Page 14 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 14

‫‪ t 12‬מבוא‬

‫האימפריה האומיית ולהקל על עולי הרגל בדרכם לאתרים המקודשים לאסלאם‬
‫בערב‪ .‬מעדויות בודדות ניתן להסיק שבאותם ימים‪ ,‬עדיין ישבו יהודים בגולן‪ ,‬אך ככלל‬
‫שאר היישובים‪ ,‬הם הלכו וננטשו במחצית המאה התשיעית‪ ,‬עם עליית שלטון ח'ליפות‬
‫בית עבאס‪ .‬רעידת אדמה המכונה במקורותינו 'רעש שביעית' התרחשה בשנת ‪749‬‬
‫לסה"נ וגרמה להרס נרחב ולחורבנן המוחלט של ערים‪ .‬על הרס סוסיתא‪ ,‬ששרידיה‬
‫מעידים על פארה‪ ,‬נעמוד בביקורנו בשרידי העיר בסיור ‪ .3‬לקראת סוף התקופה‬
‫הערבית הקדומה פלשו ממזרח שבטי נוודים והאזור היה למרחב נוודי אלים‪ .‬הישימון‬

                                                 ‫המדברי השתלט על ארץ המזרע‪.‬‬
‫עם הכיבוש הצלבני של ארץ ישראל (בשנת ‪ )1099‬היה הגולן מרחב ההפרדה בין מדינת‬
‫הצלבנים לבין המוסלמים שמרכז שלטונם היה בדמשק‪ .‬העיר הערבית בניאס (שמה‬
‫הערבי של פניאס) נכבשה על ידי הצלבנים לאחר מצור‪ .‬הצלבנים ביצרו את העיר‬
‫כהגנה בפני התפשטות המוסלמים‪ ,‬אך עוד בטרם נפילת ממלכת הצלבנים בקרב קרני‬
‫חיטין (בשנת ‪ )1187‬נפלה בניאס לידי המוסלמים — האיובים‪ .‬מסע הצלב החמישי‪,‬‬
‫שהעמיד בסכנה את השלטון האיובי‪ ,‬הביא להרס חומות העיר‪ ,‬מחשש להיאחזות‬
‫מחודשת של הצלבנים בעיר‪ ,‬ובמקביל — לבנייתה של קלעת נמרוד בה נבקר בסיור‬
‫‪ .7‬המצודה זכתה לחיזוק נוסף על ידי הממלוכים שכבשו את הארץ בשלהי המאה‬

                                                                   ‫השלוש עשרה‪.‬‬
‫הממלוכים טיפחו את הגולן ואפשרו שוב הקמת יישובי קבע‪ ,‬שנבנו גם משרידי המבנים‬
‫העתיקים שנותרו פזורים בשטח‪ .‬מתקופה זו נותרו שרידי הח'אנים שנבנו על צירי‬
‫הדרכים המובילות לבירה דמשק‪ .‬נבקר בח'אן ג'וחדר בסיור ‪ 3‬ובח'אן עקבה בסיור ‪.16‬‬
‫בראשית ימי הכיבוש העות'מאני שררו חוק וסדר ש ִאפשר את המשך קיומם של‬
‫היישובים שהוקמו בתקופה הממלוכית‪ ,‬אך עד מהרה איבד המשטר את יכולתו‬
‫להבטיח את שלומם של התושבים‪ .‬התייר הצרפתי גרפין אפגרט שעבר דרך הגולן‬
‫בשנת ‪ 1533‬תיאר את הגולן כארץ היפה והפורייה ביותר בעולם‪ ,‬אילו‪ ...‬הייתה‬
‫מאוכלסת‪ .‬בפועל‪ ,‬נוצלו מרחבי הירק הפראי להאבסת הסוסים של חיילי המשמר‬

                                                           ‫היניצ'רים — הטורקים‪.‬‬
‫השתלטות הבדווים על שטחי הגולן הביאה שוב לנטישה ושיממון‪ .‬שינוי חל רק‬
‫בשלהי המאה התשע עשרה‪ ,‬עם יישובם של הצ'רקסים לצורך הגנת המרחב‪ .‬מעתה‬
‫החל האזור לקלוט קבוצות אתניות שונות שהתיישבו במקבצים‪ .‬בסיור ‪ 8‬נתוודע‬
‫ל'מתיישבים החדשים' שהגיעו אל הגולן ולמגמות קיבוע הבדווים ביישובי קבע‪ .‬באותה‬
‫תקופה החלו גם יוזמות להתיישבות יהודית בגולן ובחורן‪ ,‬ושטחי קרקע נרחבים‬

   ‫נרכשו עבורן‪ .‬על פרשת ההתיישבות היהודית והסיבות לכישלונה נעמוד בסיור ‪.9‬‬

                                        ‫מראשית המאה העשרים עד ימינו‬
‫כבר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה הסכימו צרפת ובריטניה בהסכם‬
‫'סייקס‪-‬פיקו' (‪ )1916‬על חלוקת המרחב המזרח תיכוני ביניהן‪ ,‬עם נפילת האימפריה‬
‫העות'מאנית‪ .‬לוועידת וורסי שהתכנסה עם תום מלחמת העולם הראשונה (‪,)1919‬‬
‫הגישה התנועה הציונית מפה ובה הצעתה לגבולות ה'בית הלאומי'‪ .‬במפה נכלל הגולן‪,‬‬
‫בהיותו אגן הניקוז של הירדן והכנרת‪ .‬בתחילת המו"מ תמכה בריטניה בגישה זו‪ ,‬אך‬
‫משנחתם הסכם זמני בין בריטניה לצרפת על גבולות המנדט הצרפתי‪ ,‬נכללו דווקא בו‬
‫החרמון‪ ,‬מרבית הגולן ומקורות הירדן (‪ .)1920‬בשנת ‪ 1923‬נקבע התיחום הסופי (ועדת‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19