Page 5 - ETMOL_105
P. 5
המזרח התיכון במאה ה־ 7לפני הספירה חדש והססני ״מטעם״ ,הוא צדקיהו ,הסתבכה יהודה כעבור
זמן לא רב באינטריגות בזירה הבץ־לאומית ,תככים המולי
אותו משחית עתיק יומין בהטלת מצור -הרעב הכבד כים לנקודת מפנה נוספת .צדקיהו זימן ואולי נאלץ לזמן,
שהציק לאוכלוסי ירושלים ,שרבו והלכו מפאת זרם של ועידה אנטי־בבלית בירושלים בשנת - 594/3צעד
פרדוקסלי לאינטרס האישי של המלך למרוד במעצמה
פליטים מערי השדה. שבחסדה מלך .בכנס החתרני היו מיוצגות הממלכות אדום,
עובדה שהתמיהה חוקרים היא פרק־הזמן שחלף בין מואב ועמון שבעבר הירדן ,וערי החוף הפיניקי -צור
הבקעת חומת ירושלים בט׳ תמוז )כנראה שנת (586 וצידון .לברית זו לא היה סיכוי להצליח וכן לא היה בה
והחרבת העיר -חומותיה ,בתיה ,המקדש והארמון -רק משום איום ממשי על בבל .יתר על כן ,קואליציה של שישה
כעבור חודש בז׳ או בי׳ באב .מדוע לא נחרבה העיר בעלי״ברית כזו נעדרה לכידות מבחינה מדינית וצבאית,
הפרוצה מייד לאחר חדירת צבא האויב לתוכה? נראה לי שכן כל מדינה ומדינה ממרכיבי הברית שואפת באותו זמן
שאין לזקוף את הסיבה לרוח הלחימה וההתנגדות מצד לקדם את האינטרסים הצרים שלה ודבקה בסולם קדימויות
יושבי העיר בדומה לימי הבית השני .השהיית החורבן
הסופי נגרמה כנראה מחמת ציפייתם של מפקדי צבא בבל משלה.
הכינוס האנטי־בבלי בירושלים נתלווה בפולמוס חריף
למתן גזר־הדין של נבוכדנאצר בדבר גורל העיר. בין ירמיהו לסיעת נביאי״השקר .הללו הסיתו למרד גלוי
מפקדת נבוכדנאצר שכנה באותה שעה ברבלה בארץ בנבוכדנאצר לא רק ביהודה)ירמיהו כז ,ט-טו :כח( אלא גם
חמת שבסוריה התיכונה ,דרומית לקדש על נהר אורונטס, בקרב גולי יהודה בבבל ,כפי שעולה מאיגרתו של ירמיהו
במרחק 400-350קילומטרים מירושלים או מהלך עשרה עד אל הגולה )כט ,ח-ט( .באיגרת זו נוקב ירמיהו בשמותיהם
שנים־עשר ימים בימי הקיץ הארוכים .לרבלה הובלו של שני נביאים ,שנידונו לשריפה על־ידי נבוכדנאצר ,ושל
צדקיהו ופמלייתו ,שחמקו מן הבירה בעת הבקעת החומה נביא שלישי ששיגר לירושלים כתב פלסתר נגד ירמיהו
אך נתפסו בסביבת יריחו .ברבלה נערך משפט הבגידה של )שם ,כא-לב( .נוכל לשער כי אף את הופעתו של יחזקאל
מנהיגי יהודה ,ובאותה שעה גזר ,כנראה ,מלך בבל את דין כנביא יש לראות על רקע פעילות נבואית מוגברת זו,
ירושלים לחורבן .נבוזראדן ,רב טבחים ,היינו המצביא שבדומה לירמיהו הוכיח גם הוא בדברים קשים את נביאי
העליון של צבא בבל ,נשלח לבירת יהודה כדי לבצע את
פקודת אדוניו .לפי המקורות המקראיים כדיוקם ,התאריך השקר.
של ז׳ או י׳ באב מוסב על בואו של נבוזראדן לירושלים המובהק מבין נביאי השקר שהתנצחו עם ירמיהו היה
)מלכים ב כה ,ח( .שלשלת האירועים הנזכרת הולמת יפה חנניה בן עזור ״הנביא אשר מגבעון״ .עניין מיוחד בדבר
את פרק״הזמן שחלף בין הבקעת חומת ירושלים ובין שמוצאם של שני הנביאים מערי בנימין ,שהיו קשורות
הופעתו של נבוזראדן בבירה ,שסתמה את הגולל על גורל בשושלות יריבות של כוהנים .המצע המדיני של נביאי
השקר בא לכלל ביטוי קולע בהכרזתו של חנניה במקדש
העיר. בשם ה׳ :״שברתי את עול מלך בבל .בעוד שנתיים ימים
עם כיבוש ירושלים וביטול המלוכה של בית־דוד הקיץ אני משיב אל המקום הזה את כלי בית ה׳ אשר לקח
הקץ על יהודה בתור מדינה .המציאות המרה שבה היתה נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל״ )ירמיהו
נתונה שארית הפליטה בארץ משתקפת בחזות האיומה
שנושא יחזקאל משנתבשר על״ידי הפליט מירושלים על כח ,א-ד(.
נפילת העיר :״אשר בחרבות בחרב יפולו ואשר על־פני גם הפעם עמדה בוודאי מצרים מאחורי המזימות נגד
השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר בבל ,אך אין לנו על כך ידיעות מפורשות .לעומת זה ידוע
ימותו״)יחזקאל לג ,כז והשווה ז ,טו-טז( .גורלם הקשה של שהפרעה החדש ,פסמתיך השני ,ערך סיור ראווה לארץ*
פליטי״החרב מרומז בדברי המקונן :״קלים היו רודפינו ישראל ולפיניקיה בשנת ,592ששילהב את הרגשות האנטי'
מנשרי שמים ,על ההרים דלקונו ,במדבר ארבו לנו״)איכה בבליים בקרב ההנהגה ביהודה .אולם להתקוממות גלויה
ד ,יט( .פליטים שמצאו מסתור במערות מפני חיל״האויב נגד בבל הביאה רק עלייתו של הפרעה התקיף חפרע לכס
אולי הותירו אחריהם את שתי הכתובות העבריות החרותות המלכות במצרים בשנת ,589ובכך אנו מגיעים אל התפנית
במערת-קברים ליד ח׳רבת בית-לי ,מזרחה ללכיש ,המזכי
השישית והאחרונה.
רות את יהודה וירושלים בליווי דברי תפילה. כאשר פלש נבוכדנאצר לארץ בחורף ,589/8לפי השיטה
הכרונולוגית המקובלת עלינו ,עמדה יהודה במצב חירום
לעיון נוסף :אברהם מלמט -״ישראל בתקופת המקרא״ מבית ומחוץ .מבחינה דיפלומטית וצבאית נותרה למעשה
בהוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת א״י ועתיקותיה; מבודדת בעימות עם המעצמה הבבלית )״כל רעיה בגדו
״יהוד ה בין מצרים ובבל״ מאת א .מלמט ,בתוך ״ ח קרי בה״ ,איכה א ,ב( :ואילו מבחינת מערך הפנים היתה חצויה
מלחמה״ ,מאסף א כ רו של אלעזר גלילי בהוצאת ״מערכות״ בין האידיאולוגיה של ה״נצים״ ,שדחפו למלחמה טוטלית
בבבל ,ובין ה״יונים״ ,חסידי מדיניות הפיוס והכניעה .לאור
ומשרד הבטחון. מלכוד זה יש להתפעל מיכולת עמידתה של ירושלים במצור
ארוך וקשה ,שנמשך שנה וחצי ,ולפי שיטה כרונולוגית
אחרת ,שאני מאמץ אותה ,אפילו שנתיים וחצי .אמנם
המצור הבבלי הוסר מעל ירושלים לשעה קלה כדי לקדם
את חיל המשלוח המצרי ,שהוחש באיחור ליהודה והכזיב
בכוחו ,כפי שחזו אל־נכון ירמיהו ויחזקאל .כיבוש ירושלים
היה אתגר רציני ,שאילץ את נבוכדנאצר להפעיל את טובי
מצביאיו ואת מיטב הטכניקה של קרבות מצור ,שהיתה
Tועה באותם ימים .אך הגורם שהכריע את גורל העיר היה
