Page 10 - ETMOL_105
P. 10
יסוד המדינה״ .לעומת זאת ,התרבות נשיא מדינת ישראל סת על חקלאות ומדע .בחקלאים ראה
העירונית עלולה להצמיח כאן ״ערים- את יוצרי התרבות העברית החדשה
מפלצות ,כאלו שאנו רואים באירופה או ובמדענים -את נושאי הקדמה למען
באמריקה .ערים-מפלצות אלו בעל החברה .הוא שלל באורח תקיף את
כורחן מורכבות ממבואות מטונפים הכלכלה היהודית המסורתית ,שהתבס
ומבתי לוקסוס ,אם לא מארמונות. סה על מסחר ותעשיה זעירה .עיסוק־
עדיין בידינו למנוע קצוות אלה בתיכנון יתר במסחר היה בעיניו משחית במובן-
ערינו וכפרינו .כפר בארץ-ישראל המוסרי הלאומי ,והשקעת המאמץ
אפשר שיהיו לו כל התכונות של העיר, בבניין תעשיה זעירה -חסרת תועלת.
מפני קרבתו אליה ,וכל הנעימויות W לדעתו ,תעשיה מעין זו לא תוכל
חיי הכפר ,הואיל והמרחקים קטנים להתפתח לאורך ימים ,משום שאין לה
סיכויים להתחרות על השווקים מחוץ
מאוד״. לארץ .על התעשיה להיות עתירת ידע,
ובעלת מוצרים איכותיים ,והתפתחותה
בצד החברה החקלאית היתה חשובה
מאוד בעיני וייצמן מערכת החינוך חייבת להיות הדרגתית.
כמבטיחה את דמותה ועתידה של המדי וייצמן ראה תחילה במכון זיו שהקים
נה .החינוך צריך להיות ממלכתי ,אי- ברחובות את המעבדה של מפעל
פוליטי ואי-מעמדי .בייחוד הוא הדגיש ההתיישבות הציונית ,ובסוף ימיו חזה
כי ״החינוך הטכני הגבוה צריך להיות אותו כמרכז המחקר המדעי במזרח-
מתוקן לפי החידושים האחרונים ומתר התיכון כולו .המדענים היו בעיניו
חב לפי צרכיה החדשים של המדינה״. לנושאי השליחות המדעית ,המעבירים
רק חינוך מעין זה יהווה יסוד לתעשיה את תורתם ממקום למקום .פרופ׳ קלדר
מתוחכמת ,לייצור סחורות איכות, השווה את המדענים של וייצמן ל״סוח-
ליושר בייצור ובמסחר ,וכמובן ,לכושר ר־י האור״ של פרנסיס בייקון ,בספרו
האוטופי״מדעי ״אטלנטיס החדשה״.
ההתחרות בשוקי-חוץ. וייצמן חזה את העילית המדעית כפוע
נסיונו של וייצמן להתרחק מן המסו לת ,כמובן ,בצד העילית החקלאית,
רת המזרח-אירופית הניע אותו להציע בייחוד זו שביישובים השיתופיים.
חוקה למדינה החדשה ,בדומה לזו בדבריו על אלה ,ולא על כלל תנועת
הנהוגה בארצות-הברית .המשטר הפועלים ,על מוסדותיה ואיגודיה המק
הנשיאותי נומק בצורך למנוע את צועיים ,לא ידע את נפשו .את אנשי
הפילוג הפוליטי המפלגתי המופרז ,אשר נהלל ,דגניה ,גבעת-ברנר ומשמר-
איפיין את התרבות הפוליטית ששררה העמק תיאר כנושאי הקרבן למען
בהסתדרות הציונית .וייצמן מדבר גם האומה ,כעובדי עבודת הקודש,
על הפרדת הדת מן המדינה ,לפי הנוסח כהרפתקנים נעלים וכפורצים מן ההווה
המיוחד לו :לדת יהיה מקום בחינוך אל העתיד .זאת לא רק מפני שהם
הדור הצעיר בבתי-הספר ,אולם על משמשים מכשיר להגשמת הציונות,
המדינה יהיה לתחום תחום ברור בין אלא משום תפיסתו החברתית היסודית:
שאיפותיה בתחום האמונה והחינוך לבין הנהגת החברה ,בכל מובניה -הכלכ
רצון השליטה שלה .ולבסוף ,וייצמן ליים והתרבותיים -חייבת לעבור מן
רצה להבטיח מראש גם את מעמדם
השווה של הערבים ,אשר יישארו העיר אל הכפר.
כאזרחי המדינה החדשה .בסיכומו של ערב הקמת המדינה כתב וייצמן את
דבר ,וייצמן חזה את המדינה ותרבותה הפרק האחרון בספרו ״מסה ומעש״ ,ובו
כגשר בין המזרח למערב ,בין אסיה ניסה לשרטט בשיטתיות ובמרוכז את
קווי דמותה של המדינה העתידה לקום.
לבין ארצות הים התיכון של אירופה. את הקטע בתוכניתו ,הדן בהתיישבות
לוייצמן ,כמו למנהיגים הציוניים החקלאית ,פתח בהצהרה אישית :״אילו
האחרים ,הצמיחו הדמיון האוטופי צריך הייתי להתחיל את חיי מחדש
והחזון כנפיים בתחום הפעולה המדיני, ולחנך שוב את בני ,אפשר שהייתי
והיו להם לעידוד בימי-קטנות אפורים, נוטה למופת של איכרינו מנהלל או
וקרן-מזבח להיאחז בה בשעת חולשה דגניה״ .מעבר לווידוי הרגשי ,היו לו
וספק .בלעדי הדמיון האוטופי אין כמה קביעות נחרצות לגבי מקומה של
להבין את הווירטואוזיות והחוצפה החקלאות בחברה .קודם כל ראה וייצמן
המדינית של הרצל ,את העוצמה האצי בעקרון את החיוב שבהתיישבות
לית של וייצמן ואת התעוזה הלוחמת הקואופרטיבית על קרקע לאומית.
שנית ,בהרחבת ההתיישבות מסוג זה,
של בן-גוריון. הוא ראה סיכוי ״ליצור שוב מין שיווי
משקל בין העיר ובין הכפר״ ,ואמר כי
לעיון נוסף :״מ סור ת והנהגה׳ /בעריכת רק ״בפינות השקטות של הכפר תפרח
ע .מלכין וז .צ חו ת הוצאת מרכז זלמן נה ותשגשגנה השפה ,השירה והספ
רות״ .על כן ,״במידה שהיישוב הכפרי
שזר גדול ומעורה ,בה במידה רחב ומוצק
10