Page 9 - ETMOL_105
P. 9

‫מפני שרק היא מאפשרת ליחיד להחזיק‬
                                                                  ‫מעמד בשממה‪ ,‬ומפני ש״בניגוד ליחיד‪,‬‬
                                                                  ‫החלש‪ ,‬הגוף הקולקטיבי ‪ -‬חזק‪ ,‬כי הוא‬
‫‪2^3‬‬                                                               ‫נישא על גבי אידיאליזם אדיר‪ ...‬הקבו­‬

                                                                  ‫צות הן הצורות היחידות המאפשרות‬
                                                                  ‫לנו לשים את ידינו על שטחים חדשים״‪.‬‬
                                                                  ‫שום התיישבות פרטית לא תהיה מוכנה‬
                                                                  ‫לאותה מידה של סבל ושל הקרבה‬
                                                                  ‫אישית כמו חברי הקבוצות‪ .‬מכאן הגיע‬
                                                                  ‫וייצמן למסקנה‪ :‬״הקבוצה מהווה שלב‬
                                                                  ‫מעבר הכרחי‪ ,‬שדרכו נהפך הפועל‬
                                                                  ‫היהודי למתיישב‪ .‬בקרב הפועלים‬
                                                                  ‫ניכרת המגמה להיעשות איכרים־‬
                                                                  ‫זעירים‪ ,‬ואני משוכנע כי מקץ שנים‬
                                                                  ‫אחדות תיהפכנה כל הקבוצות למוש­‬
                                                                  ‫בות״‪.‬‬

                                                                  ‫הדברים הללו מדברים בעד עצמם‬
                                                                  ‫ומגמתם ברורה לחלוטין‪ .‬אולם כעבור‬
                                   ‫שנה‪ ,‬בביקורו הבא בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬וייצמן‪ ,‬בן־גוריון ושרתוק ב־‪1937‬‬
                                                                  ‫במפגשו השני עם הפועלים‪ ,‬נתחלף‬
‫וייצמן המעשי בוייצמן האוטופיסט‪ .‬בקשר זה היה נעוץ גם ממד אוטופי‪ ,‬וייצמן ראה ביישוב היהודי בארץ‪-‬‬
‫עתה פגש בסיוריו את אנשי העליה שהתבטא בדמות החברה היהודית החד­ ישראל כעין יבנה וחכמיה‪ ,‬שאותם‬
‫תירגם להתיישבות וחלוציה‪ .‬היישוב‬    ‫השלישית‪ ,‬העובדים בסלילת כבישים‪ :‬שה‪ ,‬שוייצמן צייר בדמיונו‪.‬‬
‫אלה כה עוררו את התלהבותו‪ ,‬עד וייצמן היה אדם בעל דמיון עז‪ ,‬שעל חייב להיות מופת לא רק להמוני העם‬
‫שבמכתבו אל רעייתו ורה ציין‪ ,‬כי כנפיו הרקיע אל החזון הציוני‪ ,‬ובעזרתו היהודי הנתונים במצוקה קשה‪ ,‬אלא גם‬
‫העליה הזאת הביאה לארץ‪-‬ישראל את הגה את התוכניות המדיניות ואת החלו­ לעולם כולו ‪ -‬ותנועת הפועלים בארץ‪-‬‬
‫הטיפוס האנושי היפה ביותר שקיים מות החברתיים או המדעיים‪ .‬התכונה ישראל היא המופת הזה‪ :‬משום ש״העו‪-‬‬
‫ביהדות‪ .‬״הצעירים מלאי החיים וספוגי האחרת הבולטת באישיותו של וייצמן לם נכסף וכמה לדבר מה חדש‪ ,‬טהור‪,‬‬
‫האידיאלים‪ ,‬הנכונים להקריב עצמם היא האסתטיות האצילית‪ .‬זוהי מקורה לצורה חדשה עזתוציאנו מתוך האנדרל­‬
     ‫למען העניין הלאומי הם הם עתידה של של הסלידה מהווי יהודי מזרח אירופה‪ ,‬מוסיה של ימינו״‪.‬‬
                                   ‫הציונות״‪ ,‬כתב‪ .‬בניגוד לדעתו על אנשי מחד גיסא‪ ,‬ושל המשיכה לטיפוס היהו­‬
                                   ‫העליה השניה‪ ,‬גילה וייצמן באנשי די החדש‪ ,‬היפה‪ ,‬שמצא בהתיישבות‬
                                   ‫העליה השלישית את הטיפוס של היהו­ השיתופית‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬בבואו לחופ­‬
                                   ‫די החדש‪ ,‬שהוא גם אמצעי וגם מטרה שת הקיץ לעירו פינסק‪ ,‬הגדיר אותה‬
                                   ‫של הציונות‪ .‬בהם‪ ,‬ומאוחר יותר בתנו­ כ״גל אשפה עצום״‪ ,‬ואת משכיליה‬
‫עת ההתיישבות השיתופית במשמר‪ -‬תיאר כ״אינטליגנציה של קלפים״‪ .‬על וייצמן ביטל את ״תורת השלבים״‬
‫העמק ובנהלל‪ ,‬מצא וייצמן את הנוש­ מזרח לונדון‪ ,‬משכנם של המהגרים של הרצל‪ ,‬שלפיה ההישג המדיני קודם‬
‫אים האידיאליים של החזון הציוני‪ :‬את היהודים ממזרח אירופה‪ ,‬כתב בנוסח לעבודת הבניין‪ ,‬ואת ההתנאה של אחד‪-‬‬
‫אלה אשר חיפש עוד בראשית המאה ברנרי‪ ,‬כי ״סרחון ובאשה עולים מרחו­ העם‪ ,‬אשר הקדים את האיכות לכמות‬
‫במזרח‪-‬אירופה בקרב הפועלים‪ ,‬הצעי­ בותיה‪ ,‬ובהם מתרוצצים יהודים עם החברתית‪ .‬לדידו‪ ,‬השלב המדיני והמע­‬
‫רים והמשכילים ‪ -‬ולא מצא‪ .‬עכשיו פנים מצומקים״‪ :‬מאותו טעם יצא שי‪ ,‬הבניין והמוסר שלובים זה בזה‪,‬‬
‫גילה אותם דורשים ומקיימים את בימי העליה החמישית וגיאות החיים ועל כן היה גם חסיד שיטת התכנון‬
‫מצוות הציונות לפי רוחו‪ ,‬ולכן ראה העירוניים בארץ‪-‬ישראל נגד התרבות מלמעלה של חיי החברה והכלכלה‪.‬‬
                                   ‫בהם את העילית המשרתת הנעלה‪ ,‬הלבנטינית‪ ,‬הצומחת בתל‪-‬אביב‪ .‬הוא‬
‫הזדהה עמם מייד‪ ,‬והיה לפטרונם חשש מאוד כי תל‪-‬אביב תהיה למעין מעבר לתחושת המשבר‪ ,‬אשר פקדה‬
‫הרכבה של הגיטאות‪ :‬מנאלבקי‪ ,‬מניו־ אותו לנוכח הצמיחה המהירה והבלתי‬  ‫ולאוהבם‪.‬‬
‫מבוקרת של האוכלוסיה והכלכלה‬        ‫בזיקה זו נעוצה ראשיתו של הקשר יורק‪ ,‬מלונדון‪ ,‬מויטשפל וכדומה‪.‬‬
‫ההיסטורי בין וייצמן לבין תנועת התכונה השלישית השליטה באופיו היישובית ‪ -‬בעקבות גל העליה החמי­‬
‫הפועלים‪ .‬לקשר הזה היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬ממד היתה שאיפתו לייחודיות ולמופתיות‪ .‬שית ‪ -‬ביקש וייצמן לעצב את דמותה‬
‫פוליטי רב‪-‬משקל‪ ,‬והיה לו גם ממד וייצמן ביקש למצוא באוניברסיטה של החברה הציונית‪ ,‬שתבטיח את נצח‬
‫אישי מובהק‪ .‬שהרי וייצמן האדם והמנ­ העברית שיטת מחקר מיוחדת‪ ,‬וקיווה הקיום היהודי‪ .‬לפיכך טען כי התכנון‬
‫היג‪ ,‬אשר כמעט זיהה לחלוטין את שאולי האוניברסיטה שלנו תביא לידי של הכלכלה חייב לנבוע מן האידיאלים‬
‫המפעל הלאומי עם אישיותו‪ ,‬ואשר היה גילוי את המתודיקה היהודית הספצי­ של התנועה הציונית ולהיות קשור אל‬
‫זקוק למגע אינטימי חם עם בני‪-‬אדם פית‪ ,‬ועל ידי דרך‪-‬חקירה יהודית מיוח­ המסורת החלוצית של הפועלים והאיכ­‬
‫הסובבים אותו‪ ,‬לא היה מסוגל לקיים דת נבוא לידי גילוי חוקים חדשים‪ ,‬רים‪ ,‬הסוללים את הדרך ליהודים‬
     ‫ברית זו בלעדי אותם אישים בתנועת ונביא את המלה החדשה לתרבות הרבים והפשוטים שיבואו בעתיד‪.‬‬
‫וייצמן חזה לנגד עיניו חברה המבוס‪-‬‬  ‫הפועלים שהיו קרובים אליו‪ .‬אולם העולם‪.‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14