Page 9 - ETMOL_105
P. 9
מפני שרק היא מאפשרת ליחיד להחזיק
מעמד בשממה ,ומפני ש״בניגוד ליחיד,
החלש ,הגוף הקולקטיבי -חזק ,כי הוא
2^3 נישא על גבי אידיאליזם אדיר ...הקבו
צות הן הצורות היחידות המאפשרות
לנו לשים את ידינו על שטחים חדשים״.
שום התיישבות פרטית לא תהיה מוכנה
לאותה מידה של סבל ושל הקרבה
אישית כמו חברי הקבוצות .מכאן הגיע
וייצמן למסקנה :״הקבוצה מהווה שלב
מעבר הכרחי ,שדרכו נהפך הפועל
היהודי למתיישב .בקרב הפועלים
ניכרת המגמה להיעשות איכרים־
זעירים ,ואני משוכנע כי מקץ שנים
אחדות תיהפכנה כל הקבוצות למוש
בות״.
הדברים הללו מדברים בעד עצמם
ומגמתם ברורה לחלוטין .אולם כעבור
שנה ,בביקורו הבא בארץ-ישראל ,וייצמן ,בן־גוריון ושרתוק ב־1937
במפגשו השני עם הפועלים ,נתחלף
וייצמן המעשי בוייצמן האוטופיסט .בקשר זה היה נעוץ גם ממד אוטופי ,וייצמן ראה ביישוב היהודי בארץ-
עתה פגש בסיוריו את אנשי העליה שהתבטא בדמות החברה היהודית החד ישראל כעין יבנה וחכמיה ,שאותם
תירגם להתיישבות וחלוציה .היישוב השלישית ,העובדים בסלילת כבישים :שה ,שוייצמן צייר בדמיונו.
אלה כה עוררו את התלהבותו ,עד וייצמן היה אדם בעל דמיון עז ,שעל חייב להיות מופת לא רק להמוני העם
שבמכתבו אל רעייתו ורה ציין ,כי כנפיו הרקיע אל החזון הציוני ,ובעזרתו היהודי הנתונים במצוקה קשה ,אלא גם
העליה הזאת הביאה לארץ-ישראל את הגה את התוכניות המדיניות ואת החלו לעולם כולו -ותנועת הפועלים בארץ-
הטיפוס האנושי היפה ביותר שקיים מות החברתיים או המדעיים .התכונה ישראל היא המופת הזה :משום ש״העו-
ביהדות .״הצעירים מלאי החיים וספוגי האחרת הבולטת באישיותו של וייצמן לם נכסף וכמה לדבר מה חדש ,טהור,
האידיאלים ,הנכונים להקריב עצמם היא האסתטיות האצילית .זוהי מקורה לצורה חדשה עזתוציאנו מתוך האנדרל
למען העניין הלאומי הם הם עתידה של של הסלידה מהווי יהודי מזרח אירופה ,מוסיה של ימינו״.
הציונות״ ,כתב .בניגוד לדעתו על אנשי מחד גיסא ,ושל המשיכה לטיפוס היהו
העליה השניה ,גילה וייצמן באנשי די החדש ,היפה ,שמצא בהתיישבות
העליה השלישית את הטיפוס של היהו השיתופית ,מאידך גיסא .בבואו לחופ
די החדש ,שהוא גם אמצעי וגם מטרה שת הקיץ לעירו פינסק ,הגדיר אותה
של הציונות .בהם ,ומאוחר יותר בתנו כ״גל אשפה עצום״ ,ואת משכיליה
עת ההתיישבות השיתופית במשמר -תיאר כ״אינטליגנציה של קלפים״ .על וייצמן ביטל את ״תורת השלבים״
העמק ובנהלל ,מצא וייצמן את הנוש מזרח לונדון ,משכנם של המהגרים של הרצל ,שלפיה ההישג המדיני קודם
אים האידיאליים של החזון הציוני :את היהודים ממזרח אירופה ,כתב בנוסח לעבודת הבניין ,ואת ההתנאה של אחד-
אלה אשר חיפש עוד בראשית המאה ברנרי ,כי ״סרחון ובאשה עולים מרחו העם ,אשר הקדים את האיכות לכמות
במזרח-אירופה בקרב הפועלים ,הצעי בותיה ,ובהם מתרוצצים יהודים עם החברתית .לדידו ,השלב המדיני והמע
רים והמשכילים -ולא מצא .עכשיו פנים מצומקים״ :מאותו טעם יצא שי ,הבניין והמוסר שלובים זה בזה,
גילה אותם דורשים ומקיימים את בימי העליה החמישית וגיאות החיים ועל כן היה גם חסיד שיטת התכנון
מצוות הציונות לפי רוחו ,ולכן ראה העירוניים בארץ-ישראל נגד התרבות מלמעלה של חיי החברה והכלכלה.
בהם את העילית המשרתת הנעלה ,הלבנטינית ,הצומחת בתל-אביב .הוא
הזדהה עמם מייד ,והיה לפטרונם חשש מאוד כי תל-אביב תהיה למעין מעבר לתחושת המשבר ,אשר פקדה
הרכבה של הגיטאות :מנאלבקי ,מניו־ אותו לנוכח הצמיחה המהירה והבלתי ולאוהבם.
מבוקרת של האוכלוסיה והכלכלה בזיקה זו נעוצה ראשיתו של הקשר יורק ,מלונדון ,מויטשפל וכדומה.
ההיסטורי בין וייצמן לבין תנועת התכונה השלישית השליטה באופיו היישובית -בעקבות גל העליה החמי
הפועלים .לקשר הזה היה ,כמובן ,ממד היתה שאיפתו לייחודיות ולמופתיות .שית -ביקש וייצמן לעצב את דמותה
פוליטי רב-משקל ,והיה לו גם ממד וייצמן ביקש למצוא באוניברסיטה של החברה הציונית ,שתבטיח את נצח
אישי מובהק .שהרי וייצמן האדם והמנ העברית שיטת מחקר מיוחדת ,וקיווה הקיום היהודי .לפיכך טען כי התכנון
היג ,אשר כמעט זיהה לחלוטין את שאולי האוניברסיטה שלנו תביא לידי של הכלכלה חייב לנבוע מן האידיאלים
המפעל הלאומי עם אישיותו ,ואשר היה גילוי את המתודיקה היהודית הספצי של התנועה הציונית ולהיות קשור אל
זקוק למגע אינטימי חם עם בני-אדם פית ,ועל ידי דרך-חקירה יהודית מיוח המסורת החלוצית של הפועלים והאיכ
הסובבים אותו ,לא היה מסוגל לקיים דת נבוא לידי גילוי חוקים חדשים ,רים ,הסוללים את הדרך ליהודים
ברית זו בלעדי אותם אישים בתנועת ונביא את המלה החדשה לתרבות הרבים והפשוטים שיבואו בעתיד.
וייצמן חזה לנגד עיניו חברה המבוס- הפועלים שהיו קרובים אליו .אולם העולם.