .‬על פי השקפתו זו‪ ,‬האחריות של הציונות המעשית‪ ,‬המוסרית‪ ,‬המד­‬
‫ז׳בוטינסקי‪ ,‬ובמדינת המופת‪ ,‬של בן‪ -‬המדען כלפי החברה אינה נקבעת על‪ -‬עית והמדינית של וייצמן‪ ,‬הביאה אותו‬
‫ידי סיבות מעשיות ותועלתיות בלבד‪ .‬אל האוטופיה של תנועת העבודה‬ ‫גוריון‪.‬‬
‫בחבורה זו בולט חיים וייצמן כבעל וייצמן האמין כי האחריות החברתית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כתופעה אנושית‬
‫חזון ״אוטופי‪-‬אליטיסטי״‪ ,‬ששורשיו של המדען נובעת מן העובדה‪ ,‬שהמדע וכרעיון‪ .‬דרכו אל תנועה זו היתה קצרה‬
‫נעוצים הן בתורתו הלאומית‪-‬המוסרית הוא חלק מן המאמץ האנושי הגדול‪ ,‬ומהירה‪ ,‬אולם לא פשוטה‪ .‬אנשי העליה‬
‫של אחד‪-‬העם‪ ,‬הן בתפיסתו המדעית ואין להפריד בינו לבין התרבות של השניה‪ ,‬שפגש בארץ‪ ,‬לא עוררו בו‬
‫הכוללת והן בקשריו הרגשיים‪ ,‬הרעיו­ זמנו‪ .‬מדען הוא אפוא יליד החברה‪ ,‬חלק כבת רב‪.‬‬
‫יחסו אל הקבוצות השיתופיות‪ ,‬שבהן‬ ‫ניים והפוליטיים עם תנועת הפועלים בלתי נפרד ממנה‪ ,‬ומשרתה כאחד‪.‬‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ .‬גם אם וייצמן לא נטה ‪ -‬על כן כבר מראשית פעולתו בתנועה ביקר לראשונה בשנת ‪ ,1919‬היה‬
‫בניגוד למנהיגים אחרים ‪ -‬לשרטט הציונית‪ ,‬עוד בהיותו מתמחה בכימיה‪ ,‬תחילה ביקורתי מאוד‪ .‬הוא מצא בקבו­‬
‫תמונה כוללת של החברה העתידה‪ ,‬הרי תיכנן וייצמן וגם חלם להעמיד את צות ״מידה גדושה של התבוללות‬
‫מעשיו ודבריו בתחום זה מצטרפים כדי המדע לרשותו של מפעל הבניה בארץ‪ -‬רוסית‪ .‬כיתתיות המוליכה לקנאות״‪.‬‬
‫שלמות אחת‪ .‬ליד הרצל‪ ,‬המדינאי‪ -‬ישראל והתעניין בכך בביקורו הראשון ואמר כי ״הילדים בדגניה עושים רושם‬
‫הסופר‪ ,‬ליד ז׳בוטינסקי‪ ,‬המדינאי‪ -‬בארץ‪ ,‬בשנת ‪ .1907‬ניתן אולי לומר‪ ,‬כי כאילו גדלו בבית‪-‬יתומים‪ .‬שכן קיים‬
‫המשורר‪ ,‬וליד בן‪-‬גוריון‪ ,‬המדינאי‪ -‬יד הגורל זימנה את המאורעות והעניקה ניגוד בין חייה הפנימיים של הקבוצה‬
‫היוצר ‪ -‬עמד גם וייצמן‪ ,‬המדינאי‪ -‬לוייצמן את הזכות להשתמש בתגליתו שם לבין המשפחה״ וגילה אצל‬
‫המדען‪ ,‬כמי שהאוטופיה לא היתה ממנו המדעית‪ ,‬שעזרה למאמץ המלחמתי של המתיישבים ״העדר משמעת והעדר‬
‫והלאה‪ .‬זאת אף‪-‬על‪-‬פי שהיה המעשי אנגליה במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הבנה לגבי דברים חיים״‪ ,‬ולא נרתע‬
‫בתור מפתח שפתח לפניו את דלתות מלהגדירם כ״ברית הממורמרים״‪ .‬עם‬ ‫שבראשי התנועה‪.‬‬
‫אהרן קציר כותב במסתו על חיים המדינאים בבריטניה‪ .‬ואף‪-‬על‪-‬פי שלא זאת‪ ,‬כבר אז הגיע וייצמן למסקנה‪ ,‬כי‬
‫וייצמן‪ ,‬״חזון מול דמיון״‪ ,‬כי וייצמן בזכותה ניתנה הצהרת‪-‬בלפור‪ ,‬הרי ״הקבוצה טבעית ולא מלאכותית״‪ ,‬וזאת‬

‫‪8‬‬