Page 16 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 16
t 14מבוא
שיחות בין ראש הממשלה לשר החוץ הסורי .ישראל תבעה הבטחת מקורות מימיה,
פירוז הגולן ,יצירת אזור חיץ בין המדינות ,הקמת תחנות התראה בגולן ובחרמון
ופיקוח של כוח רב לאומי על ההסדרים .תמורת נסיגה דרשה ישראל כינון שלום
מקיף .על אף נכונות ישראל לוויתורים הגיעו השיחות למבוי סתום כשהתברר
שהסורים דורשים את זכויות המים בכנרת .בשנת ,2008בימי כהונת אהוד אולמרט,
נערכו כמה סבבי שיחות בתיווך טורקי .בשיחות התגלו חילוקי דעות ביחס לקו הגבול
העתידי ,ביחס לסידורי הביטחון ההכרחיים לישראל ובשאלת הזכויות על המים.
ההתיישבות החדשה בגולן
בעקבות מלחמת 'ששת הימים' התרוקן הגולן מיושביו ,מלבד מ– 7,000הדרוזים שנותרו
בארבעה כפרים בצפון הגולן .בני היישובים בעמק החולה ובגליל היו הראשונים לעלות
ולהתיישב ברמה .המתיישבים הכירו בערך השליטה על קו המצוק של רמת הגולן
וביצירת חיץ יישובי בינו לבין סוריה .זמינות הקרקעות ,המים ואתרי הטבע והנוף ,וכן
תפיסת הצעירים הדתיים שבהתיישבות יש משום קיום 'מצוות יישוב הארץ' ,כל אלה
הניעו את המתיישבים .חשיפת בתי כנסת ושרידי יישובים יהודיים העמיקו והעצימו
את תחושת השייכות לגולן.
ההתיישבות בפועל קדמה לתכניות היישוב הממסדיות .סקר קרקעות שנערך מיד
אחרי מלחמת ששת הימים הראה שהאדמות הפוריות נמצאות בעיקר בדרום הרמה
ובמורדות החרמון ,ואילו מרכזו של הגולן הוא טרשי וקשה לעיבוד חקלאי .גם
מעיינות הגולן התגלו כדלים ובלתי מספיקים לפיתוח החקלאות .בשנת 1969הוכנה
'תכנית אזורית ליישוב ופיתוח הגולן' שהייתה הבסיס הראשוני לפיתוח ולתכנון
שימו ֵשי הקרקע.
בשלבים הראשונים תוכננו היישובים החקלאיים בצפון הגולן ובדרומו ,אך במהרה
התבררה החשיבות הביטחונית של פריסת יישובים בקו רציף במקביל לקו הגבול.
בעקבות מלחמת יום הכיפורים הובן הצורך בעיבוי ההתיישבות במרכז הרמה ובהקמת
יישובים נוספים בה ,במקום שבו הקרקע קשה לפיתוח חקלאי .יישובים אלה התבססו
על תעשייה או על גידול עדרי בקר וצאן .כאן ,במרכז הרמה ,הוקמה בשנת 1976
קצרין — עיר הגולן .כאן גם הוקם גוש היישובים הדתיים שבמרכזם התפתחו מוסדות
חינוך ארציים.
בשנת 1980הוקמה 'המועצה האזורית גולן' .הקמת המועצה השוותה את מעמדם
המונציפלי של יישובי רמת הגולן למעמדם של כלל יישובי הארץ .תחום המועצה
משתרע על פני שטח של מיליון וחמש מאות דונם ,בין שמורות הטבע והנחלים,
מנמרוד ונווה אטי"ב בצפון ועד מבוא חמה בדרום .בשנת 1981נחקק 'חוק הגולן'
שהחיל את המשפט ,את השיפוט ואת המנהל הישראלי על שטח רמת הגולן.
המועצה מסייעת לטיפוח ולהקמה של מפעלי תעשייה ותיירות אזוריים ולפיתוח
שירותי חינוך ומחקר מדעי ,בסיס לפיתוח עתידי .החקלאות משמשת עד היום תחום
פרנסה עיקרי ברבים מיישובי הגולן .המתיישבים פיתחו בית יוצר לתוצרת איכותית
תוך ניצול היתרונות של הגולן — הפרשי הגבהים ,תנאי האקלים ואדמת הבזלת .גידולי
הקרקע הנפוצים הם מטעים נשירים בעיקר באזורים הצפוניים והקרים ,מטעים
סוב–טרופיים והדרים ,זיתים ,כרמים ,פרחים וגידולי שדה .ענף החי גם הוא מגוון —
מגדלים בקר לבשר ,צאן ,לולי פטם והודים ,רפת לחלב ,מדגה ומכוורות.
