Page 11 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 11
מבוא 9 u
הגולן — הוא מרחב רמתי נמוך שאדמתו הבזלתית פורייה ונוחה לעיבוד.
החרמון ,המצוי רק בחלקו בתחום ישראל ,הוא גוש הרים נישא ,בחלקו הדרומי
של רכס הרי מול הלבנון .צפון החרמון משתפל אל אגן דמשק ובחלקו הדרומי נוגע
מדרונו בצפון בקע הירדן .נחלים מבתרים את החרמון לשלושה רכסים :הרכס
המזרחי — 'כתף חרמון' גובהו 2,200מטרים; הרכס המרכזי — 'שלוחת שריון' גובהו
2,814מטרים והחלק המערבי — 'כתף שיאון' שגובהו בפסגת הר דב 1,529מטרים.
נרחיב על החרמון בסיורים .13-12
מבנה ,אקלים ,צומח וחי
הבזלת המכסה את הרמה התפרצה מסדקים בכמה קילוחים .לאורך הזמן התבלתה
הבזלת ונוצרה ממנה קרקע מאובנת .את סלעי הבזלת ניתן למיין לפי צורת הופעתם,
לפי הרכבם הכימי ולפי גילם' .בזלת הכיסוי' בדרום הרמה מגיעה לעובי של עד ל–200
מטרים וככל שמצפינים גיל הבזלת צעיר יותר .בשלב מאוחר לכיסוי בבזלת ,התפרצה
לבה מפתחים מועטים בקרום והותירה את שרידי הרי הגעש ברמה ,המכונים 'תלים
געשיים' .הגזים שנתלוו להתפרצות יצרו אפר געשי וכן טוף' ,פצצות געשיות' וסקוריה
(אבן ספוגית) .את התופעות הגעשיות נראה בסיור .14
רכס החרמון נוצר בתהליך של התרוממות תוך קימוט ,כתוצר לוואי של השבר
הסורי–אפריקני.
את החרמון מרכיבים בעיקר סלעי גיר ודולומיט .למרגלות החרמון וגם בחלקים
שונים שבו נמצא גם סלעי חוואר ,פצלים ,אבן חול ,בזלת עתיקה ועוד .הסלעים
הצעירים ביותר שהורבדו על החרמון נסחפו ברבות הימים לשוליו.
הגולן והחרמון מתאפיינים בתנאים יבשתיים שבאים לידי ביטוי בטמפרטורות
קיצוניות ובהבדלים משמעותיים בין יום ללילה .הבדלי הגובה בין האזורים השונים
יוצרים הבדלים במספר ימי המשקעים ובכמותם ( 400מילימטר בשנה בדרום השחון
של הרמה ו– 1600מילימטר בשיא החרמון) ,וכן בשוני ברמת הטמפרטורות :צפון
הרמה ,האזור הגבוה ברמת הגולן ,הוא גם האזור הקר ביותר וככל שנדרים יעלו
ממוצעי הטמפרטורות .בקיץ לא נדירים הימים שבהם עולה הטמפרטורה במרכז
הגולן ובדרומו ל– 40מעלות.
ההבדלים במבנה הקרקע ובהרכבה והשוני בגובה הטופוגרפי יצרו מגוון צומח .העולה
לרמת הגולן ייחשף לשטחי בתה ,שבהם שולטים עשבייה ושיחים נמוכים ,בדרום
הרמה הוא ייפגש בשטחי חורש ים תיכוני המתאפיין בחברת האלה האטלנטית ,אלון
התבור ושיזף השיח .בצפון הרמה גדלים מיני האלון ,האלה ,הליבנה ,הרפואי ,שזיף
הדב ,האגס הסורי ועוד .על כל אלה נרחיב בסיורים .15 ,13
חורשי הגולן שנכרתו ברובם בשלהי ימי האימפריה עות'מאנית ,בראשית המאה
העשרים ,זוכים לעדנה מאז הוחל השלטון הישראלי על הגולן .אזורים נרחבים הוכרזו
כשמורות טבע ונעשים בהן מאמצים לטפח את שרידי החורש והצומח הטבעי.
החורש והשטחים הפתוחים הם בתי גידול לבעלי החיים .יש מביניהם הנהנים מגזעי
העצים ומצמרותיהם ,ולאחרים משמש מצע העלים על הקרקע מרחב מחיה .בחורשי
