Page 13 - ETMOL_105
P. 13

‫לא מצוינת‪ ,‬אך לפי תוכן המודעות ראה‬
‫המדריך אור בשנת ‪ .1908‬הוא אמנם‬
‫הודפס ביידיש‪ ,‬אבל רבות מן המודעות‬
‫והמפתח‪ ,‬וכמוהם מפת ירושלים‪ ,‬הם‬
    ‫בעברית‪.‬‬

‫לירושלים מומלץ לנסוע ברכבת‬
‫ולחזור ליפו בעגלה‪-‬כרכרה‪ .‬לירושלים‬
‫מיוחד מקום רב במדריך‪ :‬מוסדות‬
‫היישוב )הישן והחדש(‪ ,‬הכוללים‬
‫תלמודי‪-‬תורה וישיבות‪ .‬פרק שלם‬
‫מיוחד למושבות שהומלץ לבקרן בדרך‬
‫חזרה ליפו‪ ,‬ולאחר מכן כמה שורות על‬
‫הדרך מיפו לחיפה‪ .‬הגליל אינו נכלל‬
    ‫במדריך‪.‬‬
‫משנת ‪ 1907‬הופיעו כמה מהדורות‬
‫)אחת גם לאחר הכיבוש הבריטי( של‬
‫מדריך ארץ‪-‬ישראל הכתוב גרמנית‬
‫בידי העסקן הציוני דוד טריטש‪ ,‬שביקר‬
‫פעמים אחדות בארץ לפני קום המדינה‪,‬‬
‫השתקע ונפטר בה‪ .‬היתה כוונה להוצי­‬
‫או גם בעברית‪ ,‬ביידיש וברוסית‪.‬‬
‫מדריך זה שונה לא במעט מקודמיו בכך‬   ‫מורה־הדדך העגרי הראשון מאת מ‪ .‬לונץ‬     ‫מורה־דרך בצרפתית‬

‫שהנושאים ההיסטוריים והארכיאולו­‬     ‫כבר ניתן להגיע ליפו בתוך ‪ 9-8‬ימים‪.‬‬     ‫של מחברם של מורי״דרך לארצות‬
‫גיים מפנים את מקומם למידע שימושי‬    ‫ההפלגות באוניות של ה״ללויד״‬            ‫רבות ועל שמו מכונה לעתים ספר‬
‫מחיי היום‪-‬יום‪ ,‬כגון נתונים חשובים‬   ‫האוסטרי התקיימו כל שבוע‪ ,‬הלוך‬          ‫מורה־הדרך ‪ -‬״בדקר״‪ (.‬במדריך מצוי­‬
‫של חיי המסחר והכלכלה‪ ,‬החקלאות‪,‬‬      ‫וחזור‪ .‬בין נמלי העגינה האחרונים )או‬    ‫נת לראשונה האפשרות לנסוע בכביש‬
‫המלאכה‪ ,‬התעשיה והתחבורה‪ ,‬אגב‬        ‫הראשונים בדרך חזרה( נזכר נמל חדש‬       ‫יפו‪-‬ירושלים‪ .‬נזכרים בו שני האומני‪-‬‬
                                    ‫‪ -‬שהוקם עם חפירת תעלת סואץ ‪-‬‬           ‫בוסים )דליז׳נסים( היוצאים מדי יום‬
     ‫הדגשת השתקפותם בחיי היישוב‪.‬‬                                           ‫ביומו בשני הכיוונים‪ .‬מחבר הספר‬
‫עם הכיבוש הבריטי ותום מלחמת‬                                    ‫פורט״סעיד‪.‬‬  ‫ממליץ להימנע מלעשות את הדרך מיפו‬
‫העולם הראשונה תיכנן ועד הצירים‬
‫להוציא מורי דרך של ארץ‪-‬ישראל‬                                               ‫לירושלים )‪ 12‬שעות נסיעה נטו(‪ ,‬ביום‬
‫ושכנותיה‪ .‬בפועל ראה אור רק החלק‬     ‫המדריכים של לונץ‬                       ‫אחד‪ ,‬אלא ללון ברמלה או בשער״הגיא‬

‫הראשון‪ ,‬שנכתב בידי המורה הוותיק‬                                            ‫)אכסניה השייכת ליהודי( ולהגיע‬
‫לירושלים ביום המחרת אחר הצהריים‪ .‬בשנת תרל״ו )‪ (1876‬פירסם לונץ את ח‪.‬א‪ .‬זוטא והארכיאולוג א‪.‬ל‪ .‬סוקניק‪.‬‬
‫הספר מלווה במפות‪ ,‬בתרשימים ובתי­ ״נתיבות ציון וירושלים״‪ ,‬המיוחד כולו שמו המלא של מורה הדרך הוא‪ :‬״ארצ­‬
‫אורים מפורטים של אתרים ומוסדות לירושלים‪ .‬בעת חיבור הספר היה המח­ נו‪ ,‬מורה דרך בארץ‪-‬ישראל והארצות‬
‫בעיר‪ .‬במפת ירושלים צוינו חמש בר צעיר מאוד‪ ,‬בן ‪ .21‬שנים אחדות הגובלות בה‪ ,‬חלק א׳ ירושלים וסביבו­‬

                                 ‫טחנות‪-‬רוח )אחת במשכנות שאננים אחר‪-‬כך איבד את מאור עיניו והמשיך תיה״‪.‬‬
‫וארבע בתחום רחביה של ימינו(‪ ,‬אך להדריך סיורים‪ .‬זהו למעשה המדריך בראשית תקופת המנדט הופיע חיבו­‬
‫חסרה הטחנה השישית שנמצאה במוש­ השיטתי הראשון של ירושלים שראה רו של ישעיה פרם‪ ,‬חוקר ארץ‪-‬ישראל‬
‫אור בעברית והראשון המתאר את בן היישוב הישן ‪ -‬״ארץ‪-‬ישראל‬                    ‫בה הגרמנית‪.‬‬
‫יתרונו של ה״בדקר״ שיצא לאור העיר ואתריה מנקודת ראות יהודית‪ .‬וסוריה הדרומית‪ ,‬ספר המסעות״‪ .‬הוא‬
‫בלייפציג‪ ,‬בהשוואה למדריך של אחרי כן כתב לונץ מדריך כללי של נכתב לפי הזמנתה של חברת ״אכספרס‬
‫מייסטרמן‪ ,‬הוא באופיו הכללי‪ ,‬ללא הארץ‪ ,‬שהופיע בתרנ״א )‪ .(1891‬המד­ ארץ‪-‬ישראל״ וראה אור בשנת‬
‫דגש מיוחד על מקומות קדושים ובלי ריך שראה אור במתכונת של ספר כיס‪ ,‬תרפ״א‪ .1921-‬הספר הכיל יותר מ‪400-‬‬
‫משוא פנים לדת זו או אחרת‪ .‬המדריך מכונה ״מורה דרך בארץ‪-‬ישראל עמודים ונדפס בוינה‪ .‬מדריך זה המלווה‬
‫כתוב בלשון קולחת ובהירה‪ ,‬תמציתית וסוריה״‪ .‬אף שהוא נכתב בהשראת בציורים ובמפות‪ ,‬הוא מורה‪-‬הדרך‬
‫ועניינית‪ ,‬אגב הבחנה מדוקדקת בין ה״בדקר״‪ ,‬עיקר עניינו ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬העברי ה״מודרני״ הראשון של הארץ‪.‬‬
‫בימי השלטון הבריטי‪ ,‬בתקופה‬          ‫עיקר לטפל‪ .‬אין תימה אפוא שהוא היה אתריה היהודיים ומושבותיה‪.‬‬
‫חיש קל למדריך הפופולרי ביותר של חשוב מאוד החלק הכללי‪ ,‬והידיעות המנדטורית יצאו לאור ״מדריך ארץ‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬תורגם ללשונות רבות‪ ,‬המעשיות שבו‪ :‬מידות ומשקלות‪ ,‬ימי ישראל״ מאת זאב וילנאי ובהשתתפות‬
‫שוק‪ ,‬מחירי מצרכים‪ ,‬שכר עבודה וערך ד״ר א‪ .‬בונה )‪ .(1935‬בשנת ‪ 1938‬יצא‬        ‫וזכה למהדורות רבות‪.‬‬
‫ספר הדרכה אחר כתוב גרמנית הוא הכספים‪ .‬בספר פירוט סדרי דואר מורה‪-‬דרך בשני כרכים מאת פנחס כהן‬
‫של יוהן פהרנגרובר‪ .‬שנכתב כנראה וטלגרף ומחיריהם‪ ,‬תיאור ״נימוסי ודוד בנבנשתי‪ .‬אחריהם הוציא זאב‬
‫בשנים ‪ .1880-1879‬בשנים אלו עסק הערבים״‪ ,‬מלים ערביות שימושיות וילנאי מורה‪-‬דרך בן שלושה כרכים‪,‬‬
‫המחבר בסיורים‪ ,‬הדריך צליינים ואף ושיחון בלשון זו וכן כמה מחוקי המפורט ביותר על הארץ‪ .‬בשנת ‪1940‬‬
‫זכה לתואר‪ ,‬או לכינוי אבו‪-‬ספר )אבי תורכיה‪ .‬במדריך פרק שימושי על יצא לאור מורה‪-‬דרך באנגלית‪ ,‬מיועד‬
‫הסיורים‪ ,‬הסיירים(‪ .‬הספר הוא נדיר הנסיעה באוניה מאודיסה ליפו המגיעה לאנשי הצבא האנגלים‪ ,‬מאת שני חוקרי‬
‫הארץ הנודעים פרופ׳ בנימין מייזלר‬    ‫ונראה שיצא במספר עותקים מצוצמם אליה מקץ היום ה‪ 11-‬להפלגה‪.‬‬
    ‫מדריך לא גדול ביידיש נכתב והוצא )מזר( ופרופ׳ שמואל יבין‪.‬‬               ‫ביותר‪.‬‬
                                    ‫בחלק הכללי מיוחד מקום נכבד בידי א‪ .‬גרייבסקי‪ ,‬בעל משרד נסיעות‬
‫לעיון נוסף‪ :‬ספר זאב וילנאי בעריכת‬

    ‫אלי שילה הוצאת ״ ארי אל׳‪/‬‬       ‫לשאלה כיצד להגיע לארץ! מטרייסט ירושלמי בשם ״תבור״‪ .‬שנת הפירסום‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18