Page 13 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 13
מבוא 11 u
לפסה"נ ,גדל מספר יישובי הקבע .בדרום החורן (מזרחית לרמת הגולן של ימינו) התיישבו
הנבטים ,ובצפון הגולן התיישבו היטורים ,שני עממים שהגיעו ממזרח .בדרום הרמה
הוקמה עיר הפוליס סוסיתא ובצפונה — העיר פניאס .במרחב המרכזי — גולניטיס ,נאחזו
יהודים .עם בואן של הידיעות על חנוכת המזבח וטיהור המקדש נקרא יהודה המקבי
על ידי המתיישבים היהודים להגן עליהם מפני התנכלות עמי הארץ .בין האתרים
הנזכרים במבצע ההצלה מצויה חספו המזוהה עם חספין .לאחר שיהודה ואחיו יונתן
הצילו את אחיהם 'ויעלו אל הר ציון בשמחה ובששון ויקריבו עולות כי לא נפל מהם
אחד עד שובם בשלום' (מקבים א ,ה).
בין השנים 80-83לפסה"נ כבש המלך אלכסנדר ינאי את דרום הגולן — תחום סוסיתא,
וכן 'את גולן ואת סילוקיה ,ולכד את המקום הנקרא תעלת אנטיוכוס ,לאחר מכן כבש
את מצודת גמלא החזקה( '...יוסף בן–מתתיהו ,מלחמת היהודים א .)104 ,מעתה היה האזור לחלק
מתחום הממלכה היהודית שבירתה ירושלים.
בתקופה הרומית היו בדרום הגולן ,תחום פניאס ,בעיקר מתיישבים פגניים ורק מיעוט
יהודי (כתשעה יישובים) .בהדרגה הלך היישוב היהודי והתרכז בגולניטיס ,במרכז הגולן.
בתקופת הממלכה ההרודיאנית נחשב הגולן לעתים כחלק מהגליל .צירופו לתחום
הממלכה נבע כנראה מאכלוסו ביהודים ומיחסו הטוב של השלטון הרומי להורדוס
וצאצאיו .בתחום הבשן ,מזרחית לגולן ,יישב הורדוס יהודים מרחבי ממלכתו ומבבל
במושבה צבאית .מתיישבי בתר (בתירה) וסביבתה דאגו לביטחון האזור שבו עבר נתיב
דרכם של עולי הרגל מבבל לירושלים .כאשר הוחל שלטון הנציבים על יהודה סופח
תחום הגולן היהודי ,בשונה מתחום פניאס ומסוסיתא ,לפרובינציה יודיאה .בראשית ימי
'המרד הגדול' נפגעו יהודי הגולן ותחום סוסיתא על ידי התושבים הנכריים בסביבתם.
בסיור 5ניווכח בתוצאות המתקפה הצבאית הרומאית ,שהייתה בעיקרה על גמלא.
נפילת העיר הביאה לחורבנה ולמותם של יהודים רבים ,בין אם תושביה ובין אם יהודים
מהמרחב ,שנתכנסו בתוכה למציאת מחסה .כלל היישוב היהודי בגולן נותר על מכונו
והמשיך להתקיים עוד שנים רבות .מסקר האתרים בגולן שערך חיים בן דוד ,עולה,
שרק החל משנת 250לסה"נ החל תהליך של נטישת יישובים ,אך כעבור מאה שנים,
שב והתייצב המערך היישובי ואף הלך והתעצם .בתקופה הביזנטית ,במאה הרביעית,
עם מעבר האימפריה לנצרות ,הלכו והתרבו היישובים הנוצריים .מעתה היו מחוזות
פניאס ותחום סוסיתא וכן חלקו המזרחי של מרכז הרמה למקום מושבה של אוכלוסייה
נוצרית ,ואילו האוכלוסייה היהודית התרכזה בעיקר בחלקו המערבי של מרכז הגולן.
שרידי בתי הכנסת והכנסיות משקפים מצב זה .שרידי היישובים ,החקלאות והתעשייה
הקדומה הם עדים דוממים לתקופה הביזנטית .נסייר בשרידי היישובים בסיורים ,4 ,3
.6 ,5הסיבות להתדלדלות היישובים ,החל מאמצע המאה השישית ,אינן מחוורות דיין.
בין אם הייתה זו מגפת דבר שפגעה באזור ובין אם ירידה ברמת הביטחון עם פלישתם
של שבטים ערביים ,הגולן הלך וניטש והפך למרחב נוודי.
התקופות המוסלמית ,הצלבנית ,הממלוכית והעות'מאנית
בראשית המאה השביעית (שנת 638לסה"נ) נערך 'קרב ירמוך' והביא להכנעת
הביזנטים ולהשתלטות הערבים והאסלאם על ארץ ישראל .חותמם של השליטים
האומיים ,בראשית ימי שלטון הערבים על הגולן ,הוא באבני מיל המלמדות כי נסללו
בגולן דרכים ,חלקן ,כנראה ,חדשות ,במגמה לסייע לשמירת הקשר עם מרחבי
